Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 18

נקודת מבט קים
השעה הייתה 4 בבוקר ושיין הייתה בין זרועותי אוכלת מהבקבוק שהכנתי לפני כמה דקות
עברו 5 ימים מאז שהיא ודניאל הגיעו לכאן
דניאל לא נגע בבת שלו אפילו לא פעם אחת
שיין החזיקה ביד אחת את הבקבוק והסתכלה עלי
״היי קטנה״ לחשתי בחיוך
״קים?״ שמעתי קול מוכר וקפצתי מבהלה
סובבתי את ראשי רואה את דניאל
״דניאל״ אמרתי מחייכת ומחזירה את ראשי אל עבר שיין
דניאל התקרב
״למה את ערה איתה בשעה כזו?״ דניאל שאל
״תתפלא אבל תינוקות בגיל כזה מוקדם קמים כל כמה שעות לאכול״ אמרתי מצחקקת מחייכת אל הקטנה
הוא עמד ליידי
״אתה רוצה להאכיל אותה?״ שאלתי מסתכלת אליו לשניה ואז שוב החזרתי את מבטי לתינוקת היפה הזו
״לא...״ הוא לחש
״לא נגעת בה מאז שחזרתם״ אמרתי בעצב
״אני לא...עא...״ הוא גמגם
הבנתי את ההסבר מאחורי הבריחה שלו משיין אבל במוקדם ובמאוחר הוא יהיה חייב להיות עם הבת שלו
״אני מבינה...לפחות שב איתנו״ אמרתי מנסה לשכנע אותו ,אם הוא לא מוכן לגעת בשיין אז לפחות שיהיה איתה
״עא...כן ברור״ הוא אמר לוקח כיסא ויושב מולי מביט בה
״אז...איך אתה ויס הכרתם?״ שאלתי מנגבת את החלב אם שנזל משפתייה והרמתי את מבטי אל דניאל שעדיין בהה בשיין,אבל חיוך קטן הופיע על פניו
״היה מסיבת בית באיזה בית אחווה של הקולג שלי,כולם באו ,כשאני אומר כולם אני מתכוון כולם...שתיתי מלא באותו ערב״ הוא אמר
״זה מסוכן״ אמרתי
דניאל הרים את מבטו אלי וחייך בחום
״אני יודע,אמא,אבל עדיין,ואל תיהיה צבועה! את בעצמך היית שותה בכמויות כשהיית צעירה,שון סיפר לי הכל״ דניאל אמר מרים גבה וחייך חיוך ממזרי
״תמשיך לספר כבר״ גלגלתי את עייני והוא גיחח
״אז כמו שאמרתי שתיתי מלא באותו ערב,בסופו של דבר נתנו לי חובה לקפוץ לבריכה,אני רצתי אל עבר הבריכה הורדתי בפרעות את הבגדים,אולי יותר מיידי בפרעות,יסמין עברה בדיוק ליידי ו...קרה מקרה שהיא פשוט נפלה למים״ הוא אמר מסמיק
צחקקתי כתגובה
שיין סיימה לאכול והרמתי אותה שמה את ראשה על הכתף שלי ודפקתי על גבה בעדינות
אחרי כמה שניות גרפס חמוד יצא מפיה גורמת לי לחייך ולדעת שהיא שבעה ,ניקיתי את הפה שלה והחזרתי אותה ליידי מזיזה מצד לצד
״נבהלתי כל כך...באמת...קפצתי למים אחריה ישר , ציפיתי לתגובה קשה , שהיא תצעק עלי תקלל אותי ,אפילו תרביץ לי,אבל ההפך קרה,היא פשוט הוציאה את ראשה מהמים וצחקה...ביקשתי סליחה והוצאתי אותה מהבריכה וישר לקחתי אותה לחדר כלשהו ונתתי לה את הבגדים שלי שהיו יבשים ולקחתי לאחד שהחדר היה שלו שדרך אגב אין לי מושג מיזה״ הוא אמר מצחקק ואני חייכתי
לפחות זה מה שגורם לו לחייך
״וזה פשוט קרה,שכבנו וכל אחד הלך לדרכו,פגשתי אותה בכמה קורסים אבל חוץ מחיוך לא היה יותר מיידי,עד שערב אחד היא פשוט הגיע לחדר שלי במעונות,בוכה,היא אמרה לי שהיא בהריון ושהיא מפחדת , אין לה משפחה,היא חיה כל החיים שלה בבית יתומים בלי שיאמצו אותה או שיקחו אותה,בגיל 16 נפתח לה קופת חיסכון שאין לה מושג מאיפה הגיע הכסף,וככה היא שילמה על הלימודים והמעונות,היא הייתה לבד,והריון לא היה אופציה בכלל,פחדתי גם,לא להגיד לכם,פחדתי מהתגובה שלכם,אני בסך הכל בן 19״ הוא אמר מסתכל עלי
