Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 40

נקודת מבט גסטין
״זה לא יכול לקרות! זה לא יכול לקרות עכשיו!״ קים צעקה כשעמדנו מחוץ לשער האחוזה
״קים אנחנו עדיין לא יודעים שזה הם״ אמרתי
מתפלל איכשהו שזה נכון
״זה הגיפ גסטין ! וזה המוצץ של שיין!״ היא אמרה בוכה
הזזתי את ראשי מצד לצד
״זה לא הם,זה לא יכול להיות הם״ אמרתי
לא רוצה להאמין שאחי הקטן והאחיינית שלי נרצחו עכשיו מפיגוע
״יש תור ארוך של אנשים שרק רוצים להוריד אותנו! ברור שזה הם,הבני זונות יפגעו בכל מי שקרוב או יקר לנו !״ קים צעקה לעברי
״קים״ אמרתי בשקט עדיין המום
״אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה,בפחדים שאם אחד מהאנשים שאני אוהבת או אחד האנשים שחשובים לי יצאו מהשער הזה ...אז... אז הם יכולים אפילו לא לחזור כי אנחנו תמיד תחת מתקפה!״ היא אמרה
לא עניתי לה
אני מבין מאיפה זה בא
״זה לא אותו דבר כבר״ היא אמרה נשענת על החומה שהקיפה את האחוזה שלנו
״זה לא אותו דבר״ היא לחשה בבכי
״מה לעזעאל כל הדיבורים של השומרים?״ שון שאל בזמן שהתקדם ביחד עם לואי
הזזתי את מבטי אליהם
״מה הם אומרים שדניאל ושיין...״ לואי אמר אבל לא המשיך
״נרצחו״ קים אמרה מנגבת את עייניה
״זה נכון!?״ שון שאל המום
״כן״ קים אמרה
״ניסית להתקשר אליו?״ לואי שאל
״כן ״ היא אמרה מושיטה את הפלאפון שלה ללואי
לואי ישר התקשר לדניאל ושמענו שוב את המענה הקולי
״זה לא יכול להיות״ שון אמר
״זה לא אותו דבר״ קים לחשה שוב
״מה קים? מה לא אותו דבר!״ שאלתי עצבני היא אמרה את המשפט הזה אולי אלף פעם
״זה לא אותו דבר! זה לא כמו פעם שלא היה אכפת לנו לצאת מהבית ולשים זין על העולם! לעשות מה שבאלנו! אם היה איום היינו מחסלים אותו מבלי לחשוב פעמיים! זה לא אותו דבר! ישלנו 5 ילדים גסטין,5! איך אנחנו יכולים לחיות ככה?! מה יקרה כשהם יגדלו? כשירצו ללמוד בבתי ספר אחרים,קולגים,אפילו לטייל סתם בפארק עם חברים,אין להם ממש חברים כי אנחנו כל הזמן מודאגים שכף רגלם תדרוך מחוץ לשער המזדיין הזה! אני לא רוצה את החיים האלה לילדים שלי! אני לא רוצה ולא מעוניינת!״ קים אמרה פתאום
״את שומעת את עצמך? ״ שאלתי
״כן״ היא אמרה
״אני מבין אותך בייב,אבל זה היעוד שלנו,זה הבית שלנו קים, המשפחות שלנו הורישו לנו את הכנופייה הזו ואנחנו לא יכולים להרים ידיים ולעזוב״ אמרתי
אימנו אותי כל החיים שהכנופייה היא קדושה,זה הדבר שעובר מאבא לבן וככה הלאה
קים הסתכלה עלי במבט עצבני ונכנסה דרך שער האחוזה
״גסטין?״ לואי שאל
הזזתי את מבטי השואל אליו
״אף אחד לא אמר שזה דניאל ושיין״ לואי אמר
הושטתי לו את החפץ שקים הביאה לי
״מזה?״ שון שאל
״מוצץ״ לואי אמר מרים את מבטו מהמוצץ אלי
״זה מה שגרם לקים להתחרפן״ אמרתי נאנח
״זה....זה עדיין לא אומר שזה הם״ לואי אמר מתעקש
״אני לא יודע למה להאמין״ אמרתי נאנח
אח שלי מת? האחיינית הקטנה שלי מתה?
