Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 47

נקודת מבט קים
נשיקות עדינות הורגשו על העורף שלי גורמת לי לפקוח את עייני
גסטין עמד מולי מחייך
״בוקר טוב אהובה״ הוא אמר בלחישה
הסתכלתי אל עבר החלון שהיה פתוח מאפשר לאוויר הים להיכנס,אבל היה חשוך עדיין
״בוקר?״ שאלתי בקול צרוד
״השעה 4 וחצי,אמרתי לך אני קם מוקדם...״ גסטין לחש והתכופף כדי שניהיה בגובה עיינים
הוא נשק לשפתיי וליטף את ראשי
חייכתי אליו חיוך מסופק
״תחזרי לישון,רק רציתי להיפרד ממך לפני שאני הולך״ הוא אמר משאיר את ידו על הלחי שלי
״הילדים?״ שאלתי
״הם בסדר,ונתתי לכל אחד ואחת מהם נשיקה כמו שביקשת ״ הוא אמר גורם לי לחייך
״יש חיילים שנמצאים בדירה בעיר הקרובה לכאן,יש כאן את סירה אחת למקרה חירום בסדר?״ הוא שאל
״מה אבל איך תגיע לחוף?״ שאלתי לא מבינה
״באים לקחת אותנו ומשם לשדה התעופה״גסטין הסביר
״הממ״ המהמתי באישור
״הנשקים אצלנו בארון ,אני יודע שאימנת את הבנות,אז יש שם נשקים גם להן,תהיו איתו על עצמכן,כל הזמן...״ גסטין אמר מביט בי ברצינות גורם לי להרים גבה
״לכל דבר שאת צריכה תרימי לי פלאפון בסדר? וגם ישלך חיילים כאן,אני סומך עליך״ הוא אמר ברוגע ואז נישק לשפתי עוד פעם
״אני אוהב אותך,ניהיה בקשר״ הוא אמר ויצא מהחדר
מה זה היה עכשיו
חיכיתי כמה דקות ואז יצאתי מהמיטה מסתכלת מהמרפסת,התכופפתי כדי שלא יראו אותי
יכולתי לשמוע את המנוע של הסירה
הרמתי בזהירות את ראשי מציצה כדי לראות
״מה את עושה ?״ שמעתי לחישה גורמת לי לאבד משקל וליפול לאחור
הסתובבתי וראיתי את אד
״פאק! אד?!״ אמרתי שמה את ידי על הגבי התחתון
ושפשפתי את האזור שכאב עקב הנפילה
לוס הגיעה ישר אחריה מתחילה לצחוק
״תתכופפו ״ אמרתי והן עשו כדברי מתקדמות אלי בזחילה
שלושתינו הצצנו רואות את הסירה נעה לכיוון הנגדי לנו
״רגע... מה אתן עושות כאן?״ שאלתי קמה על רגלי
הם כבר לא יראו אותנו מכאן
״אחרי ששון הלך יצאתי מהחדר וראיתי את אד״ לוס אמרה
״הם התנהגו מוזר מיידי...״ לוס לחשה
״גם אני חשבתי על זה״ אמרתי
ולוס הנהנה מסכימה איתנו
״צריך ללכת למשרד אולי יש שם מידע״ אמרתי
״רעיון טוב,אבל לפני זה צריך לצחצח שיניים ,חנקתן אותי״ אד אמרה שמה את ידה על האף
גלגלתי את עייני
הלכתי מהר לחדר אמבטיה צחצחתי את שייני שתפתי את פני לקחתי את המוניטור של רפאל והלכתי אל עבר המשרד שהבנות כבר עמדו בכניסה שלו
הסתכלנו אחת על השניה ונכנסתי למשרד
״אוקי תתחילו לסרוק את החדר אולי יש משהו״ אמרתי להן והלכתי מהר למחשב ישבתי
ושמתי את הסיסמא ,שהייתה מורכבת מאותיות ולא ממספרים כמו שזה תמיד היה
״מה לעזאזל?!״ לחשתי
״מה?״ אד שאלה מתקרבת אלי ויחד איתה לוס
״הוא שינה את הסיסמא למחשב״ אמרתי
״אולי תנסי את התאריך נישואים שלכם״ לוס אמרה
״זה לא מספרים זה אותיות ״ אמרתי מבולבלת
״כמה אותיות?״ אד שאלה נשענת ליידי
״5״ אמרתי אחרי שספרתי
״תנסי גסטין״ לוס אמרה
הקשתי את שמו של גסטין וזה היה שגוי
״למה שהוא ישים את שמו כסיסמא״ אד אמרה נאנחת
״לא יודעת״ לוס אמרה מרימה את כתפיה
״יש עוד 2 ניסיונות״ אמרתי
״תנסי אמילי״ אד אמרה
הקשתי את שמה וזה שוב הראה כסיסמא שגויה
״ישלך ניסיון אחד״ אד אמרה
״נו״ אמרתי נאנחת שמה את ידי על מצחי
תחשבי קים,תחשבי מילה ,שם , משפט בעל 5 אותיות
״אני אמשיך לחפש בנתיים״ אד אמרה הולכת שוב לחלל החדר
״כנ״ל״ לוס אמרה
הרמתי את מבטי אל לוס
״מה?״ היא שאלה לא מבינה
וישר רעיון קפץ למוחי,עדיף לנסות .
