מי שנכנס אדר מרבין בשמחה!
אני חולה על פורים בקטע אחר ואף אחד לא ייקח לי אותו. אף. אחד. פורים זה החג הכי שווה בשנה כי זה ממתקים, משלוחי מנות, נתינה לאחרים, שמחה ותחפושות. בפורים אנחנו יכולים להיות מי שאנחנו רוצים להיות באמת, ללא כל המסכות היומיומיות הקודרות, העצב והשיעמום!שעת סיפור:
אני סגרתי שבועיים בבסיס לשם כוננות א מסריחה במטבח. באחת הפעמים בהן אני ואמא שלי דיברנו היא אמרה לי שבעיר ליד מוכרים כבר דברים של פורים. התרגשתי כי אני חולה על תחפושות. יש לי בערך 16 פאות (שיש לי למיין אותן ולקנות חדשות כי אני רוצה), כמה מסכות וערימה של אביזרי תחפושות מהילדות. ושמלת מייד כמובן. אז איך שחזרתי הביתה הלכנו לשם וזה היה נפלא. היו מסכות נפלאות ופאות לא איכותיות בעליל וכל מיני אביזרים. נדלקתי על מגבעת שהייתה בחנות. עלה בי חשק עז לעצב אותה. אמא שלי אמרה לי לקנות 2. רציתי, התלבטתי, ובסוף קניתי 2 מגבעות ולמחרת גם אביזרים.ממש לא ידעתי איך לעצב אותן. היו לי מיליון רעיונות כי זאת אני, אבל הבעיה היא שלא היה חזון ברור. חלק מהרעיונות:
1. אליס בארץ הפלאות
2. ארנבים ובובות
3. פרחים
4. שמש וירח
5. מצעד הגאווה (אני כבר מחכה למצעד למרות שארגיש חרא שוב ואחתוך מוקדם)בסוף החלטתי שאלך על ארנבים ובובות ופרחים כי לשני אלה היה לי חזון ברור יותר משל השאר.
אז התחלתי לעבוד על השניים האלה והיה ממש כיף. היה קשה למקם את הדברים כי שוב, לא היה חזון ברור. הקומפוזיציה היא שינה מזו שבציור, היא תלת מימדית ולא דו מימדית כמו שאני רגילה אליה. אבל אני אוהבת אתגר וליצור דברים משני הידיים שלי. נהניתי בתהליך. תראו את המגבעת הראשונה:
הזר הזה היה קצת מסובך כי אני לא יודעת איך להכין זרים. גם לא היו לי מספיק פרחים קטנים. זה קצת עצוב.
והנה השנייה
הבעיה איתה היא שלא מצאתי את החומרים כפי שהחזון שלי ראה אותם. הצעצועים שחיפשתי היו גדולים מדי בשביל המגבעת הזאת וכבדים. חלק מחשיבה על לבוש לצד מראה היא נוחות. עליי לחשוב איך יהיה לי נוח עם מה שאני מכינה לעצמי. גם לא מצאתי אוזניי ארנב חמודות כאלה, אז נאצלתי לעצור את התהליך כאן. אם יש לכם רעיונות לתוספות, אני פה כדי לשמוע (והפעם אני מקווה שבאמת אקשיב כי איכשהו יוצא שאני עודה מה שבראש שלי למרות שאני מבקשת עזרה).
זה היה פרק קצרצר אבל נחמד. למה אתם מתחפשים בפורים? לכל אלה שאנטי מלהתחפש, ספרו לי למה (אני סקרנית לדעת)
YOU ARE READING
הציורים של אייקו בגנון וואטפד
De Todo"אילו היה אפשר לבטא זאת במילים, לא היה צורך בציור." אדוארד הופר. פה נגמרת הפואטיקה, סתם רציתי לדחוף ציטוט שאהבתי מהספר "דירה בפריז" מאת גיום מוסו. זהו ספר הציורים והכריכות שלי. אם אתם מעוניינים בציור או רוצים לשמוע קצת על תהליך העבודה ומה שעובר לצ...