Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 41

נקודת מבט קים
אד ישב עם ידיים משולבות על הכיסא העור של גסטין
אני וגסטין ישבנו מעבר לשולחן ושתקנו מחכים לתגובה כלשהי מאד אבל הוא לא פצה את פיו
״טוב אתה תמשיך לשתוק?״ גסטין שאל חסר סבלנות
אד הרים את עיניו לבנו ובהה בו
מבט מפחיד אם אפשר לציין
גסטין נאנח וקם על רגליו
״שתרצה לדבר על המוות של הבן שלך אתה יודע איפה למצוא אותי״ גסטין אמר לא מרוצה ויצא מהחדר
נאנחתי בגלל ההתנהגות הלא מכבדת שלו
אני נשארתי לשבת מסתכלת אל עבר אד
״ישלכם מידע?״ אד שאל אותי
״לפי מה שאני יודעת לא,שון ולואי לא רוצים שאני וגסטין נכנס לזה עכשיו,אנחנו צריכים להיות ממוקדים בזה ולא ישר לקפוץ על כל מסקנה ...״ אמרתי
״הם צודקים,אבל לי יש כיוון״ אד אמר
״מזאת אומרת?״ שאלתי מרימה גבה
״בלונדון , יש לי אוייבים״ הוא אמר
״לגיטימי״ אמרתי
״אחד מהם,היה איתי בסכסכוך ממושך,מישהו שקרוב אליו נהרג מאחת הפעולות של הכנופיה שלי,אז התחילה בניינו נקמת דם,הוא שלח להרוג כמה חיילים שלי,ואותו דבר אני,לא חשבתי שהוא יגיע עד לכאן״ אד אמר
״אתה בוודאות יודע שזה הוא?״ שאלתי
״לא״ הוא ענה ישירות
נאנחתי
״ישלכם אויבים?״ הוא שאל
״תמיד״ אמרתי מגחחת
״את יודעת למה התכוונתי״ אד אמר נאנח
״אני יודעת,סיימנו את הסיפור האחרון שלנו לפני כמה חודשים,לא ידוע על אויב שרוצה לצוץ פתאום ולעשות מעשה כזה,שירעיד אותנו״ אמרתי
״צריך לבדוק את זה לעומק״ אד אמר
״אתה באמת חושב שהם מתים?״ שאלתי
״אני לא יודע להגיד לך״ אד ענה בכנות
״כל כך ניסינו להרחיק אותו מהעולם הזה״ אמרתי נאנחת
״אני יודע שאת וגסטין עבדתם קשה עליו,להרחיק אותו מהעולם הזה,לשמור עליו,להיות לצידו״ אד אמר נאנח
״מה שאני לא הצלחתי״ הוא לחש לעצמו אבל שמעתי את דבריו
הרמתי את מבטי אליו
״אד...״ לחשתי
״אל תנסי לבוא ולנחם אותי,אני יודע מה עשיתי,לא הייתי אבא מספיק טוב לא לגסטין ולא לדניאל,המעט שאני יכול לעשות זה לגרום למי שפגע בו ובנכדה שלי להתחנן לרחמים״ אד אמר
״אתה רוצה שאני אקרא לגסטין?״ שאלתי קמה
״לא,אתם לא צריכים כרגע להיכנס לזה,הייתם לו כהורים,אז המצב רגיש איתכם,תקראי לשון ולואי,אנחנו נעדכן אתכם״ אד אמר בפקודה
הנהנתי בראשי ויצאתי מהמשרד
ירדתי בדילוגים זרירים לסלון
״אמא אפשר להגיד שלום לסבא אד?״ בן שאל
״לא עכשיו״ אמרתי בחיוך
לוס עמדה מולי אבל התרכזה למה שמתרחש בחצר
העפתי את מבטי וראיתי את לואי שון וגסטין עומדים ומדברים
בלי לחשוב פעמיים יצאתי למרפסת
״תרגע גסטין״ לואי לחש לו
״לואי שון,אד רוצה לדבר איתכם,הוא במשרד״ אמרתי
שניהם הסתובבו וישר יצאו מהמרפסת
גסטין בא לעשות כמוהם אבל תפסתי את ידו עוצרת ממנו ללכת
״אתה לא״ אמרתי
״מזאת אומרת אני לא?״ גסטין שאל קצת עצבני
״תשב איתי קצת?״ שאלתי בחיוך מרגיעה
״אני...עא...״ הוא גמגמם
״בוא״ אמרתי מושכת אותו איתי ללכת לנדנדה שהייתה שם
ישבנו על הנדנדה ושמתי את ראשי על כתפו
״תרגע בייב״ לחשתי משחקת עם אצבעותיו
״אני לא יכול אני מנסה...״ הוא לחש
״אני יודעת,אבל אם אנחנו רוצים לעזור להם כמה שיותר מהר ,אנחנו צריכים להתפקס״ אמרתי
״אני יודע בייב א...״ הוא אמר אבל צלצול הפלאפון קטע את דבריו
הוא נאנח ענה ושם את השיחה על ספיקר
