עונה 2 פרק 23

713 48 6
                                    

נקודת מבט קים
ישבנו בחוץ עם כוס תה
השעה הייתה מאוחרת אבל היינו צריכים לדבר
״אתה חושב שנהרסה בניינו האהבה?״ שאלתי את גסטין
״אני אוהב אותך זה לא ישתנה,פשוט אנחנו לא מצליחים לתקשר״ הוא אמר לוגם ומלטף את הרגל שלי
ישבתי כיסא ליידו ורגלי היו על ירכיו
שתקתי משחקת עם ציפורני
״אהבה לא תמיד מספיקה,באהבה צריך להיות אוזן קשבת,להבין את הצד השני,להגיע לעמק השווה, לבוא אחד לקראת השני...ואנחנו לא מצליחים בזמן האחרון״ הוא אמר לא מסתכל עלי
״אני לא יודעת מה לעשות״ אמרתי
״גם אני לא״ הוא אמר
נאנחתי מרגישה את הדמעות שלי יורדות
״אני צריך לטוס לפריז לסדר את העיינינים עם גוש,מי שמכהן במקום אביך בכס,אני מעביר אליו את הכס והוא יהיה ראש כנופיית צרפת,ו...אולי המרחק הזה שיהיה בניינו יעשה טוב...אנחנו על הקצה בזמן האחרון בייב,אין לנו שליטה על הפה,אין לנו שליטה במעשים...״ הוא אמר
״אתה צודק״ אמרתי מנגבת את דמעותי
״אל תבכי בבקשה״ הוא אמר מנגב את דמעותי
״אני לא שולטת בזה...אני יודעת שאני אוהבת אותך
ואני צריכה אותך בחיים שלי,אבל אנחנו כן צריכים את השקט הזה,את הנתק הזה לפני שהכל יתפוצץ...״ אמרתי מסתכלת עליו
״אני טס לשבוע,אני אצור קשר עם לואי או שון,או עם הילדים,ננתק קשר במשך השבוע הזה,נעשה חשבון נפש,נרגע בתקווה שהכל יחזור לקדמותו...״ הוא אמר
״או שפשוט נדע לתקשר...״ אמרתי
״או זה...כן״ הוא אמר בקול כואב
זה יושב על שניינו ממש
״אני נוסע מחר...כמו שאמרתי לכל היותר זה לשבוע,יש עוד כמה דברים שצריך לסדר שם אבל אני אחזור כמה שיותר מהר...נעבור על עצמנו בשביל שזה יצליח״ הוא אמר מחייך
״אני מקווה״ אמרתי מחייכת אליו
״אני אוהב אותך״ הוא אמר מתקרב אלי
״אני אוהבת אותך״ החזרתי ונישקתי לשפתיו

