Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 33

נקודת מבט קים
״אמאא״ בן ואמילי צעקו כשנכנסתי לתוך הבית
״הי קטנים לעצור״ גסטין אמר חוסם את הילדים מלקפוץ עלי
הוא שם את הסלקל על הריצפה ועמד מולם
״אמא עדיין חלשה אבל היא בסדר,אז לא לקפוץ עליה,לחבק חזק,והיא הולכת לנוח למשך הרבה זמן אז כל מה שתרצו תבקשו ממני או מהדודים שלך בסדר?״ גסטין שאל
״בסדר״ אמילי אמרה
״טוב אבא״ בן לחש
הזזתי את גסטין התכופפתי מעט וקירבתי את ילדי אלי לחיבוק חם
״אל תקשבו לאבא שלכם,אתם תמיד מוזמנים לדבר איתי ולבוא אלי ובמיוחד לחבק אותי״ אמרתי מנשקת את ראשם של הקטנים
אמילי ובן צחקקו גורמים לגסטין להאנח
״טוב קטנים,ישלנו מישהו להכיר לכם״ אמרתי מתרחקת מהם
״התינוקק״ אמילי אמרה מתרגשת
גסטין הוציא את רפאל שישן והחזיק אותי בידיים
״בואו נשב בספה בנוח״ גסטין אמר
״איפה האחיין החדש שלי״ צעקה נשמעה גורמת לכולנו להיבהל
״לוס״ כעסתי עליה
״איפה הקטנצניק?״ היא שאלה מחייכת
״הם כאן??״ קולה של אד נשמע וצעדים מהירים נשמעו במדרגות
״תפסיקי לרוץ את תיפלי בסוף״ הקול של לואי נשמע
״הגבר הקטן כאן?״ קולו של שון נשמע מלעלה
״התאומים!״ לוס אמרה רצה במדרגות
נאנחתי וחייכתי לעצמי
אני אוהבת את המשפחה שלי
״הוא כזה חמוד״ אד אמרה דוחפת אותי קלות ויושבת ליד גסטין ומביטה בתינוק
״דודה אד תזוזי!! לא ראיתי את אחי בכלל!! את ראית אותו בבית חולים״ אמילי נזפה בה
״זאת לא אשמתי שההורים שלך לא רצו שתבואו לבית חולים״ אד ענתה לה בילדותיות
״לא רציתי שתבואו לבית חולים,יותר מיידי מחלות וקר...״ חצי אמרתי חצי לחשתי
״אבא איפה להרים אותו?״ בן שאל יושב ליד גסטין
״כן תסדר את הידיים שלך,אחד שירים אותו מהישבן והשני שיתמוך בראשו״גסטין הסביר
״היי! אני רציתי״ אמילי אמרה ברוגז
״אני אחריו״ אד אמרה
״אני אחרי אד!״ קולה של לוס נשמע
הזזתי את ראשי רואה אותה יורדת עם התאומים שהחזיקו לה ידיים
״שלום לתאומים המושלמים שלי״ אמרתי יושבת על הספה
״לא לרוץ לאמא ,תחבקו אותה בעדינות״ לוס אמרה
התאומים לא הקשיבו לה ורצו אלי בהתרגשות
נישקתי את פניהם מה שגרם לשניהם לצחקק
״רגע לא ראיתי אותו בכלל״ קולו של דניאל נשצע
הוא נכנס מהמרפסת ביחד עם שיין
״תביא את הקטצנציק״ שון אמר
״יש תור !״ אד צעקה
״אמא זה לא פייר״ אמילי אמרה בקול בכייני
״לא לעשות מהילד שלי חבילה עוברת״ אמרתי מתיישבת עם מהתאומים
שניהם עלי על הספה וישבו איתי מחובקים
״אמא את בסדר?״ ליאן שאלה בקול חמוד
היא בת 4
״אני בסדר קטנה,אני קצת חלשה״ אמרתי
״את תיהיה בסדר?״ ליאם שאל לחוץ
״ברור קטנים שלי אין לכם מה לדאוג״ אמרתי ברוגע
״אתם רוצים לראות את אחיכם?״ גסטין שאל
״כןן״ ליאם קפץ ואחריו ליאן
כולם עמדו סביב גסטין מסתכלים על היצור הקטן שנולד רק לפני כמה ימים
הייתי בביקורת בבית החולים ושחררו אותי מהר
