הציורים של אייקו בגנון וואטפד

mermay- ימים 2 ו3

הו בוי, קלטתי שלא העלתי את זה בימים של האתגר עצמו אז אני מעלה את זה עכשיו. איך לא שמתי לב? טוב, הנה עכשיו אני מעלה את זה.

התחלת כתיבת הפרק הזה: 4:27 בבוקר, 3.5.21

למה אני ערה בשעות האלה? אני שואלת את עצמי. במקרה אני גם יודעת את התשובה. במקרה. חברה שלי בחדר היא צוות השכמה. ולא אחת חמודה כזאת שמתחילה ב6, אלא אחת שמתחילה ב4. כן, התפקיד שלי דורש להתעורר בשעות הזויות. גם לישון בשעות הזויות ולהתמודד עם דברים הזויים כשאני רוצה לידון בשעות הזויות.

אבל בואו לא נתעסק בשעות שינה שלי, זאת לא המטרה. המטרה שלנו היא לראות אנשי ים טרופיים במיוחד.

בואו נתחיל משאלה שאולי קצת יותר תעניין אתכם: למה לא קיבלתם אנשי ים טרופיים אתמול? אני אענה לכם תוך כדי הסבר על הציור של היום השני של האתגר.

אתחיל מהתחלה גם בשביל אלה שלא קוראים את ספר החפירות שלי (שהבנתי היום בשעות הנ"ל שאני לא משתמשת בו ואני חופרת פה יותר מאשר שם). ביום שישי דרסה אותי עגלה (אני אגדיר את זה כעגלה למרות שזה לא באמת עגלה אלא משהו אחר) איתה אני עובדת לפעמים. ולא סתם דריסה, אלא אחת בשיפוע כלפיי מטה כשאני מנסה לבלום אותה. אה כן, סגרתי שבת, שכחתי לציין. הרופא לא חשב שזה שבר (כצפוי ממנו) ואמר לי לפנות אם המצב מחמיר או לא משתפר. יום למחרת פניתי אליו, ובפנייה הכוונה באתי ב9 בערב למרפאה והביאו אותו במיוחד כי התעקשתי על צילום לרגל שלי. אז קיבלתי צילום.

יום ראשון עשיתי את דרכי לצילום כשהרגל שלי כואבת.
ממצאים: חשד לשבר בקמיצה ברגל שמאל.
מדהים אם תרשו לי לומר. פשוט מדהים. משם שלחו אותי למיון בסורוקה. אז עשיתי את דרכי עם רגל חשודה לשבר עם סימנים כחולים שמתגברים עם כל צעד שלי מהצילום לבית חולים. לא מצאתי את בית החולים, הרגל כאבה עוד יותר. מזל שיש מוניות כי בזמן הזה איבדתי את העשתונות שלי והסוללה בטלפון שלי עמדה על 20 ומשהו אחוז.

הגעתי לבניין של המיון אל צרחות של אנשים על רופאים. זה היה מלחיץ... עשו לי צילום נוסף, הייתי צריכה לחכות לרופא שעתיים, שזה ממש קצת לעומת זמני ההמתנה שם והמקרה שלי שנחשב למינימום לעומת הרבה אנשים שישבו איתי. הטלפון שלי היה על 30 אחרי שהיה על 17 אחרי שהטענתי אותו קצת בבית חולים במחלקה אחרת במיון. לא יכולתי לשחק בטלפון בזמן שאני מחכה, אז ציירתי לי את היום השני של האתגר. גם לא יכולתי להסתכל על רפרנסים לציור שלי, אז הייתי צריכה לזרום עם מה שיש לי בראש. הרפרנס היחידי שהיה לי זה הצורה של הפרי. זה היה ממש מאתגר כי אני רגילה שהליבה של הציור שלי היא מהרגש וזה אבל כל המעטפת בנויה על רפרנסים. אז זה היה אתגר נחמד.

נושא: blackberry

הציור של הפרי הזה הוא באותו עמוד עם זה של גברת אבטיח ורציתי שתהיה תקשורת כלשהי בין הציורים, שהם יהיו ניגודים. בזמן שאבטיח חמודה, blackberry יהיו edgy כאלה. כחלק מהאדג'יות, דמיינתי את השיער של הדמות בצורה של הפרי כשהפרי עצמו הוא מעין פאה גבוהה כזאת והעלים הם שיער לא אסוף. גם דמיינתי שעל הכתפיים יהיו את הפרי. כך הם קיבלו כתפיות. זרמתי מאוד על העיצוב הזה, אני חייבת לומר. העלים היו חלק מהצווארון של החולצה ויצרתי כתפיות עם רפרנס בראש של שריון הכתפיים של אומת האש מאוואטר. החולצה היא חולצת בטן למרות שהתכנון בהתחלה היה טופ שהוא שקוף בחלק העליון של החזה אבל אטום בחלק של החזה עצמו. הזנב מאוד רגיל אבל חשבתי שיהיה מגניב אם העלים יהיו סנפיר הזנב. הם גם קיבלו מעין חגורת חצאית שהחגורה מזכירה ענף ועלים ופירות תלויים עליה כי חדבתי שזה יהיה מגניב לעיצוב. פה גם יכולתי להגשים את חזון הזימים שלי מאתמול לגברת אבטיח שבסוף זה לא עבד. לא המשכתי לעטים וצבעים בבית חולים כי אין מספיק שטח בשביל לזרוק את הציוד שלי לכל עבר.