Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 44

נקודת מבט גסטין
הורדתי את אקדחי מחזיק בכתף הפצועה שלי
פרצופה של קים היה מלא בדם
רצתי כמו משוגע לעברה מדלג מעל הגופה
״את בסדר?״ שאלתי מביט בה
היא שחררה נשימה והביטה בי
״אלוהים״ היא לחשה מתנשפת כאילו רצה מרתון
״הילדים? איפה הילדים?״ הסתכלתי סביבי והרגשתי את ליבי נופל
״ה...הם...״ קים גמגמה
״קים איפה הילדים שלי למען השם?! אם קרה לה...״ אמרתי אבל נקטעתי על ידי צעקה
״אבא״ בן צעק יוצא ממקום מסתור ורץ אלי
ואחריו אמילי
״אלוהים״ אמרתי נאנח
שני ילדי חיבקו אותי ולא היה אכפת לי לרגע מהפציעה שיש לי על הכתף
״איפה האחים שלכם? איפה התאומים ורפאל?״ שאלתי לחוץ
אמילי התרחקה ממני ופתחה את המגירות שהיו מתחת לכיור התאומים יצאו משם מוכי הלם ובוכים
״אמא״ בן לחש מבוהל
הוא הסתכל על פרצופה של קים ואז על האדם ששכב על הריצפה
״לא! אל תסתכלו לא על אמא ולא על הריצפה תסתכלו עלי״ אמרתי מזהיר אותם
״אבא הכתף שלך״ אמילי אמרה בוכה
״זה כלום,צאו בשקט מחדר האמבטיה״ אמרתי
הם יצאו זה אחר זה מקשיבים לי
הסתכלתי סביבי רואה שהאמבטיה מלאה במגבות לקחי מגבת וניקיתי את פניה של קים
״בייב״ אמרתי
עישונייה היו מורחבים,היא הייתה מבוהלת
״אני צריך אותך איתי קים״ אמרתי זורק את המגבת מלאה בדם על הריצפה
בכי של תינוק נשמע גורם לקים להתפקס
״רפאל״ היא אמרה רצה אל סל הכביסה ומוציאה אותו משם
נישקתי לראשו של רפאל ויצאנו מחדר האמבטיה
כל הילדים ישבו על הריצפה ליד המיטה בצד השני לא איפה שדלת הכניסה,הם התחבאו
״איפה כולם?״ קים שאלה
״הם בסדר״ אמרתי נאנח
״א...אנחנו לא יכולים להיות כאן״ היא אמרה לחוצה
״אנחנו עפים מכאן,תארזי תיקים לכולם,עוד רבע שעה אתם למטה״ אמרתי בפקודה ויצאתי מהחדר

נקודת מבט קים
״תקשיבו אלי קטנים שלי״ אמרתי
כל ילדי הרימו את ראשם
״אנחנו צריכים ללכת אוקי?״ שאלתי אמרתי
״אמילי בן לכו עכשיו לחדרים שלכם,תכינו תיק גדול,לא מזוודה,של בגדים בסדר?אמילי שאת מסיימת את שלך רוצי לחדר של התאומים תכיני להם גם תיק בסדר? רוצו,עכשיו!״ אמרתי
״אבל אם יש עוד...עא...אנשים רעים בבית״ אמילי שאלה
״אין,אבא אמר אין,רוצו״ אמרתי להם והם רצו למחוץ לחדר
״עכשיו תאומים יפים שלי אתם תשבו על המיטה בנוחות״ אמרתי להם
הם הקשיבו לקולי ועלו למיטה מפוחדים
״עכשיו אתם צריכים לשמור על אחיכם התינוק,בסדר?״ שאלתי שמה את רפאל על המיטה ושמתי מהר מלא כריות מסביבם
״תשמרו עליו״ אמרתי
רצתי לחדר ארונות שמתי בתיק ענק בגדים לי ועוד תיק עם בגדים לגסטין
ועוד תיק לרפאל
אמילי ובן חזרו מהר לחדר עם 4 תיקים
״שמתם הכל?״ שאלתי
״כן אמא,בגדים ליום יום תחתונים גרביים ו2 זוגות נעליים״ אמילי אמרה בקול בוגר פתאום
״בדקת לכולם?״ שאלתי
״כן,גם לי גם לבן וגם לתאומים״ אמילי אמרה
״יופי״ אמרתי
״בייב״ גסטין נכנס בדלת
כולנו הסתכלנו עליו
״קדימה בואו״ גסטין אמר לוקח את התיקים מאיתנו ,שהיו הרבה ויוצא במהירות מהחדר
״אמילי תרימי את ליאן בן אתה את ליאם,קדימה צאו״ אמרתי מרימה את רפאל ושמה את הפלאפון בכיס של המכנס
ירדנו במהירות במדרגות אחרי גסטין
יצאנו מהבית שמים מהר את החפצים ברכב
״רגע אני צריכה תיק של האוכל של רפאל״ אמרתי לחוצה
״הכנתי כבר בייב ,הכל בסדר״ גסטין אמר
שמנו את רפאל בסלקל שהיה ברכב
״אמילי שבי ליד רפאל,שימי לב אליו״ אמרתי והיא נכנסה למושבים האחוריים וישבה ליד הסלקל של רפאל
