Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 32

נקודת מבט קים
צפוצופים מעצבנים נשמעו וכאבה לי הבטן
פקחתי את עייני מתרגלת לאור
התינוק,אלוהים
קמתי מהר למצב ישיבה והשתעלתי
תוך שניה הרגשתי יד מוכרת על הלחי שלי
הזזתי את מבטי רואה את גסטין ליידי
הוא לחץ על הכפתור שמרתיע לאחיות
״את בסדר?״ הוא שאל מושיט לי בקבוק
לקחתי את הבקבוק ולגמתי כמה שלוקים
״איפה הוא?״ שאלתי צרודה
״הוא בסדר״ גסטין אמר
״איפה הוא?״ שאלתי שוב מתחילה להילחץ
״הוא בסדר קים הוא בתינוקייה״ גסטין אמר מעביר את ידו על הירך שלי בניחום
״אני רואה שהתעוררת גברת גיימס״ הרופאה ,לפי הניחוש שלי , אמרה
״אז אני אגיד לך שהכל בסדר התינוק בריא,היה לך הפרדת שילייה הפסקנו את הדימום וזה היה בנס כי זה קרה שאת בחודש 9 ככה שהתינוק לא יצא פג,את צריכה לנוח,כואב לך?״ הרופאה שלה מסתכלת על המסכים הקטנים שהיו ליד המיטה שלי בודקת נתונים ורושמת בקלסר שלה
״כן״ אמרתי צרודה
״זה בסדר לגיטימי אחרי ניתוח,את תקבלי כדור משכך כאבים,ותנוחי הרבה״ הרופאה אמרה
״אני רוצה לראות אותו״ אמרתי
״ברור כבר שלחתי אחות להביא את התינוק,היא כמה דקות תיהיה אצלך,אם את צריכה משהו תלחצי על הכפתור...ובשעה טובה״ הרופאה אמרה מחייכת ויוצאת מחדר
״הוא בסדר״ לחשתי לעצמי
״הוא יותר מבסדר בייב״ גסטין אמר
הזזתי את מבטי אליו
רואה את עינייו העייפות
״לא נחת?״ שאלתי
״לא״ הוא אמר והדלת הפתחה חושפת את האחות ועגלת בית חולים קטנה
הלב שלי דפק במהירות מה שגרם למכשיר ליידי לצפצף
״מזה? את בסדר!? , היא בסדר?״ גסטין שאל בלחץ את האחות
״כמובן שהיא בסדר,היא מתרגשת ״ האחות צחקקה מושיטה את העגלת בית החולים לגסטין ויוצאת בחיוך
גסטין נאנח
״הבהלת אותי״ הוא אמר
הרגשתי כאילו הייתי על רכבת הרים,הפרפרים וההתרגשות שיש בבטן
הרגשתי את דמעותי נופלות מעיני מהתרגשות
גסטין הרים באיטיות את התינוק והושיט לי אותו
החזקתי את הבן שלי ביו ידי והרגשתי איך הלב שלי מתפוצץ מאהבה
חייכתי אליו מתרגשת שהוא איתי
גסטין ניגב את דמעותי
״הוא כזה קטן״ אמרתי מעבירה את ידי בקו שיערו שהיה דליל
״נכון״ גסטין הסכים איתי מקרב את הכורסא ליד מיטתי ככה שיהיה קרוב אלינו
בהינו שניינו במלאך הקטן שהיה שלנו ורק שלנו
״רפאל״ אמרתי
״מה?״ גסטין שאל
״רפאל,נקרא לו רפאל״ אמרתי
״כמו המלאך?״ הוא שאל
״בדיוק כמו המלאך״ אמרתי

נקודת מבט גסטין
ישבתי נשען על ידיות המיטה של קים
ובהיתי בהם
בקים וברפאל
היא שמה אותו על החזה שלה והוא שכב בנוח עם עיינים עצומות
היא ליטפה את גבו בדעדינות ולא שחררה אותן במשך שעה מאז שהוא הגיע לחדר
דפיקות בדלת נשמעו ואחות נכנסה לחדר עם תיק
״אוקי,אני מניחה שתרצו להיות עם התינוק,מש כאן תחליב אם,חיתולים...״ האחות אמרה
״תחליב אם?״ קים שאלה
״הייתה לך הרעלת הריון,אנחנו לא ניקח סיכון,החלב שלך יכול להיות לא טוב לתינוק״ האחןת אמרה שמה את התיק ליידי
״מחר בבוקר יבואו סבב רופאים ואחרי זה נעשה לך כמה בדיקות,אם יהיו לך כאבים את מוזמנת ללחוץ על הכפתור ואנחנו נביא לך כדור,לילה טוב בנתיים״ האחות אמרה ויצאה מהחדר
״הרעלת הריון״ קים נאנחה
״זה בסדר יש כאן תחליף חלב״ אמרתי פותח את את התיק מציא את הדברים ושם על השידה ליד
