הציורים של אייקו בגנון וואטפד

אימהקטובר- יום 7

אזהרה: כל מי שרגיש לאימה או לתכנים אלימים, שלא יקרא את החלק הזה ואת כל שאר החלקים העונים על הכותרת אימהקטובר

נושא: ריח של לבנדר

כשראיתי את הנושא הזה ברשימה, לא ידעתי מה לעשות. ריח... איך אני גורמת לריח להיות מפחיד... חשבתי די הרבה ואז מצאתי רעיון: אני אצייר זירת רצח בשדה לבנדר. הריח של הלבנדר יהיה חזק מספיק שהוא יטשטש את הריח של הגופה. אז הלכתי לחפש תמונות של שדה לבנדר ואיך הצמח נראה, וציירתי את הסקיצה והציור הראשוני. הנה הם:

אז חשבתי שהקורבן יהיה ילדה קטנה שחיות אוכלות את הגופה שלה כי היא נמצאת שם זמן מה. זאת בשעת אחר צהריים בה השמש מתחילה לשקוע והשמיים בצבעים צהוב וכתום. ויש דמות מסתורית שמסתכלת על הגופה מרחוק. נראה לי זה הרוצח. תכננתי שהציור הזה יהיה יותר gore מרוב הציורים כי זה התאים מבחינתי.

הצנזורה פה היא כי בכל זאת איברים פנימיים נחשבים לתוכן אלים ופוגעני שמגעיל את הקהילה, ולכן צינזרתי. מבאס לצנזר, אבל זה עדיך מאשר שיורידו לי עוד ציור כי הוא לא עומד בחוקים.

חזרתי היום הביתה אחרי ארבעה ימים אצל חבר שלי ואז התארגנתי וכל זה, ואז שיחת זום שני הגפים, שלי והגף האחר. אחרי זה סידרתי קניות שאמא שלי הביאה. יצא שהתחלתי לצייר באיזה 19:30. לפרוטוקול, את הציור עצמו סיימתי ב23:59, אז כן עמדתי בזמנים.

לא היה לי כוח לצייר, פשוט לא היה לי כח. אבל הייתי חייבת לעשות את זה כי אתגר, ונכון שאפשר לוותר על ימים אם קשה מדי, אבל כל יום חשוב לאימונים שלי. אז החלטתי לשנות את הביצוע של הרעיון המקורי כי בואו, הציור הראשוני בעל יותר מדי פרטים ואין לי כח לזה. לכל אלה שמנסים לפתור את הסתירה של "אייקו, אבל אמרת לנו לתכנן מראש. למה את מתכננת מראש אם במילא את לא מקשיבה לתכנון שלך?" תכנון זה טוב, תכנון זה נפלא, אבל לפעמים התכנון שלכם לא יעזור במצב הקיים, אז צריך לעשות שינוי מסלול. אני גם אדם שמתכנן אבל בסופו של דבר מחליט לשנות דברים בשנייה האחרונה.

הלכתי שוב לגוגל וחיפשתי תמונות של שדה לבנדר עד שמצאתי את התמונה הזאת

תמונה מהממת~

רציתי שבמקום ילדה, זאת תהיה בחורה יפה וזה יהיה כמו התמונות האלה ברשת של בנות יפות שמצטלמות בשדה. רק שבציור שלי היא מתה והראש שלה בין הידיים. לא היה לי רעיון ללבוש, אז חיפשתי באינסטה לבוש נחמד עד שמצאתי את זה.

חשבתי אולי שבמקום גופה טרייה, זה יהיה שלד. עד כה לא ציירתי שלדים באתגר ולא תכננתי ציורים עם שלדים למרות שהם גם כלי טוב לאימה. בסוף עלה לי רעיון לציור אחר עם שלד והשארתי את הגופה טרייה. אז התחלתי לצייר, בלה בלה בלה. הגעתי למסקנה שאני צריכה להקדיש אימונים לצמחים כי יוצא שאני מתעצלת לצייר אותם בצורה שתתאים יותר לסגנון שלי. החלטתי שהצביעה גם תהיה קרה יותר בעלת שימוש כבד בסגול במקום בכתום ואדום כאימה כי אני חורשת את הצבעים האלה יותר מדי באתגר הזה ובכריכה של מאי 2020 בתחרות הגרפיקות כדי לבטא אימה.

עכשיו נזכרתי שיש לי לתכנן כריכה לדיסוטופיה בתחרות הגרפיקות. יש לי פחות או יותר כיוונים, אבל אני חייבת לשבת עליה.

נחשו מי מוותרת על שעות שינה?

בחזרה לציור!

אז התחלתי לצבוע. וואו, זאת אחת מהצביעות הארוכות ביותר שהיו לי. נראה לי זה לקח לי איזה שעתיים שעתיים וחצי כזה. אבל זה שווה את זה כי הצביעה יפהצואני מאוהבת בכל הסגול ששמתי בציור. בהתחלה רציתי שהדמות תהיה עם סוודר ורוד ושיער סגול בהיר, אבל זה היה הופך אותה ללא בולטת ברקע. כדי להבליט אותה, החלטתי שאני הופכת אותה לג'ינג'ית והסוודר שלה יהיה צהוב. כמובן שלכל הדברים הלא סגולים בתמונה שמתי שכבה עדינה של סגול כדי שזה יתאים לתאורה הכהה בחוץ.

גם שקלתי אם לצבוע את הצוואר של הדמות בשחור כמו שעשיתי בראש של הדמות מהציור של אתמול, אבל בסוף החלטתי שלא, שזה יפה בעיניי ככה. למרות שאני עדיין די בהתלבטות כי אולי זה כן יכול להוסיף למתח...

הנה הציור:

אני אוהבת את זה שהכל סגול אבל המשקפיים זוהרות, את הצבעים, את האווירה המאיימת, קומפוזיציה. הכל. זה באמת יציאה חלקית מהקופסה. כן, עדיין אנשים יושבים על ספסלים בין צמחייה, אבל זה עדיין משהו.

שוב, הצנזורה פה היא כדי לא לפגוע בקהל פה ושלא יורידו את הציור הזה.

היגיון משעשע שלי:

אני בתחילת האתגר: אני אשמע לאורך כל החודש שירים שיגרמו לי להיכנס לאווירה של אימה

השירים שלי: בואו נהיה השירים הכי שמחים שיש

היה לי נמאס ממוזיקה בשלב מסוים אז פשוט ציירתי בשקט.

נתראה בציור הבא