אני צריכה פשוט כל כמה ימים שיבדקו לי את החתך של הניתוח,יצאתי שלמה ובריאה,הביאו לי קצת כדורים אבל העיקר שאני בסדר ואני שוב הילדים שלי,כל הימים שהיינו בבית חולים גסטין היה כל כך מסור,הוא לא שחרר מרפאל אפילו לא לשניה,האכיל אותו החליף לו דאג שהוא ישן כמו שצריך, בדק אותי שאני בסדר,לא דיברנו על מה שקרה אפילו לא בטעות,לא העלנו את השיחה הזו בכלל,אבל המועקה הייתה מורגשת באוויר והרגשתי את הלחץ דוחק בי
אני לא ממש יודעת מה לחשוב
חלק גדול בי רוצה לשמוע מה שיש לגסטין להגיד,יצאתי אגואיסטית,לא נתתי לו להסביר מה שקרה,ואם להגיד את האמת,איך הייתי אמורה להגיב? איך הייתי אמורה להגיב לתמונות שנשלחו לי,לראות את בעלי שהקמנו איפרייה שלמה,לראות אותו עם אישה אחרת ,זה הרגיש כאילו לוקחים סכין דוקרים אותי בחזה ומסובבים 100 פעמים,
איך הוא יכל לבגוד באישתו ההריונית עם 4 ילדים
אני יודעת שמגיע לי הסבר אני יודעת שמגיע לו שישמעו אותו אבל באישזהו מקום פחדתי לשמוע את האמת,יהיה מה שיהיה אני אצטרך לתפוס אומץ ולהקשיב לכל מילה בהסבר שלו גם אם זה ישבור לי את הלב
״אוקי,רפאל צריך לישון״ קולו של גסטין העיר אותי מהמחשבות שרצות בראשי
״וגם את״ הוא אמר שם את רפאל בסל קל
״היי אבל אני רוצה להיות איתו קצת״ אמילי התבאסה
״את תיהיה ,אבל עכשיו הוא ואמא צריכים לנוח״ גסטין אמר מרים את הסלקל ביד אחת והיד השניה הייתה מושטת אלי
״בואי אהובה״ הוא אמר בקול רך
חייכתי אליו בהיסוס שמתי את ידי בידו ועלינו בזהירות לחדר המשותף שלנו
כשנכנסתי לחדר ,מיטת לול חדשה הייתה ליד הצד של גסטין ,הופיעה גם שידת החתלה
חייכתי לעצמי
״אהבת?״ הוא שאל
״ברור,תודה ״ אמרתי אוטומטית שותלת לו נשיקה על השפתיים
כשקלטתי מה עשיתי לקחתי צעד אחד אחורה
ונשכתי את שפתי התחתונה
הוא נאנח הוציא את רפאל מהסלקל ושם אותו בתוך הלול בנוחות
״את יכולה לנשק אותי את יודעת״ הוא אמר מוודא שרפאל מכוסה טוב והסתובב אלי
״אני...אני קודם חושבת שעדיף שנדבר״ אמרתי משחקת עם אצבעותי
פתאום הרגשתי זרה,לא היה לי נוח וגם לגסטין לא היה נוח
״ברור״ הוא אמר יושב על המיטה ואני עשיתי כמוהו
״אני יודע שזה היה נראה רע ואני יודע שאני נעלמתי להרבה זמן אבל ידעתי שאת לא תקשיבי לי מבלי שאני אביא לך הוכחות לזה שלא בגדתי בך״ הוא אמר
״התמונות...״ לחשתי משפילה מבט
גסטין הושיט את ידו אלי וישר הרים את ראשי
״אני יודע,אני מצטער כל כך בייב,הן כן אמיתיות אבל הייתי...״ הוא אמר אבל הדלת נפתחה במהירות
״היא כאן הם הביאו אותה״ לואי אמר מתנשף
״אני בא״ גסטין אמר קם
נאנחתי ביאוש
״אני אחזור מהר אני מבטיח בבקשה רק בבקשה כשאחזור תקשיבי לי״ הוא אמר בקול מתחנן
הנהנתי בראשי
גסטין התכופף ונישק לשפתי ויצא מהחדר אחרי שסגר את הדלת
קצתי והלכתי מהר לכיוון הדלת מצמידה את אוזניי
״עוד לא הספקתי לספר לה״ גסטין אמר
״יהיה לך זמן,עכשיו בוא נלך לראות למה הכלבה המשוגעת הזו סיממה אותך ומה היא רצתה ממך״ לואי אמר גורם לי כמעט למעוד
״הם במחסן?״ גסטין שאל
״כן עכשיו בוא נמהר״ לואי אמר וצעדים נשמעו
מה?!
