Love & Crime ❤️⚔️

קטע נוסף

נקודת מבט קים
השמיים היו אפורים ולא הייתה אפילו קרן שמש אחת,כולנו עמדנו בשורה מול הקבר באמצע בית הקברות
הרגשתי את הדם בורידים שלי מבעבע מעצבים
״קים״ לחש לי שון
הזזתי את ראשי מצד לצד לוקחת נשימה עמוקה ומשחררת באיטיות
אמילי שהייתה עכשיו בת 10 הושיטה לי פרח,חבצלת לבנה.
״אמא אל תבכי״ היא אמרה בקול מנחם
״זה בסדר שאמא תבכה קטנה...זה כואב״ שון אמר
אמילי הנהנה בראשה מבינה את הסיטואציה
היא חילקה לכולנו חבצלות ואז חזרה למקומה שהיה ליידי
האנשים מכובדים של הכנופיות אמרו הספד,ואחרון אמר שון,לא יכולתי לדבר,רציתי רק לעוף מכאן
אחרי כל המילים היפות הכומר התחיל לברך והקבר לאט לאט ירד למטה
כול אחד מבני המשפחה בתורו זרק את החבצלת על הקבר ואני הייתי האחרונה,התקדמתי לקבר ועמדתי פשוט,בוהה בו לא זרקתי את החבצלת לא אמרתי מילה לא זזתי ממקומי
הרוחות התחזקו יותר ויותר והתחיל לרדת וטיפות קטנות ומציקות של גשם.
כולם כבר הלכו ואני לא זזתי ממקומי
״קים?״ קול מוכר נשמע מאחורי
״איך?! איך הוא מת,נרצח! ״ שאלתי עצבנית
״אנחנו נפתור את זה אני מבטיח״ הקול המוכר ואהוב אמר הרגשתי את חום גופו מאחורי
ידיו הונחו סביב מותני
״בייב״ גסטין אמר
״הוא רצה חבצלות כי זה הפרח שאמא שלי הכי אהבה,הוא קבור לידה,שני ההורים שלי הלכו...״ אמרתי בכאב ,הרגשתי,יתומה,ובאמת הייתי אחת כזאת
״בואי ,הילדים במכונית ליאן וליאם כבר נרדמו״ גסטין אמר
זרקתי את החבצלת לקבר
״אני מבטיחה שלך שאני אנקום״ לחשתי מסתכלת אל עבר השמיים
גסטין לקח את ידי והוביל אותי אל הרכב
חגרתי את עצמי מסתכלת אל עבר המושבים האחוריים, אמילי הסתכלה מעבר לחלון בן שיחק עם אצבעותי והתאומים הקטנים שהיו רק בני כמעט 3 ישנו שנת ישרים
נאנחתי שמה את ראשי על החלון
יד חמה ומוכרת הונחה על הירך שלי
״הכל יהיה בסדר בייב תסמכי עלי״ גסטין אמר מסתכל אל הכביש בזמן הנהיגה
הוא לקח את ידי הרים אותי ונישק את כף ידי
״תסמכי עלי״ הוא לחש
הנהנתי בראשי לא רוצה לדבר
הגענו יחסית מהר לאחוזה שלנו
גסטין הרים את התאומים ונכנס מהר לבית שלא יתרטבו מהטיפות
״בואו קטנים״ אמרתי לאמילי ובן
״מתי תפסיקי לקרוא לי קטן?״ בן שאל
״בחיים לא״ אמרתי מחייכת אליו
נכנסו הביתה ראינו את שון ולוס עומדים במטבח
״תעלו לחדרים בבקשה אני צריכה לדבר עם הדודים שלכם ואבא,אל תרדו בזמן הקרוב בסדר?״ אמרתי בקול רך
״בסדר אמא״ ״ברור״ הם ענו לי ביחד
גסטין ירד במדרגות מנשק את מצחה של אמילי ובילאגן את השיער של בן
נכנסו למטבח
לוס ניגבה את הדמעות שלה מהר כשקלטה אותי ואת גסטין
״אז החלטת״ אמרתי
״כן״ שון ענה
הזזתי את מבטי ללוס שפשכה באפה עוצרת בכל הכח את הדמעות
״לוס...״ לחשתי
״לא״ היא אמרה בקול צרוד
נאנחתי יודעת שאין לי מה לומר לה
איך אני אמורה לנחם אישה שבעלה עושב לארץ אחרת בשל המצב