״אנחנו צריכים לבדוק את זה לעומק״ שון אמר
״אנ...אני...״ גמגמתי
״אני חושב שתיתן לנו בהתחלה לחפור קצת״ לואי אמר
״מזאת אומרת?״ שאלתי לא מבין
״זה אומר שאתה לא תתעסק בזה עכשיו ותיהיה עם אישתך״ שון הסביר
״אתם רוצים שאני אשב בחיבוק ידיים בידיעה שאולי אחי הקטן והאחיינית שלי נרצחו?״ שאלתי עצבני
״לא,אני פשוט חושב שעדיף שאתה וקים לא צריכים להיכנס לזה עכשיו,היא נסערת מאוד ואתה לא יודע מה אתה מרגיש ואנחנו צריכים להיות מפוקסים ״ לואי אמר
נאנחתי
הוא צודק אני לא אוהב שהם לוקחים פיקוד או שאף אחד לוקח פיקוד במקומי לייתר דיוק
״אני חושב שכדי שתלך לקים,ואל תספרו לילדים בנתיים״ שון אמר ואני הנהנתי לא מרוכז
נכנסתי במהירות דרך השער וכמעט רצתי אל תוך האחוזה
פתחתי את הדלת וישר אד ולוס עמדו מולי
״מה קרה!? למה אף אחד לא אומר לנו משהו״ אד שאלה עצבנית
״שון ולואי עוד מעט יגיעו ואני בטוח שהם יגידו לכן,העיקר שהילדים לא ידעו״ אמרתי במהירות לוחש להן
״אבא״ קולו של בן נשמע
הזזתי את מבטי מהבנות והתמקדתי בבן שלי
״למה אמא רצה למעלה? דודה לוס ודודה אד לא נותנות לנו לעלות לראות מה קרה״ בן אמר מודאג אמילי עמדה ליידו עם אותו מבט מודאג על פניה
״אני אלך לבדוק ,בסדר גיבור?״ שאלתי מנסה להיות נחמד
״אתה מבטיח להגיד לי אחר כך?״ הוא שאל
״ברור ״ אמרתי מלטף את ראשו ורץ לחדר שלי ושל קים יודע שבוודאות היא שם
פתחתי את הדלת וראיתי שהיא עמדה במפרסת
ומיהרתי להגיע אליה
״קים״ לחשתי לא רוצה להבהיל אותה
היא ניגבה את עייניה במהירות
״אל תקפצי למסקנות מבלי לדעת בוודאות״ אמרתי מתקדם אליה
היא נשענה על המעקה של המרפסת
״אתה בעצמך ראית את המוצץ גסטין,מה אני אמורה לחשוב?״ היא שאלה בקול צרוד מבכי
״אנחנו צריכים לברר לעומק מה קרה,שון ולואי הורידו אותנו מהמקרה ״ אמרתי
״מה?״ היא שאלה עצבנית
״כ...״ אמרתי אבל היא קטעה אותי ישר
״הם ממש לא מורידים אותי מהמקרה״ היא אמרה עצבנית באה להתקדם אל הדלת אבל עצרתי אותה
״זה יותר מיידי נוגע באנו אנחנו לא נחשוב כמו שצריך״ אמרתי
היא נאנחה ויכולתי לראות את דמעותיה זולגות
״אתה יודע...״ היא לחשה שוב נשענת על המעקה ואני עמדתי לידה
״דיברנו לילה לפני שעלינו על טיסה חזרה״ היא אמרה משחקת באצבעותיה
״הבחורה המסתורית הזו שהוא יצא איתה...היא חתכה ממנו בגלל שיש לו תינוקת,וכל כך כאב לי עליו ,אחרי כל מה שקרה עם יסמין אני באמת רוצה שהוא יהיה מאושר , אפילו איימתי ללכת אליה ו...׳לדבר איתה׳ ״ היא אמרה מצחקקת
