היי לכולם, איך אתם? כפי שאתם רואים, אתם מקבלים שני חלקים עיוניים. אחד על קבלת ביקורת והשני הוא על נתינת ביקורת. בכוונה שניהם מתפרסמים יחד כי אי אפשר לתת ביקורת בלי ללמוד איך לקבל אותה, וההפך. אני אדבר על הנושא הזה כאילו אני לא מדגישה אותו מספיק בפינה שלי, בייחוד את החלק של קבלת ביקורת כי על זה באמת לא דיברתי איתכם.
שנתחיל? נתחיל.
אז רציתי הרבה זמן להחזיר את ה"צייר את הכריכה מחדש" מתחרות הגרפיקות של Angie_Writing ותוך כדי ללמד איך להשתפר מביקורת, לפחות איך אני עושה את זה כי כל אחד עובד על דברים אחרת. אני תמיד מדגישה את הנושא של ביקורתיות בפינה שלי, מלמדת איך לתת ביקורת ומדגישה כמה חשוב לדעת לקבל אותה, אבל אף פעם לא טרחתי ללמד אתכם איך ללמוד ממנה. העצלנות שלי גרמה לחלקכם לעבוד בעיוורות מילה במילה במקום לפתח את המחשבה העצמאית שלכם. לכן אני אשתדל להציג כמה שאפשר איך אני לומדת מביקורות שאני מקבלת, איך אני מעכלת אותן וכאלה. חשוב לי בתור מישהי מנוסה יותר בעולם של הציור לנצל את מחברת הציורים שלי כמקום בו תוכלו ללמוד, ויש פה טיוטות של חלקים שמוקדשים למטרה הזאת. אשתדל שכל החלקים של הציור מחדש יוכלו לעזור לכם.
shinyshahaf, אני עדיין זוכרת את זה שאמרת שמחברת הציורים שלי היא ספר חפירות קהילתי.עמדתי להתחיל מהכריכה של ינואר 2019 וחשבתי במקביל על זאת של מרץ, אבל של מרץ פשוטה יותר לעבודה, אז התחלתי ממנה.
לפני שאתחיל בהסבר על תהליך העבודה על הכריכה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לתת טיפים לקבלת ביקורת ואיך להגיב לכאלה שנתנו לכם אחת כזאת (כן, זה גם חשוב כחלק מקבלת הביקורת). כתבתי הסבר בספר החפירות שלי החיים שאין לי 3 על נתינת ביקורת, אבל רציתי לערוך אותו בעקבות הערות שהוא קיבל ולפרסם אותו לצד זה כדי שזה יהיה יחד. אני בעצמי נותנת ביקורות, אבל לא באמת נגעתי בחלק של קבלת ביקורת. כדי לתת ביקורת, צריך לדעת גם לקבל אותה, וההפך.
שכחתי מחלק בסיסי ביותר! למה חשוב לקבל ביקורת? נכון שזה המובן מאליו, לפחות בפינה שלי כי אני מדברת על הנושא המון ומגיעים לפה בעיקר ילדים חכמים שרוצים ללמוד. אבל חשוב לי לדבר על זה כי אולי יש אנשים חדשים שהגיעו לעמוד הזה והם פחות מכירים אותי. יכול להיות שיש אנשים שמפחדים מביקורת וכדאי להסביר להם למה זה טוב לקבל אחת. יכול להיות שיש פה גם אנשים ששונאים ביקורות ומתנגדים בכל תוקף שביקורת, או לטענתם "דעה שלילית", היא דבר רע שפוגע באנשים. אני מדברת אליכם, אלה שמאמינים באחד שאסור לציין את שמו. לא, אני לא מדברת על וולדמורט.
רוב מי שבוואטפד הם כותבים או אמנים מסוג כזה או אחר. ורוב היוצרים האלה לא משנה מה התחום האמנותי שלהם הם אנשים שרוצים להתפרנס מזה בעתיד. כיוצרים, היצירה שלנו תרגיש הגיונית, מעניינת, מובנת, גאונית או כל דבר כזה או אחר. ייתכן שאנשים יחשבו מוכם, ייתכן שלא. לחלק אולי הקצב של העלילה לא טוב, או שהיד בציור נראית לא טוב. או שהבגד לא יושב על הדמות בצורה מחמיאה. בעולם המגירה שלנו התרגלנו שאנחנו טובים, אז קשה לראות שאחרים מסתכלים על היצירות שלנו, זה בסדר. אבל חשוב ללמוד גם את נקודות המבט האחרות כדי ליצור תוכן טוב שייגע ביותר אנשים לטווח יותר ארוך. תחשבו אם ממציאים לא היו מקשיבים לתלונות של אנשים, הערות וביקורות. תחשבו על הטלפון דרכו אתם קוראים את זה, על הבית בו אתם גרים ועל הסביבה הפיזית שלכם. אתם חושבים שהיא הייתה כפי שהיא כיום?
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
Nezařaditelné"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...