״כל הילדים שלי הונקו ממני״ היא אמרה מאוכזבת
״אני יודע,אבל לייתר ביטחון ,הם יעשו לך בדיקות מחר״ אמרתי
״אני יודעת״ היא לחשה לא מזיזה את מבטה מרפאל
״אני חושב שתלכי לנוח קצת״ אמרתי
״אני...״ היא אמרה סוף סוף מרימה את מבטה אלי
״אני אהיה עם הקטן,תתני לי אותו,ולכי לנוח״ אמרתי
היא החזירה את מבטה אל רפאל נישקה לראשו הקטן ואני לקחתי אותו מידיה
״אנחנו צריכים לדבר״ היא אמרה נשכבת
״אנחנו נדבר כשנצא מכאן,אני מבטיח״ אמרתי יושב על הכורסא ושם את רפאל על החזה שלי ביחד עם שמיכה קטנה שמתי יש אחת על ישבנו על רפאל והשניה על גבו כתמיכה
קים שישנה על הצד עם הפרצוף לכיוונינו ,חייכה
ליטפתי את גבו הקטן הרחתי את ראשו
הוא היה אחרי מקלחת והיה לו ריח של תינוקות
שאני יכול להריח בלי סוף,אחד הריחות האהובים עלי
קים נרדמה אחרי כמה דקות היא הייתה יותר ממותשת
דיקלמתי בראשי שוב את הנאום שאני הולכת לספר לה , מקווה שהיא תבין תסלח וסוף סוף נוכל להמשיך בחיינו
בכי קלוש נשמע גורם לי להתפקס ולצאת מהבהייה שלי
רפאל בכה גורם לקים לקום ישר
״הוא בסדר?״ היא שאלה בקול צרוד ועיינים עייפות
שמתי את הזרת שלי בין שפתיו והוא מצץ בחוזקה
הוא רעב
״הוא בסך הכל רעב בייב,תחזרי לישון״ אמרתי
״זה בסדר אני אעזור לך״ היא אמרה באה לעבור למצב ישיבה
״לא צריך, אל תשכחי ישלי 4 ילדים נוספים בבית,אני יודע מה לעשות״ אמרתי מחייך אליה
היא חייה אליך חיוך עייף ועצמה את עייניה
השכבתי את רפאל חזרה בעגלת בית החולים הכנתי לו בקבוק עם תחליב האם הבקבוק הקטן שהיה בבית החולים הרמתי אותו שוב בין ידי ישבתי בעדינות על הכורסא והאכלתי אותו
״לאט גבר קטן״ אמרתי מחייך לתינוק הקטן שמישהר לאכול
הוא השתעל קלות הוצאתי את הבקבוק מהפה נותן לו לנשום קצת
״לא אמרתי לך לאט? אל תאכל מהר קטנציק״ אמרתי לו
ברור שאני נשמע דפוק שאני מדבר עם תינוק בן כמה שעות אבל אחרי 4 ילדים אני מרגיש פחות מטומטמם ממה שאני .
הדלת נפתחה ואחות נכנסה
״הו אתה ער״ האחות אמר נכנסת בשקט
״לא הלכתי לישון״ אמרתי מבלי להסתכל עליה
״רק באתי לוודא שהכל בסדר,הוא בסדר?״ האחות שאלה מסתכלת על רפאל הקטן
״הוא בסדר גמור״ אמרתי
״והיא? ישלה כאבים? היא התלוננה?״ היא שאלה מתקרבת למיטה של קים מרימה את הקלסר בודקת רישומים
״בנתיים לא ,היא ישנה עד עכשיו״ אמרתי
״זה טוב,היא צריכה לנוח הרבה״ האחות אמרה
״כמה זמן היא תצטרך להיות כאן?״ שאלתי
״לפי מה שאני משערת עוד ארבע ימים בערך , אנחנו צריכים להיות במעקב על החתך של הניתוח,על הכאבים שאני מקווה שלא יהיו לה ואם יהיו זה לגיטימי,חוץ מזה אם הרופאה תאשר היא תוכל ללכת,כי גם בבית אפשר לנוח״ האחות אמרה
״אני מבין״ אמרתי מחזיר את מבטי לרפאל
״לגבי הקטנציק,גם אותו נבדוק במשך יומיים למרות שהוא יצא ללא פגע אבל עדיין,ואז תוכלו ללכת הביתה,לא טוב שהוא נמצא יותר מיידי בבית חולים יותר ממה שהוא צריך״ האחות אמרה
״אוקי,תודה לך״ אמרתי
״ועוד משהו...״ היא אמרה לפני שהיא יצאה מהדלת
״כן?״ שאלתי
״תלך תנוח,אתה צריך כוחות,כי היא הולכת לנוח כל הזמן שהיא תיהיה כאן ״ האחות אמרה
״אל תדאגי בקשר לזה...״ אמרתי מחייך אליה
היא חייכה ויצאה מהחדר
״אני אדאג לשניכם״ לחשתי לעצמי