״בן תכנס ותשב״ אמרתי לו והוא עשה כדברי
שמתי את ליאם עליו
ליאם ישב על אחיו הגדול מחבק אותו עדיין בוכה
״אני יודעת שאתם מבוהלים אבל הכל בסדר,תחבק את אחיך בן״ אמרתי לו והוא חיבק וניחם אותו
נכנסתי לתא של ליד הנהג עם ליאן עלי
״אמא״ היא בכתה
״את בסדר קטנה שלי את עם אמא ואבא״ אמרתי לוחשת מלטפת את גבה בניחום
שמתי מהר חוגרה וגסטין יצא משטח האחוזה
״איפה כולם?״ שאלתי לוחשת
״יצאו כבר ״ גסטין אמר מגביר את במהירות
נאנחתי ביאוש רציתי לקבור את עצמי
לא חלמתי שדבר כזה יקרה
שמעתי מלמולים מצידו של גסטין
הזזתי את ראשי מביטה בו רואה עד כמה הוא לחוץ ועצבני
לא דיברנו בניינו,שקט סרר ברכב
אחרי כמה דקות הגענו אל שדה התעופה
״מה?״ שאלתי לא מבינה
״אנחנו יוצאים מכאן״ גסטין אמר מדומם את המנוע
יצאתי עם ליאן שנרדמה עלי וכל הילדים יצאו
ראיתי עוד 2 גיפים מה שמעיד שלוס ואד כבר כאן
״בואו אחרי מהר״ גסטין אמר מוציא את כל התיקים החזקתי את הסל קל של רפאל והלכנו מהר בשדה התעופה שהיה קצת ריק לשעה,כמעט 4 בלילה
הלכו איתנו כמה דיילות וחיילים שלנו,קיבלו אישור להיכנס עם נשק,אני מנחשת שגסטין קשור לזה
יצאנו וראינו את המטוס הפרטי שלנו
״תעלו למטוס״ גסטין אמר
והילדים הקשיבו בקולו
נכנסתי למטוס
״אוי אלוהים״ לוס אמרה משחררת נשימה
״את בסדר?״ שון אמר קם לוקח את ליאן מיידי ונישק לראשי
״אתם בסדר?״ שאלתי בקול חנוק מתסכלת על המשפחה שלי
כולנו היינו נראים שבורים נפשית ואחוזי אימה
גסטין דיבר עם הטייס ואני סידרתי את הילדים על הכיסאות שיהיה לכל אחד מהם נח
שמתי עליהם שמיכה שתמיד היו מלא שמיכות במטוס
״תיהיה לנו 2 עצירות לתידלוק אז יקח זמן עד שנגיע״ גסטין הסביר לנו
״לאן אנחנו טסים?״ שאלתי
״לאחד האיים שישלי בספרד״ גסטין אמר
״ישלך אי בספרד?״ שאלתי לא מבינה
״כן,קניתי אי רק שהתחלתי עם כל עיניין הכנופיות,תמיד חשבתי שיקרה משהו שנצטרך לברוח אליו״ הוא אמר
״לא ידעתי״ אמרתי
״לא זכרתי שיש לי עד שלואי הזכיר לי״ גסטין אמר נאנח
״איפה אבא שלך?״ שאלתי את גסטין נזכרת באד
״חזר ללונדון ,הוא רצה לחזור כדי לאסוף עוד מידע״ גסטין אמר מסביר לי
הנהנתי בראשי נאנחת
הטיסה הייתה ארוכה ומעייפת
עצרנו ב2 מדינות כדי להתרענן ולתדלק את המטוס ולנקות אותו
לא יצאנו משדה התעופה
גסטין לואי ושון היו כל כך מודאגים מכל דבר
וגם שהגענו לספרד הפלגנו בסירות קטנות לאי עצמו שהיה באמת באמצע שום מקום
הבנים ישר ניגשו לעבודה ואני והבנות השכבנו את הילדים לישון וישבנו בחצר על ספות הנוי שהיו בחוץ
מיואשות עייפות ובלי מצב רוח בכלל
יבבות נשמעו גורמות לי להרים את ראשי
אד ניגבה את עייניה במהירות
״אד?״ שאלתי
לוס שמה את ידה על יריכה של אד כנחמה
״זה היה הדבר הכי מפחיד שקרה לי בחיים״ אד אמרה מתנשפת
נאנחתי בכאב
״לואי ישר נבהל,אמור הייתה בידי כי היא הניקה והלב שלי נפל בגלל שגקס לא היה איתי״ היא אמרה מנגבת את עייניה
אמור התינוקת הטריה של לואי ואד
״לואי ישר הביא את גקס שרעד מפחד ובכה בלי סוף,נכנסו לחדר ארונות והסתתרנו מאחורי המעילים , באמת חשבתי שזהו...ש...״
אד אמרה אבל לא יכלה להמשיך את המשפט עקב הבכי שלה שרק גבר מרגע לרגע
״הלוואי שכל זה יגמר פשוט״ לוס אמרה נאנחת בעצבים
כעס ביעבע בדמי,כל כך רציתי להוריד אותם,כל אחד ואח מהאנשים החולי נפש שגרמו לנו ולילדינו חרדה וטראומה