״אני פשוט לא מבינה ,למה זה צריך ליפול עליך,העסקים הם כאן! בקנדה! אתם שייכים לכנופייה בקנדה לא לצרפת!״ היא אמרה בוכה
״היה לאבי שם כנופייה,הוא שלט בפריז...אני חייב ללכת לתפוס את מקומו...זמנית לפחות עד שנמצא מי הבן זונה שרצח אותו״ שון אמר מסביר לה
״אני...אני לא חושבת שאני יכולה״ לוס אמרה מזיזה את ראשה מצד לצד
״בייב...״ שון אמר
״לא!״ לוס אמרה יוצאת בהליכה מהירה ונעלמת מטווח הראיה שלנו
נאנחתי
״אני עדיין עושה את זה,לא אכפת לי כרגע מהכנופייה שם,אכפת לי למצוא מי רצח אותו,אנחנן באמת שייכים לקנדה״ שון אמר
״אתה יצאת מעולם הפשע זה למה היא מגיבה ככה היא לא רגילה שון״ אמרתי
״אני בא איתך״ גסטין אמר
״מה?״ שאלתי המומה
״אמרתי לך לסמוך עלי...אם נשתוק על הרצח של אביך אנחנו נהפוך למטרה קצרה, נמצא מי הרוצח נעמיד אותו לדין ואחרי זה תחשבו מה אתם רוצים לעשות״ גסטין אמר
״אתה...אתה לא יכול לעזוב אותי לבד אני..״ גמגמתי
״אל תזלזלי בעצמך בייב,אל תשכחי שאת החזקת את הכנופייה הזאת פעם״ גסטין אמר
״פעם! לפני שהיו לי 4 ילדים! ועל כנופייה אחת ,אתה שוכח שחיברנו כנופיות?!״ אמרתי לחוצה
״אני סומך עליך ״ גסטין אמר
״הילדים אני...מי יהיה ,אני ...״ גמגמתי לא יודעת מה להגיד,אני מופתעת בלשון המעטה
״אדריאנה כאן,לוס תישאר כאן...״ גסטין אמר
״כן... נשאיר את כל הנשים בבית אחד ניקח איתנו את לואי,נלך נראה נוכחות ונגשש״ שון אמר
העברתי את ידי על פניו מנסה להתאושש
זה יותר מיידי
המוות של אבי
ועכשיו שון וגסטין רוצים לעזוב את המדינה לאלוהים יודע כמה זמן ולהפקיד ביידי 2 כנופיות מחוברות
״ בייב,אני סומך עליך ואת צריכה לסמוך עלי,אנחנו חייבים לעשות את זה,תחשבי כמה מסוכן ...״ גסטין אמר
״כמה מסוכן מה??״ שאלתי לחוצה
״שוב...אם לא נגיב לרצח של אביך,ראש כנופייה צפון לשעבר וראש כנופיית פריז,אז תחשבי כמה אויבים מזדיינים יצוצו יגדלו בייצים ויבואן נגדנו,אנחנו נראה חלשים,ובנוסף ננקום את מות אביך,את לא רוצה לנקום את מותו?״ גסטין שאל
״אני כן״ אמרתי עצבנית
״אז אנחנו צריכים לפעול מהר״ גסטין אמר
״אנחנו נעזוב מחר,וזה סגור״ שון אמר בביטחון
״איך לוס תגיב?״ שאלתי חצי את עצמי חצי אותם
״את לוס תשאירי לי,לאחר כך,עכשיו גסטין אנחנו צריכים לדבר עם לואי,צריך לפעול כמה שיותר מהר״ שון אמר
גסטין הנהן בראשו מסכים עם דבריו של שון
שון התקדם אלי נישק את מצחי
״תסמכי עלי אחות קטנה״ הוא לחש ויצא מהמטבח
״אני לא יודעת איך אני אשרוד בלעדיייך״ אמרתי נאנחת
״אני סומך עליך אישתי,אני יודע מה את שווה,עכשיו את מגנה על הילדים שלנו״ גסטין אמר מחבק אותי
נאנחתי בפעם המיליון להיום
״הכל יהיה בסדר,אל תשכחי מי את קים גיימס״ גסטין אמר מרים את ראשי ונושק לשפתי
איך לעזעזאל אני אמורה להחזיק 2 כנופיות לבד ועוד עם ילדים??