עונה 2 פרק 30

740 50 10
                                    

נקודת מבט קים
נאנחתי בפעם המיליון לחצי שעה האחרונה
הצירים כאבו יותר בכל רגע שעובר
״מה להביא לך? ״ שון שאל מסתכל עלי במבט מרחם
״כלום״ לחשתי בכאבים
הייתי מחוברת למכשירים בחדר הפרטי שהיה שמור כבר מאז שגילינו שאני בהריון
שון הסתכל עלי בלחץ לא יודע מה לעשות
״תפסיק עם הפרצוף הזה,לא היית בלידה של טיי טיי?״ שאלתי ונשמתי עמוק
״הייתי ,את לא זוכרת שהתעלפתי?״ הוא שאל לבן כמו סיד
״אוי אלוהים נכון״ התחלתי לצחוק
שון גלגל את עייניו בעצבים ולגם שלוק גדול מהבקבוק שהיה בצד
ציר קשוח הורגש גורם לי כמעט להחנק
״פאק! ״ אמרתי בעצבים
״מגיע לך״ שון אמר בילדותיות
הדלת נפתחה בחוזקה גורמת לנו להיבהל
גסטין ניצב בפתח הדלת מתנשף
״לעזאזל שון!!״ גסטין אמר במבט עצבים
״פאק״ שון לחש
״מה?״ שאלתי לא מבינה
״יכול להיות שבסוף שכחתי להודיע לגסטין שאת...עא...עומדת ללדת״ שון אמר בתמימות
הסתכלתי עליו ונאנחתי
מצד אחד כעסתי כי גסטין צריך להיות כאן,חייב,הוא יודע איך לעזור לי במצב כזה,מה אני הכי אוהבת לאכול או לשתות,איפה צריך ללחוץ לי בגב כשכואב לי בגלל הצירים,או סתם להיות ליידי ולדבר איתי,עצם העובדה שהוא פיזית איתי עוזרת מאוד,אבל מצד שני אני לא רוצה שהוא יהיה כאן,הוא החליט להעלם לכמעט 4 חודשים!
העצבים שלי עלו במהירות ורציתי כל כך להחטיף לו סטירה אבל משהו בו מרגיע אותי
ומבלי ששמתי לב התחלתי לבכות
״למה את בוכה? כואב לך? את צריכה משהו!?״ גסטין אמר בדאגה מתקרב אלי
״אני צריך אוויר״ שון אמר חיוור יוצא מהחדר במהירות
גסטין הרים את ידו ללטף את הלחי שלי אבל ישר הזזתי את פני
״אל תעז לגעת בי״ אמרתי בקול צרוד
״קים״ גסטין נאנח
ציר נוסף הורגש מה שגרם לי להחזיק אוטומטית את ידו בחוזקה
״אני אוהב אותך״ הוא לחש מנשק את ידי
הסתכלתי עליו במבט עצבני ,הוא יודע שלא אוכל לענות לו בזמן ציר
״אני אסביר הכל,למה נעלמתי ומה קרה,אבל לא עכשיו,לא כתינוק עוד שניה מגיע,אל תרחיקי אותי ממך בבקשה״ הוא אמר מתחנן
נשכתי את שפתי והנהנתי בראשי
״תודה״ הוא אמר מנשק אותי נשיקה מהירה מה שגרם לי לזעוף פנים אבל הלב שלי התמוסס
״לא להגיב״ הוא אמר במבט אפל שאני יודעת מזוייף
״עכשיו תסתובבי עם הגב אלי״ הוא אמר
נשכבתי על הצד עם הגב אליו
וגסטין התחיל באיטיות לעסות את גבי בדיוק במקום הנכון
חייכתי לעצמי
הוא מכיר אותי טוב מיידי
אחרי 10 דקות הוא הפסיק והסתובבתי אליו
״תודה״ לחשתי מחייכת אליו
״הזירקו לך אפידורל?״ הוא שאל
״כן אבל עדיין הצירים כואבים,יותר מיידי כואבים גסטין״ אמרתי בכנות
״אמרת לאחיות או משהו?״ הוא שאל
״כן הן אמרו שלוקח זמן עד שאפידורל משפיע אבל...״ אמרתי
אולי אני סתם דרמטית
גסטין הרם את ידו לכיוון הכפתור האדום שמתריע לאחיות שיש קריאה בחדר שלי
אחרי 5 שניות אחות נכנסה לחדר שלי
״היי קיבלתי קריאה הכל בסדר?״ היא שאלה מתקרבת אלי
״תפסקי רגליים״ היא אמרה לי שמה כפפה בודקת את הפתיחה שלי
״הצירים שלה,כואב לה״ גסטין אמר
״את בפתיחה של 6 ״ האחות אמרה
״שמעת מה אמרתי?״ גסטין שאל
״שמעתי אדוני,היא קיבלה אפידורל ו...״ אחות אמרה גסטין ישר קטע אותה
״לא,הצירים שלה כואבים מהרגיל ואני מכיר את אשתי מספיק בשביל לדעת מתי היא אומרת שכואב לה,אז אם היא אומרת שיותר כואב לה מברגיל אז יותר מיידי כואב לה״ גסטין אמר בקשיחות
