Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 11

נקודת מבט קים
מצמצתי את עייני גונחת עקב כאב הראש העצום שהיה לי
״מקורבים שלי אמרו לי שאת בהריון״ הוא אמר
הרמתי את ראשי
״אני לא רוצה לפגוע בך קימברלי״ הוא אמר
״אתה יכול ללכת להזדיין״ אמרתי בקול צרוד
״אני במקומך הייתי סותם את הפה״ הוא ירק בעצבים מתקרב אלי
זזתי אחורה כמה שיכולתי
״חשבתם שנשתוק על המוות של וויל?״ הוא אמר
״לא ציפיתי שדווקא אתה זה שתתקום נגנדנו״ אמרתי
״אל תדאגי בת דודה יקרה,מצטער על קבלת הפנים דרך אגב״ הוא אמר מסתובב והולך
סקרתי את המקום פעם המיליון
ידי הייתה קבולה באזיק מברזל ארוך שקשור לריצפה
דמעות חמות זלגו על לחיי
נואשת לעוף מכאן

18 שעות לפני
״אולי תפסיקו עם העצבים?!״ לוס אמרה נאנחת
״אין שום עצבים״ אמרתי שמה את הכלים בכיור
״אין לי מושג על מה את מדברת״ אד אמרה
״יש יום אחד שלא יהיה דרמה במקום הזה?״ שון נאנח נשען על האי הקטן שהיה במטבח
״יש משהו במה שאתה אומר״ אד אמרה בזלזול
״מזה אמור להביע?״ שאלתי מסתובבת אליה
״לא אותך הכניסו לבית וסגרו אותך בכח ,לא מרצוני החופשי אני כאן באמצע מלחמת כנופיות״ אד אמרה משלבת את ידיה
״בייב״ לואי נאנח
״אל תשכחי לרגע שגם בעלך בעצמו קשור למלחמת כנופיות הזאת״ אמרתי עוקצת
אד גלגלה את עייניה
״טוב אני פורשת״ לוס אמרה יוצאת מהטבח
״תתבגרו בנות,אתן חברות הכי טובות אל תשכחו את זה״ לואי אמרה נושק למצחה של אד ויוצא משאיר אותי ואת אד לבד
״מה העיינין אד?!״ שאלתי תקיפה
״אין עיניין״ היא אמרה לא מסתכלת עלי מתעסקת בציפורנייה
״אני מכירה אותך מספיק זמן אדריאנה,דברי״ אמרתי נאנחת
״כלום פשוט את תמיד משחקת את עצמך הקורבן או הקדושה,אם את תצעקי עלי אני אצעק עליך״ אד אמרה נועצת בי מבט
״אוקי,אין לזה קשר אבל אני רואה שאת תקועה על זה שהתעצבנתי,אז סליחה בסדר?! פשוט נכנסת לחדר שלי וצעקת בזמן שאני ישנתי...״ הסברתי לה
עייניה של אד נצצו ואני הרמתי גבה
״את...למה את בוכה?״ התקדמתי אליה
״אוי נו אני מצטער קים״ היא אמרה מחבקת אותי בפיתאומיות
״עא...בסדר הכל בסדר אד את לא צריכה לבכות בגלל זה ,מה פתאום את רגישה ו...לא!״ אמרתי מזיזה אותה ממני מסתכלת עליה עם פה פעור
היא חייכה אלי
״את בהריון?! בגלל זה את דרמה קווין?!״ שאלתי צווחת
״כן״ היא אמרה בוכה וישר דמעות עלו בעייני
