Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 17

נקודת מבט גסטין
ישבנו בתוך הוואן השחור
״מחובר?״ גף שאל אחד מאנשיו של אבי
״כן,דניאל אתה שומע אותי?״ אמרתי
״כן״ הוא לחש באוזניה
״תעשה הכל לפי התוכנית והכל יהיה בסדר,יש אנשים מאחוריך אנחנו רואים ושומעים הכל״ אמרתי
״אוקי״ הוא ענה לי חיובי
רעש נשמע ואז כמה לחשושים
״דניאל,מה היה כזה דחוף שתגיע עד פריז?״ קול נשמע
״אני חושב שהם עלו עלי״ דניאל אמר
״איך הגעת למסקנה הזו״ אותו אחד שאל כנראה רון
״הם עושים כל מיני מבצעים,יוצאים כל לילה,גסטין נמצא שעות על גבי שעות במשרד,אני בקושי רואה אותו״ דניאל אמר
״חפשת מידע?״ רון שאל
״כן,הם עלו על משהו ואני לא בטוח מזה בדיוק,גסטין לא נותן לי את האפשרות להיכנס למשרד שלו״ דניאל אמר
״שיט״ רון קילל
״מה אתה רוצה שאעשה?״ דניאל שאל
״תחכה כאן אני צריך לעשות כמה שיחות״ רון אמר
״רגע רון״ דניאל עצר אותו
אוקי זה בוודאות רון
״אני רוצה לראות את יסמין ,ואת שיין״ דניאל אמר
״אני לא חושב שאתה בעמדה לבקש ממני דברים דניאל״ רון אמר
״אני רק רוצה לראות אותן״ דניאל לחץ עליו
״אני אתן לך את האפשרות ,אבל רק לשיחה הקצרה שיש לי לעשות אתה מבין?״ רון שאל
״כן כן תודה״ דניאל אמר
״יופי דניאל תלך למקום שהן נמצאות תשאר שם עד שניקח אותכם משם״ אמרתי
צעדים נשמעו
״תזהר לעשות משהו״ רון אמר ואז טריקת דלת
״יס?״ קולו של דניאל נשמע
״אלוהים...דניאל״ קול של בחורה נשמע
הורדתי את האוזנייה
״קדימה אין לנו הרבה זמן״ אמרתי
״אוקי תקשיבו הכל לפי התוכנית צוות 1 נכנס מהכניסה האחורית צוות 2 נכנס ממערב וצוות 3 מהכניסה הקידמית,לירות על מנת להרוג אין לנו מה לעשות עם הכלבים האלה,זוז״ לואי אמר הקשר ויצאנו במהירות מהוואן

נקודת מבט קים
ישבתי על האי עם כוס תה ביד מאחר ולוס עשתה לי הרצאה שלמה שכוס קפה לא טובה בזמן ההריון ,ידעתי כבר את כל זה אבל עדיין לוס אוהבת לחפור כהרגלה
השעה הייתה 4 בבוקר ולא יכולתי להירדם
הגוף שלי היה כולו עקצוצים הפריע לי הידיעה שהם עושים פעולה ואני לא כלולה בה
זה ממש...
״קים?״ שמעתי קול הרמתי את מבטי
רואה את אדריאנה
״היי אד״ אמרתי
״למה את ערה?״ היא שאלה
״מחכה שהם יחזרו״ אמרתי
״את חייבת לנוח זה לא טוב לתינוק״ אד אמרה
גלגלתי את עייני
״למה את ערה?״ שאלתי אותה
״אני רעבה״ היא אמרה
״האמת...גם אני,מה נכין?״ שאלתי
״באלי חביתה עם צנימים ואבוקדו , ו...וופל בלגי משהו מתוק אחרי זה את יודעת ו...״ היא אמרה
״וטוסט עם אקסטרה גבינה״ אמרתי
״וואו זה יהיה טוב סלט טונה?״ היא שאלה
״ברור!״ אמרתי
קמנו מהכיסאות וישר התחלנו בבישולים
מחביתה מקושקשת עד ביצת עין סלטין טוסטים צנימים וופל בלגי פנקייקים,הכנו מלא אוכל
סידרנו את האי שיש במטבח כדי שנוכל לאכול
״מה את רוצה לשתות? לימונדה ...״ אד שאלה שמה את הכוסות במקום
״שוקו״ אמרתי
״שוקו?! שוקו! ממש באלי שוקו״ אד אמרה מצחקקת
הכנו מיכל שלם של שוקו חם
העפתי מבט בשעון 5 וחצי
וואו כל זה לקח שעה וחצי
״אני גוועת״ אד אמרה יושבת ואני ישבתי מולה
התחלנו לאכול בשקט מרוכזות כל כך באוכל
״מה לעזעאל... הכנתן אוכל למחלקה?״ שמעתי קול גורם לי לקפוץ
״מה״ שאלתי בפה מלא
גסטין ולואי עמדו בפתח המטבח מצחקקים
