Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 49

נקודת מבט קים
״גסטין יצר איתך קשר?״ לוס שאלה מגישה לי נס קפה
לגמתי ממנו והתענגתי על הטעם,אני כל כך אוהבת נס קפה,ואני לא בהריון,אז אני הולכת לנצל את כל הספקת הנס קפה שיש
״לא,שון?״ שאלתי אותה לוגמת עוד לגימה
״לא,לפי אד גם לואי לא,עברו יומיים והם לא יצרו קשר״ לוס אמרה שמה על עצמה שמיכה
״הכל בסדר,אני בטוחה שהם יצרו בקרוב״ אמרתי ,אני מקווה,אני לא רוצה לחשוב יותר מיידי
״את צריכה עוד משהו?״ היא שאלה אותי
״לא תודה,תלכי לישון,השעה כבר 3 לפנות בוקר ו...״ אמרתי אבל רעש של מנוע נשמע פתאום גורם לי לקפוץ ישר על רגלי
הוצאתי את האקדח המכנס
״לוס״ לחשתי
״אני באה איתך״ היא אמרה מוציאה את האקדח שלה גם הנהנתי בראשי והלכנו אל קידמת הבית עם האקדח מוחזק מולי
לוס חיקתה אותי והלכה אחרי
ראינו סירה מתקרבת אלינו
ולא ידעתי אם זה הבנים או החיילים או אוויבים
״קים?״ לוס לחשה שואלת לא יודעת מה לעשות
״תחכי לסימן שלי,אני עדיין לא מזהה מי זה״ אמרתי הסירה הגיע אל החוף וראיתי דמות שחורה יוצאת מהסירה ויורדת לחוף,עם משהו בידה
אני ולוס עמדנו מאחורי עצי הדקל הגבוהים
הסירה ישר שטה על המים במהירות משאירה את הדמות המסתורית כאן
״אל תירי עד שאני אומרת לך״ לחשתי ללוס
יצאתי ממקום המסתור שלי הרמתי את האקדח טענתי אותו וכיוונתי קדימה
ברגע שעיני נפלו על הדמות החשודה דמעות זלגו ממני במהירות פרקתי את הנשק שלא יפלוט כדור בטעות שמתי במכנס שלי והתקרבתי לאט
״אלוהים״ לחשתי כשהדמות שמולי נראתה ברורה יותר
דניאל עומד מולי בריא ושלם
דניאל הוריד את הסלקל של שיין על הריצפה והתקדם אלי
״דניאל״ לחשתי מתרגשת
רצתי אליו במהירות וחיבקתי אותו והוא חיבק אותי
״אלוהים אני חולמת,אני חולמת זה לא אמיתי״ לחשתי בזמן שדניאל היה בין זרועותי
״את רועדת קים״ דניאל לחש מצחקק
התרחקתי ממנו תפסתי את פניו בין שתי ידי והסתכלתי עליו
הוא חייך אלי את החיוך היפה מה שגרם לי לחייך
שחררתי את פניו ודחפתי אותו
״מה לעזעאזל?!״ הוא שאל מועד אחורה אבל לא נופל
״אני חשבתי שאתה מת!״ צעקתי
״קים? מ...דניאל?!״ לוס נשמע מאחורי
״אני חשבתי שאתה מת ואתה פתאום מופיע כאן?! מה קורה כאן?!״ שאלתי מנגבת את דמעותי
״אני אסביר הכל,אבל אפשר לחכות לבוקר אני עייף כל כך״ דניאל אמר
״אני כל כך קרובה להעיף לך אגרוף ישר לפרצוף היפה שלך״ אמרתי עצבנית
״התגעגעתי אליך כל כך ״ הוא אמר מחבק אותי שוב
נאנחתי מחבק אותו מנסה להשתלט על סערת הרגשות שלי
לוס התקדמה באיטיות וחיבקה את דניאל
״אני מבטיח שאני אספר לכם דבר ראשון בבוקר״ דניאל אמר
״כדי לך ! אל תתעסק איתי״ אמרתי עצבנית
דניאל הרים את הסלקל ואני הוצאתי את שיין מחבקת אותו
״קטנטונת״ לחשתי נותנת לה נשיקה במצח
״את חוזרת ל...״ לוס אמרה וידעתי למה היא מתכוונת,לשמירות
״כן,תלכי לישון״ אמרתי לה
היא חיבקה אותי ואת דניאל ונישקה למצחה של שיין והלכה לחדרה
אני ודניאל הלכנו אל החדר שלי ושל גסטין הוא הוריד את נעליו והוא ישר נשכב
״אני מצטער על הכל״ דניאל לחש עם פניו בתוך הכרית
״תישן,מחר בבוקר תספר לי הכל״ אמרתי יוצאת עם סמכה ועם שיין
ישבתי במרפסת מתסכלת אל עבר הים האקדח היה ליידי ,שיין ישנה בזרועותי וניסיתי להרגיע את המוח שלי שהריץ מיליון ואחת שאלות
והשאלה הראשונה שעלתה במוחי היא
מה לעזאזל קורה כאן?!

