Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 16

נקודת מבט גסטין
ישבנו עד השעות הקטנות של הלילה לגבי התוכנית של קים
עברו 3 ימים מאז שהיא חזרה
הילדים לא עזבו אותה לשניה,היה קשה להוציא אותה מהבית לתור לרופא שקבעתי לה
אמילי הייתה ממש רגישה
דפיקה בדלת נשמעה
הרמתי את מבטי
״גסטין אפשר להיכנס?״ שמעתי את קולו של דניאל
ונאנחתי
לא החלפתי איתו מילה מאז שגילנו שהוא החפרפרת
״כן״ אמרתי
ודניאל נכנס
הבטתי בפניו ויכולתי לראות את הנפיחות שהייתה לו בשפה התחתונה עקב הבוקס שלי
״העברתי הכל לרון״ הוא אמר עומד ליד הדלת
״הוא חושד?״ שאלתי
״לא״ דניאל לחש לא מביט בי
״יופי תדווח לי כל ציוץ קטן״ כל כך רציתי לסיים את השיחה הזו
״גסטין״ דניאל אמר הרמתי את מבטי אליו
והוא הביט בי מפוחד
״אני באמת מצטער אני..״ הוא אמר
״צא מהמשרד״ אמרתי
״אבל...״ הוא אמר אבל קמתי ישר הגעתי אליו במהירות והדבקתי אותו לקיר
״אמרתי צא מהמשרד דניאל,אתה ממש מנסה אותי״ אמרתי עצבני
״אני מצטער״ הוא אמר ודמעות זלגו מעיניו
״לא מזיז לי הדמעות שלך,אתה בכלל קולט מה עשית!?״צעקתי עצבני עליו
״אני מבין אני מבין״ דניאל אמר מפוחד
הדלת נפתחה ישר וקים עמדה ממש בכניסת המשרד
״מה לעזעאל?!״ קים שאלה עצבנית
שחררתי את ידיו מדניאל שנשם בלחץ
״גסטין...״ קים לחשה
גלגלתי את עייני חוזר לשבת במקומי
״אני מקווה שתסלח לי,שכולכם תסלחו לי״ דניאל אמר בראש מושפל ויצא מהמשרד
קים שילבה את והביטה בי
נאנחתי וגלגלתי את עיני
״בייב״ קים לחשה והתקדמה אלי
היא סובבה את הכיסא וישבה על רגלי
״אתה חייב להרגע, הוא אחיך אחרי הכל...״ היא אמרה מלטפת את הלחי שלי
״הוא פגע בך ובאמ,יכולנו לאבד את התינוק״
אמרתי שם את ידי על הבטן שכבר התנפחה במהירות והיה אפשרות לראות שהיא בהריון מתקדם
״הוא בסדר התינוק,במיוחד אחרי המעקב שדחפת לי בימים האחרונים,הכל בסדר איתו,אבל דניאל,אחיך הקטן,לא צריך לקבל את העונש הכבד הזה ממך,אני יודעת שמה שהוא עשה היה הדבר הכי דפוק הכי מפגר שהוא חשב לעשות ,אבל תסתכל שניה מנקודת מבט שונה,הוא לא מכיר את העולם הזה,עשית כל מה שיכולתך בשביל לא להכניס את דניאל לעולם הזה,ופתאום ביום בהיר אחד,חבורה של מנאקים באה ומאיימת עליו ,חוטפת את התינוקת הטריה שלו ובת זוגתו ומאיימים על חייהן״ קים הסבירה לי
״אני לא כמוך בייב,אין לי את הטוב לב הזה,אין לי את היכולת לראות את הטוב באנשים אחרי שהם עשו משהו רע,אני יודע שהוא אחי הקטן,אבל הוא פשוט כמעט היה אחראי על המוות שלך של התינוק ואמילי,אתן כל עולמי,אני מוכן לקפוץ על כל דבר שיכול לפגוע או להרוג אותי בידיעה שאתן תהיו בסדר,שאתן נושמות וחיות,אני באמת צריך להסביר לך מה את בשבילי? מה אמילי בשבילי?״ שאלתי מזיז שערה שברחה לה ועמדה באמצע הפרצוף
״לא בייב את לא צריך,ובגלל זה אני רוצה שתנסה להבין את דניאל,בגלל מה שאמרת עכשיו״ היא אמרה נותנת לי נשיקה וקמה ממני
נאנחתי קלות
ברור שיש משהו במה שהיא אומרת אבל אני לא זז מהדעה שלי