״אוי אד... אני כל כך שמחה בשבילך באמת״ אמרתי מחבקת אותה
״אני מצטערת״ היא אמרה מושכת באפה
״זוכרת שהיינו קטנות תמיד חלמנו שנהיה בהריון ביחד?״ הזזתי אותה ממני וחייכתי חיוך מאושר
״כן!! אני זוכרת!! זה התגשם ״ היא אמרה
״אני כל כך שמחה״ אמרתי מוחאת כפיים וקופצת במקומי
״בייב איפה הסינר של... או...אתן באמצע משהו, קטע של בנות כזה?״ גסטין שאל
״בייב אתה לא מבין!״ אמרתי מחייכת
״אדריאנה בהריון? כן כן אני יודע״ גסטין אמר משלב את יידיו מחייך
״רגע...אתה יודע?״ שאלתי
״כן,בזמן שאת צחצחת שיניים והיית עצבנית יח העולם ,שאלתי מה פשר הרגשנות של אדריאנה והיא אמרה לי״ הוא הגיב חזרה
״את חתיכת כלבה!״ צעקתי על אד
״מה?״ היא שאלה מנגבת את פניה
״נראלך לגיטימי שאת אומרת לבעלי לפני?! אני החברה הכי טובה שלך! את לא מתביישת?״ שאלתי בעצבים
״הנה התחלנו״ גסטין אמר נאנח יוצא מהמטבח
יצאתי אחריו
״תפסיקי!״ אד יצאה לפני
כולם ישבו בסלון כולל הקטנים
״אני אפסיק? איך לא אמרת לי בשניה שהבנת שאת בהריון?״ שאלתי
״לא היה זמן פנוי קים!״ אד אמרה
״אתם ידעתם?״ שאלתי את כל מי שהיה בסלון
לואי הסתכל אל החצר בחוץ
לוס נאנחה והניחה את ראשה על כתפו של שון
ושון צחקק
״אני לא מאמינה״ אמרתי בהלם
״אוקי תפסיקו עם דרמת הסבון הזולה הזו,את בואי הנה״ גסטין אמר מתקדם אלי
״מה? מה אני עכשיו״ אמרתי נאנחת
גסטין הרים אותי בין ידיו
ועלה לחדר שלנו
״תפסיקי להתנהג כמו ילדה קטנה״ הוא אמר עולה המדרגות
שילבתי את ידיי
גסטין צחקק ונישק את האף שלי
״אני אוהב אותך בייב,באמת״ הוא אמר נכנס לחדר שלנו ומניח אותי על המיטה
״עכשיו,תקשיבי לי״ הוא אמר עומד מולי ואני מרימה את ראשי משום שהוא היה גבוה יותר
״דבר ראשון,תפסיקי לריב עם אדריאנה היא החברה הכי טובה שלך ופשוט לא יצא לה להגיד לך שהיא בהריון,זה בסדר,קורה,החיים שלנו עמוסים בייב,דבר שני,אנחנו בכוננות גבוהה מה שוויל אמר
לא יוצא לי מהראש, ישלנו אנשי קשר בצרפת,וויל היה רק הסגן של ראש הכנופיה ״ גסטין אמר
״מזאת אומרת ?״ שאלתי לא מבינה
״וויל רק היה השליח כנראה,יש מישהו בעל תפקיד יותר גבוה ממנו ויותר מאיים,הוא כמעט מחק את כל אנשי הקשר שיש לנו בצרפת״ גסטין אמר
ואני נלחצתי זה משהו גדול
״אבא שלי גם בעיניין,הוא שלח בעצמו כמה אנשי קשר לצרפת״ גסטין אמר
״מה עם דניאל?״ שאלתי מפוחדת לרגע
עבר זמן מאז שראיתי את אחיו הקטן של גסטין,דניאל.
