Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 21

נקודת מבט גסטין
״שמתי לה את האוכל ליד הדלת״ לוס אמרה יורדת במדרגות
״היא עוד לא פתחה?״ אד שאלה מחזיקה את שיין בין ידייה
״לא״ לחשתי
״לפחות היא אוכלת...״ לוס אמרה מרימה את כתפייה באנחה
ישבתי על הספה ביאוש
אני כל כך עייף
קים התסגרה לה בחדר במשך 3 ימים שלמים
3 ימים שלמים שאני אבא במשרה מלאה
אבא ל-4 ילדים , אני כל כך עייף
אני רץ בלי סוף מאמילי ובן לליאם וליאן
אם זה לדאוג שאמילי ובן שעושים שיעורים ולומדים ועד ללרדוף אחרי ליאם וליאן,שאני חייב לציין מאוד אנרגטיים , לדאוג להם לאוכל לבגדים למקלחת לשחק איתם,אני עייף מאוד!
אולי קים הסתגרה לה בחדר בכוונה? שאני אהיה עם הילדים ואבין אותה,זה לא שאני לא מבין אותה,אני כן עם הילדים היא פשוט,קצת יותר,ואני לא מזלזל בה,היא זאת שחושבת שכן,וזו טעות
״דניאל?״ קולה של אד נשמע
הרמתי את מבטי רואה את דניאל נכנס מהחצר
״כן?״ הוא שאל אותה
״אתה יכול להיות כמה דקות עם שיין? פשוט אני ולוס הולכות לקלח את הילדים,שון ולואי במשרד וקים...טוב קים לא מתקשרת עם אף אחד מאיתנו״ אד אמרה
דניאל בלע את רוקו באיטיות וניהיה חיוור
״אני....עא....״ הוא גינמגם
נאנחתי ,לעזעזאל
״אני אקח אותה״ אמרתי קם אל אד
״אתה בטוח?״ היא שאלה מרימה גבה
״בטוח,רק אם תקלחי את התאומים״ אמרתי מחייך אליה עייף
״סגור״ היא אמרה מצחקקת מעבירה את שיין ליידי
היא הייתה יפייפה, לא ממש דומה לדניאל אבל אפישהו בפרצוף היא הזכירה אותו,קצת
דניאל עמד בצד ובהה בנו,לא ידעתי אם הוא מפוחד או לחוץ
ישבתי על הספה בזמן ששיין בין ידי
היא פקחה את עיניה והסתכלה עלי גורמת לי אוטומטית לחייך
ליטפתי את עורה הרך והעדין והיא החזיקה את האצבע שלי
״אתה מפספס את הרגעים הכי יפים בלהיות הורה״ אמרתי לו בלחישה , לא רציתי לפתח איתו שיחה אבל זה היה חזק ממני
״אני...״ דניאל גמגם לא ידע מה להגיד
״כשהם קטנים,ממש קטנים, בגיל של שיין,אתה מוקסם מכל דבר שהם עושים,הם קטנים כל כך ועדינים ואתה רוצה לשמור עליהם מכל דבר שקיים,הם בין הידיים שלך ומסתכלים עליך בתמימות של מלאך,כשהם גודלים זה קצת נעלם האינטימיות הזו,ואתה מפספס את הדבר הזה״ אמרתי מרים את מבטי לדניאל שניגב את פניו עם הזרוע שלו ,הוא בוודאות לא ציפה לזה,או לשיחה ממני
״בוא לכאן דניאל״ אמרתי רציני מסתכל עליו
הוא הסס
״עכשיו״ אמרתי בקול אפל מנסה להלחיץ אותו
הוא התקדם אלי במהירות
״שב״ אמרתי מסמן לו לשבת ליידי
הוא נאנח בשקט וישב ליידי לא מצייץ
״עכשיו תפרוש את היידים שלך,אתה הולך להחזיק את התינוקת שלך״ אמרתי
״גסטין אני לא חושב שאני...״ הוא אמר בא לקום אבל קטעתי אותו
״שב! לא סיימתי״ אמרתי עצבני
והוא ישר ישב
״הבנתי דניאל הבנתי שאתה מצטער על מה שקרה,על זה ששמת את הילדה שלי בסיטואציה שגם בסיוטים שלי לא דימיינתי שיקרה,ושמת את אשתי בגהנום בזמן שהיא בהריון ,הבנתי שאתה מצטער״ אמרתי מסתכל עלי
הוא השפיל את מבטו
״ואני מבין שהבת זוג שלך נרצחה מול עיניך ,אבל אתה שוכח שיש לך מחויבות אחרי הכל,אחרי כל החרא שעברת ישלך מחויבות,ואתה מתנער ממנה,הילדה הקטנה הזו לא צריכה לחיות ככה בגלל שאבא שלה לא מסוגל להחזיק הכל בידיים ולהתנהג כמו גבר,אני לא אומר שמה שעברת זה קל ,אני גם לא מזלזל בזה,אבל ישלך יותר כח ממה שאתה חושב,אני מציע שתיקח את עצמך ביידים למען שיין,כי לא מגיע לה להיות ככה,אתה אבא עכשיו,זה רציני , ישלך מישהו אחר לדאוג לו מלבדך,עכשיו,תפרוש את ידיך״ אמרתי רציני
דניאל הנהן ובלע את רוקו ,הוא נשם ופרש את ידיו לכיווני
שמתי בעדינות את שיין בידיו מסדר אותן ככה שאחד מידיו יתמכו בראשה הקטן
שמענו צעדים
ישר הרמתי את ראשי לכיוון המדרגות רואה את קים מסתכלת עלינו
עייניה היו מבריקות אבל היא חייכה חיוך קטן
דניאל הרים את מבטו משיין והסתכל אל עבר קים
וחייך אליה חיוך מתרגש
״אני שמחה שעשית את הצד הזה דן״ היא אמרה לו מחייכת אליו ומביטה בי במבט שלא ידעתי לפרש
״הייתי צריך דחיפה קלה,כנראה...״ דניאל אמר מוריד את ראשו לשיין
״אני סחוטה במים התא...קים?״ אד הופיעה פתאום
״את בסדר?״ קים שאלה
״השאלה היא אם את בסדר,למה סתגרת בחדר?״ אד שאלה
קים לא ענתה לה והלכה למטבח
אד נאנחה ועלתה חזרה
דניאל הביט אל עבר המטבח והלך ביחד עם שיין