פתחתי באיטיות את הדלת ובדיוק אד עברה ליד החדר
״אד״ אמרתי מושכת אותה לתוך החדר
״מה קרה משוגעת?״ היא שאלה בזמן שסגרתי את הדלת
״הבנתי מה קרה, הבנתי ״ אמרתי קצת לחוצה
״הוא סיפר לך? שמעתי משון שבאמת יש הסבר מהכל,אבל הוא לא פירט כי בכל זאת זה לא הסיפור שלנו ואנחנו לא צריכים לדחוף את האף לכל מקום״ אד אמרה
״שמעתי עכשיו את לואי וגסטין,לפי מה ששמעתי איזה אחת סיממה אותו ...אני לא יודעת את כל הסיפור אבל אני יודעת שאני ממש קרובה לשלוף אקדח ולתקוע לה כדור בין העיינים״ אמרתי עצבנית
״למה שמישהו יסמם את גסטין?״ אד שאלה
״זה מה שאני הולכת לגלות״ אמרתי נכנסת מהר לחדר ארונות
״את משוגעת? עכשיו חזרת מבית חולים ״אד אמרה
שמתי על עצמי מכנס מחוייט לא צמוד כל כך כי בכל זאת התפרים בבטן
לבשתי חולצה חלקה ומעל גקט מתאים למכנס המחוייט לבשתי מגף עקב קטן ונוח
״קים?!״ אד שאלה בזמן שעברתי אותה התקדמתי לשידת האיפור שלי
שמתי רימל שפתון וקצת סומק סירקתי את ראשי שהשיער יראה נורמלי
״אל תנסי לעצור אותי אד,כמעט 5 חודשים אני עם לב שבור בידיעה שבעלי בוגד בי״ אמרתי עצבנית עם קול צרוד
אד נאנחה וסידרה שערה שברחה ונפלה על פני
״תשברי לבת זונה הזאת את עמוד השידרה״ אד אמרה רצינית גורם לי לגחח
״את אוהבת מה שההריון מוציא ממך״ אמרתי קורצת לה
״את היחידה, קדימה תצאי תזהרי אני אהיה עם רפאל,כולם התפזרו ככה שאין הרבה אנשים בסלון,תמהרי״ היא אמרה
״תודה״ חייכתי אליה
הוצאתי את האקדח שלי ושמתי בכיס הפנימי שיש בגקט וירדתי בשקט במדרגות
הסלון היה ריק מאדם חוץ מטיילור ששכב וראה טלוויזיה
״דודה קים?״ הוא שאל
״תמשיך לראות טלוויזיה טי טי״ אמרתי לוקחת את המפתחות ויוצאת במהירות
נכנסתי לפרארי שלי שלא נהגתי עליה הרבה זמן
הערתי אותה לחיים בשאגה שגורמת לי לחייך
יצאתי מהר מהאחוזה נוסעת אל עבר המחסן המדובר
הגעתי אחרי כמה דקות רואה את הגיפ של גסטין
יצאתי מהרכב מתקדמת אל המחסן
״גברת גיימס,מה את עושה כאן?״ אחד העובדים סקוט שאל
הרמתי גבה
״זאת אומרת , איך את מרגישה?״ הוא שאל
״בסדר,איפה גסטין ולואי?״ שאלתי ישירה
״בחדר הצפוני...הם...עסוקים,הם אמרו שלא נפריע להם״ סקוט אמר
הנהנתי בראשי מתקדמת אל עבר המחסן נכנסתי והלכתי לחדר הצפוני
שניה לפני שנכנסתי קול של בחורה עצר אותי מלצעוד צעד נוסף
״לגרום לאימפריה שלכם לקרוס״ היא אמרה
״מה המניע שלך?״ לואי שאל
״הרגתם את הבן זוג שלי,רון״ היא אמרה
״אז זו הייתה התוכנית שלך? להפריד ביני לבין קים? ואז מה?״ גסטין שאל עצבני
״ואז לגרום לכנופיה להתפלג,ולהרוג אותך״ היא ירקה בעצבים
נכנסתי לחדר גורמת לכולם לסובב מבט אל עבר הדלת
״מה את עושה מחוץ למיטה?״ גסטין שאל קם מהשולחן שנשען עליו מתקדם אלי במהירות
הסתכלתי אל עבר הבלונדה שעשתה לי סיוט במשך כמה חודשים טובים
״אני צריכה שתצאו מהחדר״ אמרתי ישירה
״קים,את לא אמורה להיות מחוץ למיטה את אחרי ניתוח ולידה את...״ גסטין אמר
״תצא מכאן״ לחשתי בעצבים
גסטין הביט בי במבט מודאג ושואל
אבל עיני בערו מכעס
״אני מחוץ לדלת קים״ הוא אמר מסתכל עלי במבט מאופק
הוא הסתובב ללואי הם החליפו מבטים ויצאו מהחדר
הבלונדינית חייכה חיוך מזלזל לעברי
התקרבתי לשולחן שהיה מלא בחפצים,סכינים ,מספרים,חבלים שלשלאות...
שמתי את האקדח על השולחן ונשענתי על השולחן מביטה בה
״את לא מפחידה אותי״ היא אמרה בזלזול
התקדמתי לעברה מהר מעיפה לה סטירה גורמת לה כמעט לעוף לאחור עם הכיסא שהיא הייתה קשורה אליו
היא צחקקה
״זה הכי טוב שאת יכולה? אין לי מה להפסיד מתוקה,את יכולה לקרוא לגברים שיעשו את העבודה״ היא אמרה בזלזול
״אני אוהבת את האומץ שלך״ אמרתי משלבת ידיים
״את יודעת,גברים עושים עבודה טובה...״ היא אמרה בפשטות ורוגע שרק עיצבנו אותי יותר
״את יודעת מה גרוע מגבר עצבני? אישה שצמאה לנקמה...״ אמרתי מחייכת אליה רואה את החיוך השחצני שלה יורד לאט