Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 19

נקודת מבט קים
״מה השטות הזו שאת חושבת לנכון שדניאל צריך להיות חלק מהכנופיה?״ גסטין שאל נכנס לחדר שינה שלנו בזמן ששיין בין ידי
״אתה יכול להנמיך את הקול? שיין בדיוק נרדמה״ אמרתי שמה אותה על המיטה ומסביב כריות שלא יקרה מצב שהיא תיפול
״אני אנמיך ברגע שתסבירי לי מאיפה הרעיון הדפוק הזה?!״ הוא שאל עצבני
גלגלתי את עייני ושמתי את המוניטור ליד השידה ויצאתי מהחדר
״קים?!״ גסטין יצא מהחדר אחרי
״תפסיק לצעוק כבר,ודרך אגב אף אחד לא חשב לנכון שדניאל יהיה חלק מהכנופייה״ אמרתי יורדת במדרגות אל עבר המטבח
הכנתי לעצמי תה
״הוא לא יהיה חלק מהכנופיה וזה סופי״ הוא אמר יוצא מהמטבח ואני לקחתי את התה שלי ויצאתי אחרי
״אני לא אומרת שאני בעד שהוא יהיה ,אבל זו לא רק החלטה שלך גסטין״ אמרתי מתחילה להתעצבן
יצאתי לגינה וישבתי בנוח
״זו כן החלטה שלי״ הוא אמר נכנס אחרי
״זו לא״ אמרתי לוגמת מהתה החם
״קים...״ הוא אמר עצבני מזהיר אותי
״תשנה את הטון דיבור שלך גסטין,גם אני וגם אתה ראשי כנופיה,גם לי יהיה בחירה לכל הנוגע לכנופיה עצמה״ אמרתי מנסה להיות אדישה
״את בהריון ואת בטוח חושבת לא צלול ו...״ הוא אמר
״מה? אין לזה קשר להריון בכלל,ישלי גם קול כאן״ אמרתי מניחה את התה על השולחן
״בשנים האחרונות אני זה שעושה הכל ,אני זה שאומר מחליט ומבצע״ הוא אמר עצבני
״אתה רציני איתי? אני באמת מצטערת שלקחתי צעד אחורה לגדל את הילדים שלך!״ אמרתי קמה בעצבים
״לא אמרתי שאת צריכה להצטער על זה,פשוט אמרתי עובדה״ הוא אמר באדישות
צחקקתי בעצבים משלבת את ידי
״דניאל לא יהיה חלק מהכנופיה,וסיכמנו על זה ממזמן,לא הילדים ולא דניאל יהיו חלק מהכנופיה״ הוא אמר מסתכל עלי
״כנראה שגם אני לא חלק מהכנופיה הזו״ לחשתי
״לא אמרתי דבר כזה״ הוא אמר
״אבל החלטת על דעת עצמך שאני כבר לא חלק מהכנופיה הזו,בגלל הילדים,בגלל שאני זאת שנשארה איתם בבית וגילדתי אותם ודאגתי״ אמרתי
״אז את בעצם אומרת לי שאני הורה לא טוב?״ גסטין שאל שוב מתחיל להתעצבן
״את זה אתה אמרת״ אמרתי נכנסת לבית חזרה
מתחיל להימאס עלי כל הריבים האלה עם גסטין
כל פעם יש דרמה חדשה כלשהי והחיים שלנו רצים במהירות ואין לי שום אפשרות לעצור שניה ולנשום ,וזה מחרפן אותי
עליתי חזרה לחדר שמתי את שיין במיטה הקטנה שקנינו לה בוקר אחרי שהיא הגיע לכאן
דפיקה קלה נשמע ונאנחתי
״קים?״ קולו של דניאל נשמע
״תכנס דן״ אמרתי בשקט
הוא נכנס לחדר
״אני מצטער״ הוא אמר נשען על הקיר
״כבר דיברנו על זה דן,אני סולחת לך הכל בסדר באמת״ אמרתי
״לא על זה,על הריב שהיה לכם עכשיו״ הוא אמר משפיל מבט
״שמעת?״ שאלתי משלבת ידיים
״כן,וזה בגללי,אני אמרתי לגסטין שאחרי שיחה איתך אני שוקל להצטרף לכנופיה,אבל..הוא הגיב רע״ דניאל אמר
״זו לא אשמתך,הוא אמר מה הוא חושב ואני אמרתי מה אני חושבת״ אמרתי לו ברוגע לא רוצה לשניה שיחשוב שזו אכשהי אשמתו
״אבל רבתם״ דניאל אמר
״נכון,וזו לא אשמתך אני פשוט הבנתי ש...״ אמרתי אבל סתמתי את הפה ישר
דניאל הרים את מבטו אלי והביט בי שואל
הדלת נפתחה וגסטין נכנס מביט בדניאל לא מבין מה עושה בחדר
״שאנחנו צריכים הפסקה ״ אמרתי לא שולטת בעצמי
גסטין לא אמר מילה פשוט הביט במבט מוזר ושתק
״אני אצא...שוב,סליחה״ דניאל אמר במהירות ויצא מהחדר כאילו ברח מאיתנו,או מהסיטואציה המביכה הזו יותר נכון
״הפסקה את אומרת...״ גסטין אמר משלב את ידיו ומביט בי
״אנחנו לא מסתדרים בזמן האחרון,אני רק צריכה זמן לנשום הכל זז מהר ו...״ אמרתי אבל גסטין קטע אותי
״אז את צריכה הפסקה ממני,הבנתי,תקבלי אחת כזו״ הוא אמר יוצא מהחדר ואני נאנחתי