נקודת מבט קים
יצאתי ממשרדו של גסטין וירדתי במדרגות
דניאל נשען על הקיר עם עיינים עצומות
אני יודעת שהוא מעבר למתוסכל כרגע,אבל בשיא הכנות,זאת אשמתו
״דניאל...״ לחשתי
הוא ישר פקח את עיניו והביט בי
״אני מרגיש דפוק״ הוא אמר
״אתה באמת דפוק״ צחקקתי והוא גיחח
״הוא שונא אותי כל כך,בחיים לא ראיתי אותו מסתכל עלי כמו שהוא הסתכל עלי היום״ דניאל אמר
״אני יודעת דן אתה תצטרך לעבוד קשה בשביל לגרום לנו לסלוח לך,לסמוך עליך,דרך ארוכה עוד לפניך,אבל הצעד הראשון,הוא לתת לו ספייס,להקשיב להוראות שהוא נותן לך וזהו,אתה יודע הרי הוא לא רצה שבכלל תדע על העולם הזה״ אמרתי נשענת לצידו
״אני יודע,את צודקת״ דניאל אמר עומד מולי
הוא חייך אלי והסתובב
״אני ... אלך לסיבוב קצר״ הוא אמר עם גבו אלי והלך
המשכתי לכיוון הסלון שם התאומים נרדמו על השטיח עם מלא שמיכות,בן ואמילי ראו סרט כלשהו בטלוויזיה
״אמא?״ אמילי קפצה שראתה אותי
״כן קטנה?״ שאלתי
״את בסדר? אבא בסדר? למה הוא צעק?״ היא שאלה מפוחדת
״כן אני בסדר וכן אבא בסדר,בלי סיבה מיוחדת אני מצטערת אם נבהלת מהצעקה שלו״ אמרתי ברגוע
״אני...בסדר סליחה״ היא אמרה הולכת לשבת לצד אחיה
היא ממש לחוצה מכל דבר מאז מה שקרה,ובצדק
ישבתי לידם וראיתי את הסרט המצוייר ביחד איתם
הרגשתי תזוזה בבטן ונשפתי במהירות
״אמא?״ אמילי ישר שאלה
בן הרים את ראשו מסתכל עלי
״אמא אתה בסדר?״ אמילי שאלה כשקלטה שלא עניתי
״אמ אל תלחצ...״ אמרתי אבל שמתי את ידי על הבטן
״אבא״ היא צעקה כמעט מעירה את התאומים
היא רצה במעלה המדרגות ואחרי שניה היא הופיעה עם גסטין מחזיקה את ידו ומושכת אותו לכיווני
״אבא,אמא... היא..״ אמילי גמגמה
״אמילי נסיכה תנשמי לאט בלי לחץ,בייב מה יש?״ הוא שאל מתכופף אלי
״אני בסדר,הבת הלחוצה שלך לא נותנת לי להשחיל מילה״ אמרתי מחייכת אליה
״מה קרה אז?״ היא שאלה
לקחתי את ידה ושמתי על איזור מסויים על הבטן
״התינוק בסך הכל בועט אמ״ אמרתי מחייכת אליה
״באמת?״ היא שאלה מצחקקת
״כן״ אמרתי מגחחת
״מגניב״ בן אמר מתקדם אלינו גם
גסטין חייך אלינו ונישק לראשי
הדלת נפתחה במהירות ולואי נכנס
״גסטין...מצאנו את המיקום גי פי אס לפי ההודעות של דניאל,אנחנו יודעים איפה הם״ לואי אמר במהירות
״נצא״ גסטין אמר
״אני באה איתכם״ אמרתי קמה במהירות
״שלא תחשבי על זה אפילו״ גסטין אמר עצבני
״אבל...״ אמרתי אבל הוא ישר קטע אותי
״שוב אני אומר, שלא תחשבי על זה אפילו, אני רציני...״ הוא אמר מנשק לראשי
״אני אוהב אותך,תעסיקו את אמא קטנים״ הוא אמר לבן ואמילי שצחקקו משום מה ויצא
נאנחתי יושבת ביאוש על הספה
״פנקייקים!!״ אמילי צעקה
גורמת לי לצחקק

נקודת מבט גסטין
״קראת לי?״ דניאל שאל נעמד מולי
״כן,יוצאים״ אמרתי נכנס לרכב
דניאל נכנס אחרי
״יוצאים לאן?״ הוא שאל חוגר את עצמו
״אנחנו טסים לצרפת מצאנו לוקיישן של רון,אני הולך להסביר לך מה אתה הולך לעשות״ אמרתי מגביר מהירות ויוצא לכיוון שדה התעופה
״וואו וואו רגע זה קורה עכשיו?״ דניאל שאל לחוץ
״ברגע שננחת בפריז כן,ישלנו תוכנית לזה רק היינו צריכים לוודא מיקום״ אמרתי
״עא...״ דניאל גמגם
העפתי מבט במראה רואה שהוא לחוץ
״אל תלחץ, אם תלחץ הכל ילך לפח ,ואתה לא רוצה לגרום ליותר נזק ממה שעשית נכון?״ שאלתי בעוקצניות
״ל...לא״ הוא לחש
״יופי אז ברגע שנעלה למטוס אני מסביר לך את התוכנית ואתה פועל דרכה״ אמרתי