יום לאחר מכן גסטין טס לפריז
הילדים בכו ולא היו מרוצים בכלל אבל הם יודעים כשאבא נוסע לעבודה אז אסור להגיד משהו לא נכון
עברו להם כמה ימים שקטים ,טוב שקטים לאחרים
לי? לא ממש,באמת ישבתי עם עצמי וחשבתי על איך החיים שלי יראו בלעדי גסטין,וכל מה שאני מקבלת זו תמונה שחורה , אין לי עתיד בלעדיו
אני לא רוצה עתיד בלעדיו, אני צריכה להתחיל לרסן את עצמי ולא לקפוץ למסקנות,יקח זמן אבל אני אעשה כל מה שצריך
כל הזמן הזה הייתי עם הילדים ,דניאל אד ולוס,שון ולואי היו עסוקים בעבודה,רציתי כל כך להיכנס למשרד ולהציץ אבל הייתי עסוקה בילדים שלי וחשבון נפש שלי
״אוי נו! בבקשה קים!״ דניאל התחנן לעברי
״דניאל״ אמרתי מצחקקת
״לא אני לא עושה את זה! אין סיכוי״ הוא אמר לחוץ
״דניאל...״ אמרתי מנסה לא להתפוצץ מצחוק
״זה נראלך הגיוני? זה לא ניראלי הגיוני,בכלל ״ הוא אמר
״דניאל! זה בסך הכל קקי של תינוק!!!!״ אמרתי צוחקת
״אל תצחקי עלי״ הוא אמר נאנח
״מצטערת,אבל אתה נראה כאילו ראית רוח רפאים,זה בסך הכל קקי,של תינוק,תינוקת,שלך!״ אמרתי
״אבל למה אני...״ הוא אמר
״כי אתה תצטרך לדעת בסופו של דבר...קדימה אני איתך,תחליף לה״ אמרתי נשענת על הקיר שליידו
״אלוהים ...״ הוא לחש
והתחיל להחליף לשיין ,בזמן שכל אורך ההחלפה הוא משמיע קולות מוזרים של הקאה וחנק
״תפסיק להיות כזה דרמטי״ אמרתי מצחקקת
״זה היה הדבר הכי דוחה שיצא לי לעשות״ הוא אמר
״טוב טוב! עשית את זה בסופו של דבר,כל הכבוד״ אמרתי
״אני הולך לשטוף ידיים״ הוא אמר מביא לי את שיין
״אני למטה״ אמרתי יוצאת מהחדר
הלכתי בסדרון מתקדמת אל עבר המדרגות אבל קול מוכר נשמע מהמשרד
מוכר מיידי
נכנסתי רואה את לואי ושון יושבים בעייפות על הכיסא
״אני צריכה לדעת כמות מסויימת ,איך זה מגיע אליכם,אני לא משחקת משחקים ...״ הקול המוכר אמר מבעד לפלאפון
״איך שכחת לתת לה פרטים עלינו?״ לואי שאל את שון
״ברח לי מהראש לעזעאל״ שון אמר נאנח בעצבים
התקדמתי אליהם כששיין בין ידי
״קים? הכל טוב?״ שון שאל בקול דואג
״אני צריכה לשאול את אותו דבר...״ אמרתי מסתכלת עליהם
״אתם לא מקבלים נשק עד שאני אדע יותר...״ הקול מוכר אמר
הרמתח גבה,אני מזהה
״סם?״ שאלתי
״כן זו...רגע...קים?״ היא שאלה
״כן! איזה עולם קטן!״ אמרתי לוקחת את הפלאפון
״חתיכת זבל! שנים שלא שמעתי ממך״ היא אמרה
״גם אני לא שמעתי ממך״ אמרתי עונה לה חזרה
״כיף לשמוע אותך קים... רגע, את קשורה לשני הטמבלים האלה?״ היא שאלה גורמת ללואי להאנח ולשון לגלגל עיינים
״כן,אנחנו צריכים סחורה לכנופיה שלנו,כנראה הם שכחו כמה דברים פשוט הכל לחוץ כאן,אני מצטערת על זה״ אמרתי מביטה בהם בהרמת גבה
״הכל בסדר,עכשיו אני יודעת לאן והסחורה שלי הולכת אני רגועה״ היא אמרה
״תודה סם על הכל ״ אמרתי
״אין בעד מה...ישלי כל כך הרבה מה לספר לך״ היא אמרה
״גם לי...אולי תבואי ביחד עם הסחורה? תשארי קצת בקנדה , גם אד כאן״ אמרתי
״החולת נפש?״ היא שאלה
״כן״ אמרתי
״את מדברת על אשתי כן?״ לואי אמר את המובן מאליו
״תרגע כבר״ אמרתי מצחקקת
״אני אגיע,לא ראיתי איתך כמעט 10 שנים״ היא אמרה
״אז אני אדבר איתך כבר...בי סם אוהבת״ אמרתי
״בי קי״ היא אמרה מנתקת
״זה היה צירוף מקרים״ שון אמר
״זה היה מזל! אל תפקששו דברים כאלה,זה נשק ,סחורה,השם שלנו״ אמרתי נוקשה
״אי אפשר להוציא את העסקים ממך אה?״ לואי שאל מחייך
״גם אם תנסה לא תצליח״ אמרתי מחייכת אליו בחזרה
הודעה קפצה גורמת לי להרים מבט
גסטין-תתקשר אלי דחוף
הלב החסיר פעימה
״גסטין שלח הודעה...״ אמרתי אבל לואי קטע אותי
״מה? את ראית את ההודעה? ראית מה הוא שלח?״ הוא שאל בלחץ חוטף את הפלאפון ממני
״לא,לא ראיתי,הכל טוב?״ שאלתי
״כן״ לואי אמר בודק את הפלאפון שלו
שון הרים גבה לא מבין מה פשר ההתנהגות החשודה של לואי
ואת האמת גם אני
״אוקי...אני אעביר את כל הפרטים לסם,יש כאן מידע על כמויות סוגים וכו?״ שאלתי
״כן,אבל אני אעשה את זה ...״ שון אמר
״לא,אני אעשה ,קח את שיין לדניאל הוא נמצא למטה,ותתנו לי לעשות את העבודה שלי״ אמרתי רצינית
״כרצונך אחות קטנה״ הוא אמר מנשק למצחי ולוקח את שיין מיידי
״אם תצטרכי עזרה תגידי״ לואי אמר קם
״אל תשכח שאני גם ראש כנופיה,אל תשכח מאיפה באתי,אני לא צריכה עזרה״ אמרתי רצינית נפגעת מהמילים שלו
״את צודקת אני מצטער...״ לואי אמר
שניהם יצאו מהמשרד ואני ישבתי בכיסא העור
אני יודעת שאמרתי לעצמי להתרכז בחשבון נפש אבל אני אוהבת את העבודה שלי

Love & Crime ❤️⚔️Where stories live. Discover now