״שקט אתה מפריע לי לאכול״ אד אמרה מרימה את ידה אל עבר ממרח האבוקדו שהיה נראה מגרה במיוחד
״הי תשאירי לי קצת״ אמרתי
״אני גם גווע אפשר א...״ לואי אמר
״לא!״ אני ואד צעקנו עליו
״וואו וואו סליחה״ לואי אמר מרים את ידיו
״נשים בהריון״ גסטין נאנח בחיוך
חייכתי לעצמי ואז קלטתי שהם חזרו הביתה
הם חזרו מהפעולה
הסתכלתי לעברם מחפשת מישהו
״דניאל״ אמרתי קמה ממקומי
ניגבתי את הפה שלי והתקדמתי אל גסטין
חיוכו ירד והוא הביט בי במבט חלול
״גסטין,איפה דניאל?״ שאלתי לחוצה
״הוא...הוא לא מוכן לצאת מהרכב...״ גסטין אמר
הזזתי את גסטין ממני ויצאתי בהליכה מהירה מהבית
אל הגיפ של גסטין שנשאר דלוק ויכולתי לראות את דמותו של דניאל בפנים
התקדמתי לאט ופתחתי את הדלת
דניאל ישב עם ראש מורכן אל עבר תינוקת יפייפה
נכנסתי לרכב וישבתי ליידו
חולצתו הייתה מגואלת בדם ושאלתי את עצמי אם הוא נפגע
״היא יפייפה״ אמרתי מעבירה את האצבע שלי על הלחי השמנמנה שלה
״ישלה את האף שלך״ אמרתי מצחקקת
״והשפתיים של יס,והשיער...״ הוא לחש בצרידות
״מה קרה שם?״ שאלתי בעדינות
״גסטין הצליח להיכנס ... הכל קרה מהר מיידי...
הצוותים של גסטין חיסלו את כולם אבל איזה
בן זונה אחד כיוון אקדח לשיין,ויס חטפה את הכדור במקומה, ומתה במקום,ניסתי לעזור לה אבל זה היה ישירות בחזה לא היה בכלל אפשרות להציל אותה,ו...נשארתי עם שיין,לבד,מה...מה אני הולך לעשות? הכל באשמתי היא מתה באשמתי,אני...אני לא יכול לגדל את שיין לבד,אני הייתי זה שצריך למות,אני לא צריך לחיות אני...״ דניאל לחש בצרידות ומיליון דמעות ירדו מעיניו
״הי הי דניאל״ אמרתי מרגישה את ליבי כואב מדבריו
״אני לא רוצה להיות כאן,קחי אותה אני צריך ל...״ הוא אמר מושיט לי את שיין וישר לקחתי אותה מידיו
״דניאל תעצור״ אמרתי
הוא הביט בי מבוהל ומפוחד
״אתה לא תלך לשום מקום ישלך תינוקת לגדל,אתה לא לבד,ישלך אותנו,ישלך אותי אני לא אשאיר אותך לבד בזה אתה מבין אותי?״ שאלתי
״אני לא יכול״ הוא לחש
״אתה כן,אני לא נותנת לך ללכת,זה קשה אני יודעת אני איתך...״ אמרתי
הוא הביט בשיין
״דניאל! תסתכל עלי״ אמרתי מרימה את קולי
הוא הרים מהר את ראשו
״אני איתך,אתה לא לבד,עכשיו בוא נצא מהרכב הזה,אתה תתקלח אני בנתיים אסדר את שיין הקטנה,ואתה הולך להיות בסדר,שלא תעז להרים ידיים״ אמרתי מלטפת את הלחי שלו
הוא חייך אלי
״תודה אני באמת לא שווה דקה מזמנך ומטוב הלב שלך״ הוא אמר
ניגבתי את דמעותיו
״אני אוהבת אותך דן הכל בסדר״ אמרתי מחייכת אליו
יצאתי מהרכב עם שיין בין ידי ודניאל מאחורי
נכנסתי לבית והתקדמתי למטבח
״תעשה מקלחת ותלך לישון אני עם הקטנה אז אל תדאג״ אמרתי
״תודה קים,על הכל״ הוא אמר מחבק אותי
נשקתי אל מצחו ונכנסתי למטבח
״יצאת לשניה וכבר ילדת? ״ אד שאלה בפה מלא
״תבלעי קודם״ אמרתי שמה את האצבע שלי בתוך הפה של שיין
היא מצצה האצבע לא בפרעות אלא בעדינות,היא צריכה מוצץ
״צריך בבוקר ללכת לקנות תחליף חלב אם לשיין״ אמרתי לגסטין שאכל צנימים וסלט
״שיין?״ אד שאלה קמה ממקומה
״הבת של דניאל״ אמרתי מסתכלת על פניה השלוות
״לדניאל יש בת?!״ אד שאלה בפליאה
״כן תראי איזו חמודה״ אמרתי
״היא...מושלמת״ אד אמרה מתחילה לדמוע
״אוי נו...הגיע הזמן ששתיכן תעלו לישון יותר מיידי דרמה ליום אחד״ לואי אמר נאנח ויוצא מהחדר