״גסטין?״ קול מוכר נשמע
״הארי ,גבר מה שלומך?״ גסטין שאל
הארי מנהיג כנופיית מזרח
״לא משהו,היה פיצוץ של אחד המחסנים שלנו,רציתי לראות אם אתה יודע על זה משהו״ הארי אמר
״למה שאני אדע על זה משהו?״ גסטין שאל מרים גבה
״אני מתכוון,אם שמעתם על חבורה חדשה שמתקיפה כי שמעתי מברוק מנהיג כנופית הדרום שפוצצו לו עיסקה,פיזית,התפוצצה להם משאית מלאה בנשק״ הארי אמר
״אתה חושב שזה קשור ?״ שאלתי את גסטין
״הו היי גברת גיימס״ הארי אמר
״הארי אתה יודע שאתה יכול לקרוא לי קים״ גיחחתי וגלגלתי את עייני
״ברור ״ הוא אמר מצחקק
״קרה לנו מקרה קצת...יותר גרוע מפיצוץ סחורה או רכוש״ אמרתי
״מזאת אומרת?״ הארי שאל
״אח שלי והבת שלו נסעו בגיפ והגיפ פשוט התפוצץ לאלף חתיכות״ גסטין אמר עצבני
״אני משתתף בצערכם״ הארי לחש
״אל ... אל תגיד את זה עד שנדע בדיוק״ אמרתי כמעט תוקפנית
״אנחנו צריכים לשבת ולדבר על זה,זה מוזר״ הארי אמר
״תקבע פגישה בהקדם האפשרי,שגם אתה וגם ברוק  תהיו נוכחים,זה לא הגיוני מה שהולך כאן ואני חושב שזה לא צירוף מקרים״ גסטין אמר
״אתה צודק,אני אשלח לך פרטים על הפגישה יותר מאוחר״ הארי אמר
גסטין בירך אותו לשלום וגם אני והשיחה נותקה
״צריך להגיד ללואי ולשון״ אמרתי
״הם לא רוצים שנתקרב למקרה של דניאל ושיין״ גסטין אמר
״הבנתי את זה כבר,אבל עדיין זאת הכנופיה שלנו,אני ... אני יודעת שאנחנו צריכים להראות נוכחות״ אמרתי
אני יודעת שמה שאמרתי לגסטין מקודם יותר היום היה רמיזה גדולה שאני לא רוצה להיות בכנופיה ולהמשיך לחיות את חיי בצורה כזו,ואני עדיין חושבת ככה,אבל זה תפקידי וזה היעוד שלי,אני מרגישה חצויה , ישלי פיצול אישיות לגבי הנושא הזה וזה מאוד מעצבן אותי
״כן את צודקת,אנחנו נלך ביחד עם שון ולואי,נשמע מה ישלהם להגיד״ גסטין אמר קם ואני מיד אחריו
נכנסו חזרה הביתה
כל הילדים צפו בטלוויזיה בשקט בזמן שלוס ואד עמדו במטבח,ישר הלכתי אליהן
״בנות?״ שאלתי
אד ולוס הסתובבו אלי עם עיינים אדומות
״קים,עא....לואי הודיע לנו ו...״ אד אמרה בקול צרוד מבכי
״לא יכולתי להיות עם הילדים,הם אוהבים את דניאל,ושיין הקטנה...״לוס אמרה נאנחת מבכי
״אני יודעת אני גם מנסה לקלוט את זה״ אמרתי נאנחת
״זה באמת נכון? ״ אד שאלה אותי
״אני לא יודעת אחרי שראיתי את המוצץ של שיין התחרפנתי בחוץ,אבל הבנים לא רוצים לקפוץ למסקנות״ אמרתי
״לעזאזל״ לוס אמרה עצבנית פתאום
״לוס...״ לחשתי נאנחת
״סיגנון החיים הזה לא טוב,זה לא מה שדיימנתי לעצמי״ היא אמרה
לא עניתי לה אני מבינה אותה
״אני לפעמים מתחרטת ש...״ היא אמרה אבל עצרה את עצמה
״אל תגידי ככה״ אמרתי מרגישה פתאום עצבנית עליה,היא נשואה לאחי הגדול
״אני לא יכולה שלא״ היא אמרה נואשת
״אם יפגעו בשון שוב? או יגיעו לטיילור?למה אני צריכה לחיות בפחד?״ היא שאלה
״אני מבינה אותך לוס א...״ אמרתי אבל היא ישר קטעה אותי
״את לא! את נולדת לכנופיה ,את חיית את חיי הכנופיה עוד לפני שיצאת לאוויר העולם!״ היא אמרה תקופת אותי
״אני יודעת אבל...״ אמרתי אבל היא תקפה אותי שוב
״אני לא רציתי לחיות חיים כאלה,התפטרתי מעבודה שלי בגלל כל העיינין הזה,היה לי טוב במשרד הקטן שלי,אבל...״ היא אמרה