״ראשי תיבות,אני אנסה את זה,אם זה לא יעבוד,זה אבוד״ אמרתי גורמת לשתי הבנות להתקדם
כל אחת עמדה מצדדי מסתכלות על מסך המחשב
חשבתי לעצמי כמה רגעים והדבר הראשון שעלה לראשי הם הילדים שלנו
הקשתי את הסיסמא א,ב,ל,ל,ר
לחצתי על אנטר והסיסמא הייתה נכונה
מה שגרם לי לחייך
״מזה היה?״ אד שאלה
״ראשי תיבות,האות ראשונה של השמות של הילדים שלנו,אמילי בן ליאם ליאן רפאל״ אמרתי
״חכמה״ לוס אמרה מחייכת אלי
צחקקתי נכנסתי מהר לתיקיות מנסה לראות אם יש מידע כלשהו,הייתה תייקיה שקפצה ומשכה אותי להכנס אליה
היו שם צילומי מסך של שיחות במייל
לחצתי והתחלתי לקרוא
לאט לאט הרגשתי את העצבים מתחילים לבעבע בדמי
״מה לעזעאזל?״ אד שאלה מתרחקת מהמסך
״את מאמינה לזה?״ לוס שאלה
״מה ישלה לא להאמין לזה?! רשום כאן בבירור,יד ימינו של אבא של גסטין חושד שהוא גרם לפיגוע של שיין ודניאל!״ אד אמרה
״זה לא יכול להיות״ אמרתי לא מאמינה
עברנו לשיחה הבאה
והמשכנו לקרוא
״הוא לא אחראי על מה שקרה לנו לפני שעזבנו ולא אחראי למה שקרה לשאר הכנופיות,אבל הוא כן אחראי לפיגוע,חשבתי שזה לא היה צירוף מקרים״ אמרתי חצי לעצמי חצי לבנות
״מה הולך כאן?״ אד שאלה מבולבלת
״זאת כנראה הסיבה שהבנים הלכו,אבל... זה מבוי סתום,מה הם כבר יעשו?״ לוס שאלה
״אני באמת לא יודעת,גסטין אמר לי פשוט להישאר כאן ולשמור על כולם...אה ולהביא לכם נשקים״ אמרתי
״באמת?״ לוס שאלה
״כן״ עניתי
״אפשר עכשיו?״ היא שאלה מתרגשת גורמת לי לצחוק
״בואו״ קמתי מהכיסא והלכנו אל החדר שלי ושל גסטין נכנסו לחדר ארונות
פתחתי את אחת המגירות והיו שם כל מיני סוגי נשקים,לקחתי את שני האקדחים ונתתי לבנות
״אתן איתו 24/7״ אמרתי מוציאה עוד 4 מחסניות
״אני אקרא לו בלאק״ אד אמרה
״מה? למה שלאקדח שלך יהיה שם?״ לוס שאלה לא מבינה
״למה שלא יהיה? זה ייחודי,סתם דוגמא אני אבוא ואשאל אותך,איפה בלאק? זה גם שם קוד ליד הילדים תחשבי על זה,הם לא צריכים לדעת שלאמא שלהם יש אקדח״ אד אמרה
״יש משהו במה שאת אומרת״ לוס אמרה מסתכלת על האקדח ואז ישר הרימה את מבטה
״מולאן״ לוס אמרה
״היי רגע! אני משנה את השם של האקדח גם אני רוצה שם של נסיכה״ אד אמרה
״אתן מתנהגות כמו בנות 12, קיבלתן הרגע אקדח ואתן מדברות על דיסני?״ שאלתי מרימה גבה מסתכלת עליהן
״אני אקרא לשלי אריאל״ אמרתי מחייכת חיוך שחצני וילדותי
״ולשלי יקראו רפונזל״ אד אמרה
״זה באמת רעיון טוב לקרוא לאקדחים בשם אחר״ אמרתי ללוס והיא חייכה בגאווה
״מה נעשה עם המידע שמצאנו ?״ אד שאלה
״אני לא יודעת,אבל... אם הבנים החליטו ללכת ולראות מה קורה,יש כנראה סיבה,אנחנו צריכות פשוט לתת להם לעשות אתזה,וגם...אנחנו צריכות להיות בעירנות מלאה,אנחנו בלי הבנים ואני לא רוצה שמישהו מהאוייבים שלנו יגלה את זה,זה יכול להיות מסוכן....למרות שאני יודעת שיגלו בסופו של דבר״ אמרתי
״אולי נעשה משמרות?״ אד שאלה
״מזאת אומרת?״ לוס שאלה לא מבינה
״בלילות לפי דעתי הכי מסוכן,יכולים להתקיף או לבוא אנשים ואנחנו פשוט לא נדע כי נישן,שכל אחת מאיתנו תעשה שמירה,של 3 שעות,תסתובב בבית ובחוץ לראות שהכל בסדר״ אד אמרה
״רעיון טוב״ אמרתי
״נעשה את זה ממחר,הבנים עזבו רק עכשיו״ אד אמרה
״אני עייפה״ לוס אמרה נשכבת על המיטה הענקית שלי ושל גסטין ,אני ואד הלכנו בעקבותיה ונשכבנו גם בעייפות