Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 35

נקודת מבט קים
״מה שלומך גברת גיימס ?״ האחות מבית החולים שאלה
״אני בסדר גמור״ אמרתי מחייכת אליה
נשכבתי על המיטה והרמתי את החולצה עד קו החזייה
האחות מרחה משכה כלשהי
״אוקי זה יציק קצת״ היא אמרה
״אני כאן בשביל זה״ גסטין אמר מחזיק את ידי
הוא נישק לראשי והביט בי
״אז איך עברו ה8 ימים האלה?״ האחות שאלה
״מציקים,התפרים האלה ממש מציקים״ אמרתי נאנחת מסתכלת אל עבר גסטין ששמר את מבטו עלי כדי שאני לא ארגיש שהיא מוציאה לי את התפרים
חייכתי אליו,הוא כזה נחמד וחתיך
מה שגרם לי לצחקק פתאום
״מה עם התינוק?״ היא שאלה
״בסדר גמור ״ עניתי חד וחלק ממשיכה להסתכל עליו
הוא הביט בי מבולבל מה שגרם לי לצחקק בשקט כי אם אתחיל לצחוק אז זה יפריע לאחות עם התפרים
״את משוגעת״ גסטין לחש לי
״נכון״ אמרתי מחייכת
הוא הזיז את ראשו מצד לצד ואז נישק למצחי
ב8 ימים האחרונים גסטין היה בכל צעד שלי,דאג לי ולרפאל ,ובכללי היה איתי , דאג שאני שותה כדורים אוכלת ונחה
רבנו לפני כמה ימים,יצאתי מהבית לראות את הבלונדינית הכלבה הזו,היא מתה מהפצעים עוד באותו הלילה,גסטין התעצבן שיצאתי מבלי להגיד לו,
ואני מבינה אבל הייתי צריכה לסגור מעגל כלשהו
יצאנו מהבית חולים וחזרנו הביתה
נאנחתי ביאוש על הספה
אד ירדה עם רפאל בין ידיה והושיטה לי אותו
״שלום קטנציק״ אמרתי מחייכת למלאך הקטן שישלי ביידים
״תתארגני״ גסטין אמר בפשטות
״למה?״ שאלתי לא מסתכלת עליו
העברתי את האצבע שלי על אפו הקטן והסולד
הוא כזה יפה
״פשוט תתארגני״ גסטין אמר לוקח את רפאל מיידי
העפתי לעברו מבט עצבני
״את תיהיה איתו אחרי שתתארגני״ גסטין אמר מצחקק
״לארגן מה אבל ״ שאלתי לא מבינה
גסטין הסתכל אל עבר אד שהנהנה וחייכה
״את עצמך״ גסטין אמר מחייך אל רפאל
״פשוט תלבשי משהו נח לנסיעה ארוכה״ אד אמרה מגלגלת עיינים
״אוקי״ אמרתי לא מבינה קמתי מהספה ועליתי לחדר
מה הם כבר מתחננים
התקלחתי ולבשתי על עצמי גינס לא כזה לוחץ וצמוד חולצת טריקו פשוטה וקפוצון של גסטין
ייבשתי את שיערי שמתי קצת רימל ושפתון נעלי אדידס לבנות וירדתי למטה
כולם עמדו בסלון עם מזוודות ותיקים
״מה הולך כאן?״ שאלתי
״תודה לאל״ שון אמר נאנח
״בואי אמאא״ אמילי אמרה נרגזת מחזיקה בידי ויוצאת מהבית אל עבר הגיפ של גסטין
״טוב לדעת שהבת הבכורה שלך יכולה להזיז את התחת העצלן שלך״ אד אמרה בציניות
״מילה אסורה״ אמילי שרה
״צודקת נסיכה״ אמרתי מחייכת אליה
״קדימה לרכב״ אמילי אמרה
״רגע איך כל הילדים יכנסו לרכב?״ שאלתי נעמדת
״את הבאת 5 ילדים את תמצאי פיתרון״ אד אמרה משלמת ידיים
״אוי תסתמי את הפה שלך״ לוס אמרה בציניות
כולנו צחקנו ואני הזעפתי פנים
״אוקי,התאומים איתי עם שון וטיילור , בן ואמילי עם אד לואי וגקסון ,דניאל שיין ורפאל יסעו איתכם״ לוס אמרה
״תמיד היית המבוגר האחראי״ אד אמרה מצחקקת
״אני לא כזאת גדולה ממך בגיל...״ לוס נאנחה
״טוב קדימה״ גסטין אמר
גסטין הכניס את רפאל עם הסלקל לגיפ
אני בנתיים הכנסתי ילד ילד לרכבים עד שהגעתי לגיפ של גסטין עייפה
״את בחרת להביא לעולם 5 ילדים״ דניאל אמר מצחקק
״מה אתה אומר״ אמרתי בציניות
דניאל ישב ליד גסטין ואני ישבתי בין שני סלקלים אחד של שיין ואחד של רפאל
״עדיין לא הבנתי לאן הולכים״ אמרתי שמה לשיין מוצץ ודובי שתשחק בנתיים,רפאל שקע בשינה עמוקה
״כי עדיין לא אמרנו לך״ גסטין אמר יוצא מהאחוזה ועולה על הכביש המהיר
גלגלתי את עייני ונשענתי על הכיסא מביטה ברפאל שישן ,חייכתי לעצמי
שמתי את ידי ליד ידו של רפאל והוא כאילו הרגיש אותי והחזיק את האצבע שלי בידו הקטנה והחמודה