״עא...״ האחות אמרה
״אני רוצה רופא מיילד עכשיו כאן לייעוץ״ גסטין תקף
״כ...כמובן אדוני״ האחות אמרה ממהרת לצאת מהחדר
צחקקתי גורמת לגסטין להזיז את מבטו אלי
״זה משעשע אותך?״ הוא שאל מרים גבה
הנהנתי במהירות גורמת לו לגחח
הוא הושיט את ידו אלי והחזיקתי אותה
התגעגעתי למגע שלו
כאב חד הורגש גורם לי לצעוק
״איפה הרופא הבן זונה הזה?!״ גסטין שאל בעצבים לוחץ אין ספור פעמים בלחצן
״גסטין״ לחשתי בין נשימות
הוא לא ענה רק לחץ שוב ושוב על הלחצן
״בייב!״ צעקתי בכאבים
גסטין העיף את מבטו אלי
״רטוב״ אמרתי נושכת את שפתי
הראייה שלי הטשטשה מרוב דמעות
״מה רטוב איפה ר...למה יש דם על המיטה?״ גסטין שאל לא מבין
הזזתי את ראשי מצד לצד
זה לא מה שאני חושבת ,בבקשה שזה לא מה שאני חושבת,בבקשה לא עוד פעם ,אני מתחננת
״תנשמי בייב״ גסטין אמר
הולך לכיוון הדלת
״אני צריך רופא לחדר הזה עכשיו!״ הוא צעק בעצבים
״אדוני למה אתה צועק מה קרה?״ שמעתי קול של אישה
״לחזור על דברי? לא שמעת מה אמרתי?״ גסטין שאל עצבני ולחוץ
״שמעתי,ואני רופאה מה קרה?״ היא שאלה ברוגע
״אישתי היא מדממת אני לא יודע...אני ...״
גסטין גמגם פתאום
הרופאה נכנסה במהירות בודקת נתונים במכשירים
אבל כשמבטה הופנה אלי באיזור הבטן התחתונה
היא נבהלה ,המראה של הדם
״אדוני תלחץ על הכפתור הכחול עכשיו!״ הרופאה אמרה לגסטין והוא ישר לחץ
היא התקרבה אלי הפעילה את צינור החמצן ושמה לי את המסכה על האף
״תנשמי איתי באיטיות אני צריכה אותך רגועה״ היא אמרה
״התינוק שלי,מה קרה לו?״ שאלתי בוכה ושוב הכל היה מטושטש
צוות של אחיות נכנס לחדר
״תזמינו לי חדר ניתוח בדחיפות!, אני רוצה לפחות 7 אחיות בחדר הניתוח״ הרופאה אמרה גורמת לאחיות לצאת במהירות
״שמישהו יסביר לי מה הולך כאן כי אני עומד להשתגע,אנחנו הולכים לאבד את התינוק?״ גסטין שאל לחוץ
״אני מקווה שלא״ הרופאה אמרה
״מזאת אומרת אני מקווה שלא?!״ גסטין שאל עצבני
התחלתי לבכות יותר חזק והרגשתי שקשה לי לנשום
״לא לא ,תנשמי אני צריכה אותך מפוקסת בסדר,אנחנו הולכים עכשיו לנסות להציל את התינוק ,אני צריכה שתקשיבי לי ,שתרגעי תנשמי עמוק בסדר?״ היא שאלה
״אני מנסה אני מנסה״ אמרתי ,ולא הצלחתי
״היא נכנסת להתקף חרדה״ הרופאה אמרה
״בייב״ גסטין אמר גורם לי להסתכל עליו
״תתרכזי בי״ הוא אמר מלטף את הראש שלי
הסתכלתי אל תוך עיניו הכחולות שגעשו
״תנשמי לאט אני כאן איתך,לא משנה מה קורה,אני אוהב אותך ואני כאן איתך״ הוא אמר מביט בי
הקשבתי לדבריו ונשמתי לאט
״תודה אהובה״ הוא אמר מנשק את ידי
״עכשיו,תקשיבי לרופאה הזו בבקשה,אני רוצה לפגוש את הבן שלי בריא ושלם אני מתחנן״ הוא אמר מנשק שוב את ידי
הנהנתי בראשי אליו מחזירה את מבטי אל הרופאה
״תודה״ היא אמרה מחייכת אליו
״דר סיירוס החדר ניתוח מוכן הצוות מחכה לך״ האחות אמרה מתקדמת למיטה שלי
שתיהן הרימו את המעקים שהיו במיטתי
״אדוני אנחנו נשמח אם תחכה בחדר המתנה ״ הרופאה אמרה
״אני...אני לא יכול לבוא?״ גסטין שאל מפוחד לרגע,הוא היה בלידה של כל הילדים שלנו
״לצערי לא,המקום צריך להיות סטרילי זה ניתוח ״ הרופאה אמרה
״מה קרה לה?״ הוא שאל
״השולייה נקרעה״ הרופאה אמרה וישר גררה אותי מהחדר

Love & Crime ❤️⚔️Where stories live. Discover now