ואני כתגובה גיחחתי
״ואז ,אתה יודע איך הוא קרא לי?״ היא שאלה מסתכלת עלי עם עיניה היפות והנוצצות
״איך?״ שאלתי סקרן
״אמא...האמא הגאגנסטרית שלו״ היא אמרה מחייכת ואני צחקתי
״הוא קרא לי אמא שלו״ היא אמרה וחיוכה ירד ועיניה שוב דלפו
״הוא אוהב אותך״ אמרתי מנגב את דמעותיה ואני בעצמי הרגשתי את עייני מעקצצות
״היית ואת עדיין תיהיה דמות האם שלו בייב,במשך כל השנים האלה לקחת את דניאל תחת חסותך,הוא קורא לך אמא כי את באמת כמו אמא בשבילו״ אמרתי
ואני מבין מאיפה הכאב שלה בא,דניאל תמיד היה חלק מקים,מהיום הראשון שהיא ראתה אותו,ילד קטן בלי דמות אימהית,היא ישר אמצה אותו לליבה
זה כאילו הם היו מיועדים אחד לשניה ,והוא היה שייך לה ורק שלה
״אני ואת לא נכנס עכשיו בזמן שלואי ושון בודקים את הנושא...בהמשך אני ואת נצטרף אבל לבנתיים אני חושבת שעדיף לנו לקחת צעד אחורה״ אמרתי
קים הנהנה וניגבה לי דמעה שברחה
באמת יכול להיות ששניהם נרצחו
זה מצלצל במוחי בלי הפסקה
״צריך להודיע לאד״ היא אמרה את שמו של אבי
״אנ...עא...״ גמגמתי
איך אני יכול להתקשר לאבי ולהגיד לו שהבן הקטן שלו והנכדה שלו רוב הסיכויים נרצחו
אני פישלתי
״אני אדבר איתו,אני אדבר איתו״ היא אמרה פעמיים בדאגה
״אני פישלתי״ לחשתי לעצמי מתרחק מקים
״אתה לא״ קים אמר בחומרה מתקדמת אלי ישר
״איך לא? אחי הקטן והאחיינית שלי אולי נרצחו,איך אני יכול להסתכל לאבי בעיינים? בתור ראש כנופיה פישלתי ובתור אח אני עוד יותר פישלתי״ אמרתי מרגיש את האשמה שבי גדלה בין רגע
״אתה לא אשם ואתה לא פישלת,אני יודעת שהייתה תקופה שכעסת על דניאל על מה שעשה לי ולאמילי ושחטפו אותי לפריז אבל...עדיין הייתה בשבילו שם, אתה אח אוהב בדרך שלך,אתה גם גידלת אותו אל תיתן לי את כל הקרדיט ,אתה המודל לחיקוי שלו כגבר,ואתה יודע את זה בייב״
היא אמרה מנחמת אותי ואיכשהו זה באמת ניחם
״אני אוהב אותך״ אמרתי בכנות ונישקתי לשפתיה
״אני אוהבת אותך״ היא לחשה לשפתי ומשכה אותי לעוד נשיקה סוחפת
אחרי שהתנתקנו היא ליטפתי את הלחי שלי וניגשה לשידה ששם הפלאפון שלה שכב
היא הרימה את הפלאפון לחצה על המסך שמה את הפלאפון צמוד לאוזן שלה והסתובבה אלי
״אד? היי״ היא אמרה בקול קצת צרוד
״אני בסדר...כלומר לא בסדר...אתה צריך להגיע כמה שיותר מהר לקנדה,אנחנו נסביר לך הכל כשתגיע לכאן״ היא אמרה