״דניאל נמצא בלוס אנגלס אבל בקרוב הוא יצטרף אלינו״ גסטין אמר
״מה נעשה?״ שאלתי
״אנחנו בכוננות הכנופיה של אבי שבלונדון איתנו,בימים הקרובים יגיעו כמה שומרים מטעם אבא שלי,והכנופיות בקנדה איתנו,ואת...״ גסטין אמר
וישר קמתי הבנתי בדיוק מה הוא רוצה להגיד
״לא גסטין״ אמרתי עצבנית
״אל תגידי לי לא,מיצידי לקשור אותך למיטה,את לא זזה מהבית הזה״ הוא אמר רציני משלב את ידיו
״לא״ אמרתי
״הבן אדם היחידי שאת יכולה לקבל ממנו אישור הוא אני,ואל תנסי אותי קים״ גסטין אמר
״אתה משחק משחק לא טוב בייב״ אמרתי משלבת את ידי גם
״קים...״ גסטין אמר נאנח
״אתה פותח גם מולי מלחמה״ אמרתי
״אני לא,כי את לא האויב שלי,את הדבר הכי חשוב לי,אז אם אני אצטרך בכח להשאיר אותך בבית זה מה שאני אעשה,ישלך ילדים שסומכים עליך,חברות שלך,והתינוק שאת נושאת בבטן״ הוא אמר שם את ידו על בטני
״אבל...״ אמרתי
״אין אבל,זה מה שזה,אני לא רוצה לאבד אותך״ גסטין אמר
״אתה לא באמת בייב אתה לא״ אמרתי מרגישה את דמעותי עולות
״זה סגור העיניין,את לא יוצאת מהבית,וכולם כבר קיבלו את הפקודה הזו,הבית הזה סגור מכל הכיוונים,אם אני אראה לנכון להטיס אתכם למדינה אחרת זה מה שאעשה אבל כרגע אנחנו עדיין מגששים בשטח״ הוא אמר מחבק אותי
החזרתי לו חיבוק
״אני דואג לך ,תתני לי פעם בחיים שלך לדאוג לך מבלי שתקומי נגדי״ הוא אמר מנשק את ראשי
לא עניתי,כי את האמת קשה לי לשבת ולא לעשות כלום,למרות שאני מבינה את כוונותיו של גסטין
נשקתי לשפתיו של גסטין וירדנו למטה
הלכתי מהר אל עבר אדריאנה וחיבקתי אותה
״אני שמחה בשבילך אד,באמת,אני אוהבת אותך״ אמרתי בזמן שחיבקתי אותה
״אני אוהבת אותך,תודה״ היא אמרה
אזעקה נשמע פתאום
״פאק,כולם לחדר המוגן״ גסטין אמר
כולם ישר רצו במהירות
״כולל אותך קים״ גסטין אמר
״קים״ לוס קראה לי אבל הסתכלתי אל עבר גסטין בהיסוס
״קים!״ לוס צעקה עלי
״מה?״ שאלתי בלחץ
״איפה אמילי?״ היא שאלה בלחץ
הלב שלי נפל
הסתכלתי סביבי מחפשת אותה בעייני,וברגע כשקלטתי שהיא לא נמצאת בסביבה
רצתי בשיא המהירות לחדר רואה את חלונה פתוח
הסתכלתי אל מחוץ לחלון ראיתי כמה שומרים מדממים על הריצפה וכמה דמויות לא מוראות לעין מחזיקות באמילי,
ירדתי בריצה במדרגות דחפתי את גסטין ממני ויצאתי לחצר אל עבר מיקומם של האנשים שלקחו את הבת שלי
״אמילי!״ צעקתי
״אמא״ קולה של אמילי נשמע צרוד
פניה היו אדומות ולחיה היו רטובות מדמעות
זה לא קורה לי זה לא קורה לי
החומה שהייתה מסביב לביתינו חסמה את דרכם של אותם אנשים שלבשו מסכות ובגדים שחורים
גסטין רץ ועמד ליידי עם נשק שלוף
לואי ושון עמדו לידו גם הם עם נשק
״תורידו את הנשק״ אחד מהם אמר מצמיד את האקדח לראשה של אמילי