נקודת מבט גסטין
״אני צריך לדעת שאתם שומרים עליהם!״ צעקתי אל הפלאפון הולך מצד לצד
לואי ושון הסתכלו עלי מנסים להתרכז בשיחת פלאפון
״אנחנו בתצפית עליהם,אם יהיה משהו חריג אנחנו נודיע״ בלייק החייל שהיה אחראי אמר לי
״הם על אי בודד בן,כמעט מנותקים מהעולם״ אבא שלי הופיע פתאום
ניתקתי את הפלאפון בעצבים מסתכל עליו
״אתה יודע שבגללך הכנופיות יכולות להפנות אלינו עורף! זימנתי אותם לפגישה ואתה הולך להסביר להם מאיפה התקיפות נובעות״ אמרתי
״אין שום בעיה״ אבי אמר בחצי אדישות חצי רצינות
הכנופיות יכולות לראות את זה כאיום
אני הייתי רואה את זה כאיום
ובשניה יכולה להתפרץ מלחמה
״אנחנו לא בטוחים כאן״ לואי אמר
״אנחנו לא בטוחים בשום מקום לו״ שון הגיב
״לעזאזל״ לחשתי נאנח בעצבים
״גסטין אבא שלך צודק הם באמת מוגנים,הם באמצע שום מקום,ויש חיילים שמקיפים את האי וגם נמצאים בעיר הסמוכה,אם יהיה משהו אנחנו נדע ישר״לואי אמר מנסה להרגיע אותי
״הכל מוכן״ שון אמר מסתכל אל הפלאפון שלו
״קדימה״ אמרתי יוצא מהמשרד של אבי וכולם הולכים אחרי
נכנסו מהר למכונית בזמן שאבי שם את המזוודה הקטנה שהכין בתא המטען וישר נכנס לשבת ליידי
״אני מקווה שהכנת נאום מספק״ אמרתי לו בזמן שיצאתי לכביש המהיר אל עבר שדה התעופה
״אני ידעתי בסופו של דבר שזה יקרה,לא ציפיתי שזאק יפעל בכזאת מהירות״ אבי אמר באנחה
גלגלתי את עייני
הרגשתי את העצבים שלי עולים בשיא המהירות
על חוסר הטקאט של אבי
שאר הנסיעה עברה בשקט כולנו היינו עצבניים על המקרה
חשבתי על התגובה של קים ברגע שהראה אותה
אני יודע שאני הולך להסתבך ,
היא שוב תתעצבן שאני לא משתף אותה ועוד במיוחד שזה על המקרה הזה,אבל ידעתי שדניאל הוא נקודה רגישה שלה,אם היא הייתה באה ביחד איתי היא הייתה קורסת ,ואפילו היא הייתה מכוונת אקדח נגד אבי מבלי לשאול יותר מיידי שאלות וישר תוקעת לו כדור בין העיינים,
נאנחתי בפעם המיליון להיום יודע שאני הולך להסתבך איתה וגם עם ראשי הכנופיות
ירדנו מהרכב מיד אחרי שהחנתי והלכנו במהירות למטוס הפרטי
״אחי הכל טוב?״ שון שאל
״שאלה מטומטמת״ אמרתי מגחח בזלזול גורם לשון להרים את גבותיו בהפתעה עקב התשובה שלי
״אני הולך לחטוף בראש משני הצדדים,מאחותך ומראשי הכנופיות״ אמרתי מחייך אל הטייס שעמד ליד המדרגות של המטוס
עליתי למטוס יושב ליד החלון
שון ישב מולי ולואי ליידו,אבי הגיע ממש אחריהם יושב ליידי
״צודק״ שון ענה לי
״במה?״ לואי שאל
״בזה שאני הולך לחטוף מכל הצדדים״ אמרתי נאנח שוב מעביר את ידי בשיער
״אחותי באמת קוץ בתחת רוב הזמן,אבל תסביר ותדבר איתה כמו שצריך,אבל זה לא רלוונטי כרגע,הכי חשוב עכשיו זה שאביך ייתן טענות מספיק מספקות לשאר הכנופיות,כי אני לא חושב שנצליח לעמוד מול 2 כנופיות שהן בעלות הברית שלנו,ובנוסף הכנופיה של לונדון״ שון אמר
״הוא צודק,שלב שלב,אני מקווה שהכל הסתדר״ לואי אמר זורק לאבי מבט מאשים
אבי לא הסתכל לעברנו אפילו לא פעם אחת
אני יודע שהוא לחוץ ועצבני,אני יודע למה הוא עשה את זה,למה הוא גרם לנו לחשוב שדניאל ושיין נרצחו אבל זה לא מספיק מספק ,לפחות לא בשבילי,ואני מאוד מקווה ששאר הכנופיות לא יחשבו כמוני,כי אם הן יחשבו כמוני,הכנופיה שלנו הולכת לקרוס לתמיד.