״אני מבינה! אני מבינה לוס! את חושבת שאני מאושרת שאני יודעת שהחיים של בעלי ושל חמשת ילדי בסכנה? את חושבת שאני שמחה?! ברור שלא! אני נאכלת כל יום על זה,ואני חושבת על העתיד שלהם,איך הם יחיו חיים נורמלים ומלאי חוויות כמו שאני מאחלת ורוצה בשלהם,שלא יפחדו לצאת משערי האחוזה בלי שאני או גסטין נתחרפן מדאגה״ אמרתי מרימה את קולי
אד שתקה ופשוט בכתה בשקט ,לוס שילבה את יידיה גם בוכה
״אבל את בחרת להתחתן עם אחי,אחי שהיה ראש הכנופיה,ועכשיו,בתקופה כזו,אנחנו צריכים אותו,תזכרי את זה שאת בחרת להיות אשתו ואמא לילד שלכם,אז תיקחי אחריות,אני יודעת שזה קשה,אני מבינה לעזעאל אני מבינה וזה גורם לי להתחרפן ופשוט באלי לברוח מכאן,אבל ישלי אחריות גדולה,גם לילדי וגם לכנופיה,אני יודעת שכרגע זה המצב״ אמרתי מסבירה לה
״אני לא את קים,את צריכה להבין את זה, אני אוהבת את שון מכל ליבי,הוא באמת האחד שבחרתי לחיות איתו ולהקים משפחה,אבל עם כל אהבה שלי אליו,אני לפעמים חושבת אם זה שווה את זה,אם חיו של טיילור שווים להיות בסכנה בגלל העסק המשפחתי המזדיין הזה״ היא אמרה בחצי זלזול חצי נואשת
״את חלק מהמשפחה הזו״ אמרתי בקול קר
היא לא ענתה לי רק מחקה את דמעותיה שירדו במהירות
״אני מבינה את התיסכול שלך כרגע בתור אמא,אני מבינה,וכרגע אין לנו כל כך מה לעשות חוץ מלהישאר ביחד ולהיות אחד בשביל השני״ אמרתי בלחישה כמעט מתחננת,אני צריכה את הבנות האלה איתי,נפשית ופיזית,הן המשפחה שלי ואני יודעת שאם אני אגיב בכעס ועצבים לא נתקדם לשום מקום
״אני אוהבת אתכן בנות,אני באמת מבינה את שתי הצדדים אבל בחרנו להיכנס לסיפור הזה,בחרנו להקים משפחה ולחיות כנגד כל הסיכויים,ואנחנו צריכות להישאר ביחד״ אד אמרה מחייכת
״לא ציפיתי ממך ״ לוס אמרה פתאום מצחקק
״ההריון עלה לך לראש? סוף סוף קיבלת שכל?״ שאלתי עוקצת מצחקקת
״אתן יודעות מה? לכו להזדיין לא אוהבת אתכן ולא כלום״ היא אמרה בעצבים משלבת את ידיה גורמת לי וללוס לצחוק פתאום
התקרבתי אליהן ומשכתי אותן לחיבוק שאני יודעת שגם אני וגם הן היו צריכות את זה
״אנחנו ביחד בזה,ואנחנו נגן על הילדים שלנו,אתן חשובות שלי מאוד״ אמרתי
״אני יודעת,סליחה על ההתקף עצבים״ לוס אמרה נאנחת בזמן החיבוק המשולש שלנו
״הכל בסדר״ אמרתי מתרחקת מהן
״תזכרו את זה,אנחנו ביחד בזה״ אמרתי מדגישה
״ממש המלאכיות של צארלי״ אד אמרה מגלגלת עיינים
צחקקתי מזיזה את ראשי מצד לצד
אני אוהבת את המשפחה שלי ואני שמחה שזכיתי להיות איתן
״הגיע הזמן שתדעו איך להחזיק אקדח אתן לא חושבות?״ שאלתי מרימה גבה
״אישה בהריון שמסתובבת עם אקדח,דווקא נשמע טוב״ אד אמרה חושבת עם עצמה
״אם צריך תלמדי אותי אומניות לחימה,אני צריכה לדעת מה לעשות במקרה שאחד הבני זונות יהיה קרוב מיידי ולא את ולא הבנים יהיו בסביבה״ לוס אמרה חדורת צוטיבציה
״אל תדאגי,אני על זה בנות״ אמרתי מחייכת אליהן ויוצאת מאיזור המטבח
גסטין עמד ליד דלת הכניסה ובדיוק ניתק שיחה
״בייב?״ שאלתי
״צריך ללכת למשרדים,כל ראשי הכנופיות שם,לואי ושון כבר יצאו,את באה?״ הוא שאל
״כן,אמרת לאד?״ שאלתי מסתכלת אל עבר המדרגות
״כן,הוא יוצא עוד כמה דקות,קדימה בואי״ הוא אמר יוצא מהבית ואני אחריו
אני מקווה מאוד שנגיע לשורש העיינין,ולגלות שהדניאל ושיין בחיים,ובנוסף לגלות מי הטמבל שפותח מלחמה נגד כל הכנופיות ששולטות בקנדה