דמעות ירדו מעייני בשיא המהירות
הילדה שלי אלוהים הילדה שלי
התקדמתי כמה צעדים
״אל תתקרבי״ הוא אמר מצמיד יותר את הנשק לראשה הקטן
״קים!״ גסטין אמר מזהיר
הרמתי את ידי מראה להם שאין לי נשק
התקדמתי אליהם בזהירות
״אני מתחננת תשחררו אותה...קחו אותי רק תשחררו אותה״ אמרתי בוכה
״קים!״ גסטין צעק את שמי מאחור,הם היו קצת רחוקים ממני
הם לא ענו
״אני מתחננת בבקשה,תקחו אותי תשאירו אותה כאן״ אמרתי מסתכלת עליהם
״אמא״ אמילי בכתה את נשמה והלב שלי כאב כל כך רק שלא יגעו בילדה שלי
״אתם מהכנופיה של צרפת נכון?״ שאלתי וכולם הרימו את ראשם במכה
מה שאומר שאני צודקת
״אני קים,אותי וויל חיפש , אתם צריכים אותי לא אותה,תקחו אותי״ אמרתי
״אנחנו נעשה את זה בתנאי״ אחד מהם אמר
״את באה איתנו וכולם מורידים את הנשקים,אנחנו יוצאים מהאחוזה ואת איתנו,אף אחד לא עוקב אחרינו מובן?״ הוא שאל
״כן״ אמרתי מבלי לחשוב פעמיים
הוא שחרר את האחיזה שלו מאמילי וישר תפס אותי
״אמא אמא בואי״ היא אמרה מחבקת אותי
אחד מהם תפס בידי ככה שהיד השנייה הייתה חופשייה וחיבקתי איתה את אמילי
״תקשיבי לי קטנה..״ אמרתי בקול צרוד
״תלכי לאבא תגידי לו שיצווה על כולם להוריד את הנשק,תתנו לי ולאנשים האלה ללכת בשקט,טוב אהובה שלי?״ שאלתי ברוגע מנסה אכשהו להעביר לה את המסר
״אבל אמא התינוק,ואת...״ היא אמרה נוגעת בבטן שלי
״התינוק בסדר,וגם אני,ואת תינוקת שלי את גם תיהיה בסדר,לכי לאבא,עכשיו!״ אמרתי לה דוחפת אותה
היא רצה אל גסטין והוא ישר חיבק אותה
היא דיברה למרות שלא יכולתי לשמוע את קולה
גסטין הרים את ראשו אלי והזיז את אמילי ממנו
״לא״ הוא צעק בא להתקדם אבל אחד מהאנשים הם המסכה שם את נשקו על הרקה שלי
״בייב! עצור!״ אמרתי גורמת לגסטין לעצור כמה מטרים מאיתנו
״לא ,אני לא נותן לך ללכת,שיקחו אותי״ הוא אמר
״לא! אתה ראש הכנופיה אתה יודע שאתה הראש של כל זה,תן להם לקחת אותי בייב אני לא רוצה שאף אחד יפגע בבקשה,תגיד לכולם להוריד נשקים תתן להם לקחת אותי בלי הפרעות״ אמרתי מתחננת
״ואל תעקוב אחרינו״ זה שהחזיק את האקדח אמר
״בן זונה,אני נשבע שאתה תמות ביסורים״גסטין ירד בעצבים
״אנחנו עוד נראה לגבי זה״ הוא ענה לו מגחח
״קדימה!״ זה שעמד בצידו הנגדי אמר
גסטין הוציא את הקשר שלו
״כולם להוריד נשק ולפנות את השטח ,עכשיו!״ הוא הורה בצעקה
החבורה לקחה אותי בכח לשער הכניסה
כל הדרך האקדח היה דביק לראשי
רגע לפני שיצאנו מטווח הראייה
ראיתי את אמילי מחבקת את גסטין ובוכה
המבט שהיה בעיניו של גסטין פשוט ריסק אותי
״קדימה״ אחד מהם אמר מרים אותי בכח
הדמעות ירדו מעייני
אני נשבעת שהם יצטערו על היום הזה שהם הניחו את רגלם בקנדה