״היית צריך לדעת שלא היינו משאירים אותך לבד בכל זה...״ לחשתי
״פחדתי קים,באמת...ופשוט החלטתי שאני איתה לא משנה מה,התחלתי לעבוד קצת שגם יהיה לי כסף בנוסף,כי כסף הוא לא הווה בעיה כי לא היה חסר לי,הלכתי איתה לפגשות רפואיות ותורים הייתי איתה כל יום,למדנו ביחד ,בילינו ביחד,ופשוט התאהבנו עם הזמן,שיין נולדה ואהבה שלנו עוד יותר גדלה,ואחרי כמה חודשים האנשים של רון באו ואיימו עלי,אמרו שאני צריך להביא להם מידע ואם לרגע אני חושב בכלל להגיד לכם שיין ויס ימותו,התחרפנתי , חיפשתי אותן בכל מקום עד שאחד מהאנשים שלו הראה לי תמונות,וידעתי שאני חייב לשתף פעולה,אני מצטער למה שגרמתי לכם״ דניאל אמר
נאנחתי והסתכלתי עליו
״אתם משפחה שלי,את...את כמו אמא בשבילי,הדמות הנשית הראשונה שאי פעם הכרתי שבאמת אהבה אותי שתמיד הייתה שם בשבילי לייעץ,ששאלה לשלומי,ואני בגדתי בכם ככה,לא מגיע לי שתסלחו לי״ הוא אמר מנגב את עיניו שדמעו קלות
״דן,אתה הבנת איפה טעית,הסברת לי מה היה מאחורי הבגידה הזו,אני לא כועסת יותר,סלחתי לך״ אמרתי ברכות
״אחי הגדול לא יכול להסתכל עלי,הוא שונא אותי,ישלי בכלל מזל שאני נמצא כאן ולא העפתם אותי ואת שיין מכאן״ הוא אמר בקול צרוד
״לא הייתי נותנת לזה לקרות ,אתה יודע את זה,אני התאהבתי בך מאז הפעם הראשונה שבכלל ראיתי אותך ,ילד קטן וחמוד שאבא שלו לא הרשה לו לשבת על השיש במרפסת הגדולה כי הוא קטן מיידי״ אמרתי מחייכת מזכירה את הפעם הראשונה שבעצם הכרתי את דניאל,הפעם ההיא שאבי לקח אותי לפגישה עם אד וגסטין
״אני לא ממש זוכר״ דניאל חייך פתאום
״היית בן 5 בערך,אני לא מצפה שתזכור״ אמרתי
״אני מתגעגע אליה,את יודעת...״ הוא אמר משפיל מבט
״אני יודעת...״ לחשתי משפילה את מבטי אל עבר שיין שמזמן כבר בחלום ה7.
״אני לא יודע איך להתקדם מכאן,אני..אני בן 19 עם ילדה שאמא שלה נרצחה לי מול העיינים,האישה שאני אוהבת נרצחה לי מול העיינים״ הוא אמר
״אני יודעת ואני מצטערת שעברת דבר כזה ,אני וגסטין במיוחד גסטין , ניסנו להרחיק אותך מהעולם הזה כמה שרק יכולנו,לא רצינו שתדע בכלל שאנחנו קשורות לעולם הכנופיות והפשע״ אמרתי בקול מתנצל
הוא לא ענה לי הוא הזיז את ראשו מצד לצד
״אבל זה הגורל,זה מה שאלוהים רצה שיקרה ולכל דבר יש סיבה דן,לרעה ולטובה,אתה לא לבד אני כאן ואני בטוחה שגם גסטין , קשה לו לעכל את זה פשוט,אתה צריך זמן להתאבל על יסמין להתחזק ולהמשיך הלאה,כי אתה רק בן 19 כל החיים שלך לפניך,ואני מבינה אותך תאמין לי שאני מבינה אותך,גם אני בגיל צעיר נפלתי לתוך עולם שאני לא הכי מכירה או מעוניינת להיות בו,הסכמתי לנהל כנופיה שלמה לבדי,הסכמתי להתחתן מאינטרס ,בכפייה,אמילי הגיעה לעולם עוד שאני וגסטין לא ידענו מה אנחנו מרגישים אחד לשניה,אני מבינה אותך,ואני לא אתן לך לעבור את הכל לבד ,אני מושיטה לך את ידי ואתה רק צריך לקחת את ידי וללכת איתי,אתה לא לבד דן,זה יהיה קשה,אבל הכל יהיה בסדר בסופו של דבר״ אמרתי מנסה לנחם אכשהו
דניאל הרים את מבטו אלי
עיניו הכחולות בדיוק כמו של אחיו נהיו כהות לרגע
ולפי איך שאני מכירה את גסטין ידעתי שיש משהו מאחורי זה
הסתכלתי עליו בצפייה,רוצה לדעת מה התגובה שלו
״אני רוצה להצטרף לעסק,אני רוצה להיות חלק מהכנופיה״ הוא אמר פתאום גורם לי להיות מופתעת