רגעים כאלה,רגעים שנצרבים הזיכרון,
ליטפתי את האגודל את ידו הקטנה וסרקתי את פניו מנסה להחליט למי הוא יותר דומה,לי או לגסטין
שיערו היה שחרחר , גלגלתי את עייני,בוודאות הוא יראה כמו גסטין,ישלו גנים חזקים
אפו היה סולד וקטן כמו שלי,רואה גסטין ? אתה לא תשתלט על כל הילדים שלי
הרגשתי סתומה,אני באמת מנהלת ויכוח כזה עם עצמי
״הגענו״קולו של גסטין העיר אותי מבהייה
״כבר?״ שאלתי מרימה את ראשי לא מבינה
הסתכלתי אל מחוץ לחלון
״שדה תעופה?״ שאלתי
״חדת הבחנה״ גסטין אמר מגחח
גלגלתי את עיניי בזמן שגסטין החנה את הרכב
דניאל וגסטין יצאנו לוקחים את הסל קל כל אחד עם הילד שלו
דיילים הגיעו עם עגלות של השדה תעופה ועזרו לנו עם המזוודות
״אמא! תראי כמה מטוסים״ בן צעק הולך ליידי ואמילי הלכה בצדי השני
ביידי החזקתי את ליאן ולוס החזיקה את ליאם
הדיילים לקחו אותו בדרך נפרדת ומהירה,עקפנו את כולם,בדקו שהכל בסדר עם המזוודות ודרכונים
המטוס הפרטי שהיה ברשותינו ניצב מולי
״וואו״ אמילי אמרה מתפלאת מה שגרם לי לצחוק
״זאת הפעם הראשונה שכולכם טסים״ אד אמרה מחייכת
״חוץ ממני״ אמילי אמרה משלבת ידיים
״היית בת בקושי שנה אמ״ אמרתי מחייכת אליה
״זה לא נחשב״ בן אמר מוציא לעברה לשון
״תכנית! זה כן נחשב,זה שאני לא זוכרת זה...טוב מה אתה מבין! אני עדיין הייתי לפניך בטיסה״ אמילי אמרה
״אבל את היית תינוקת!״ בן אמר עצבני
״זה לא משנה״ אמילי אמרה בקול מתנשא
״האמת שזה כן משנה,את זוכרת משהו?״ טיילור שאל
״לא אבל...״ אמילי אמרה
״אם את לא זוכרת אז זה לא משנה״ גקסון אמר
״אתם לא מבינים כלום״ אמילי אמרה בדרמטיות
התאומים התחילו לצחוק משום מה מסתכלים על הריב בין בני הדודים
״מה מצחיק אתכם?״ אמילי שאלה עצבנית
״אמילי את שקרנית״ בן אמר
״אוי אלוהים,למה הסכמתי לצאת לחופשה הזו?״ שון אמר
״תסתום כבר״ לוס לחשה לו
טוב הבנתי שזו חופשה,רק איפה אנחנו נופשים?
״ילדים זה מספיק, אני לא רוצה שתריבו ככה במהלך ה...ימים שניהיה ב....בקיצור,תפסיקו״ אד אמרה נאנחת ביאוש
התחלתי לצחוק והיא הזעיפה את פניה
״מה מצחיק?״ היא שאלה
״את״ עניתי
״את מג...גמ..מגמגמת״ לוס אמרה צוחקת יותר חזק
״את לא שפויה״ אמרתי צוחקת כי הצחוק שלה מדבק
״תסתמו שתיכן״ לוס אמרה
״אתן לא שונות מהילדים הקטנים שנמצאים כאן״ גסטין אמר נאנח
אד הרימה את ידיה והפנתה לגסטין אצבע שלישית
אני הוצאתי לשון ולוס גלגלה עיינים
״עדיין לא מאוחר לחזור הביתה״ שון לחש
״נשמע רעיון מעולה״ לואי הגיב לו
״לא אבאא״ גקסון צעק על לואי
״לא חוזרים הביתה״ טיילור התעצבן
״אני ממש לא חוזרת הביתה,ואתם יודעים למה?״ אמילי שאלה
״למה נסיכה?״ גסטין שאל
״כי אני כבר במטוס״ היא אמרה ופצחה בריצה אל עבר המטוס שהיה כבר קרוב אלינו ,הדלת שלו הייתה פתוחה והטייס עמד ליד מרגלות המדרגות
״אמילי! את תפלי״ צעקתי לעברה
אבל היא לא הקשיבה
ובעקבותיה ,ברור כל הקטנים התחילו לרוץ
״גם אני גם אני״ ליאם צעק בין זרועותיה של לוס שמיד הורידה אותו
״אמא תורידי אותי גם״ ליאן אמרה
״לוס! הוא יכול להיפצע״ אמרתי נאנחת
״תתני להם לפרוק אנרגיה אולי נקבל קצת שקט בטיסה״ היא אמרה
צחקקתי מורידה את ליאן שפצחה בריצה חמודה ומצחיקה בו זמנית אל עבר המטוס
״אני אתפלל עלינו,שנעבור בשלום את החופשה הזו״ אד אמרה משלבת את ידיה והסתכלה אל עבר השמיים
״את לא בן אדם דתי,ואלה הילדים שלנו,לא חבורה של קופים״ אמרתי
״חבורה של קופים כן״ לוס אמרה מצחקקת
״אני אתפלל לכל האלים שקיימים שם למעלה״ אד אמרה עדיין נשארת בדמות
התחלתי לצחוק
החופשה הזו הולכת להיות מושלמת