Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 45

נקודת מבט גסטין
״איזה זין״ קולו של הארי ראש כנופיה נשמע מהצד השני של הפלאפון
״אני יודע״ נאנחתי מעביר את ידי על פני
״אני יודע שזה קרה גם לברוק אבל הם לא עזבו...״ הארי אמר
״לא יכולתי להישאר שם ,ישלי ילדים למען השם,איזה בן זונה כמעט רצח אותם ... הם היו צריכים להתחבא באמבטיה״ אמרתי עצבני
״אני מבין אותך גבר,שלחתי את הילד שלי ואת אשתי רחוק ...״ הארי אמר נאנח
״מצאתם משהו?״ שאלתי
״בנתיים כלום,אני צופה לפגיעה״ הארי אמר
״תעדכן״ עניתי
״תמיד״ הוא אמר וניתק את השיחה
לואי ושון ישבו מולי עם הבעה זעופה על פרצופם
עברו להם 3 ימים מאז שהגענו לכאן
ולא היה לנו רמז מזדיין קטן על כל הנושא,הייתה מתקפה קשה כמעט על כל הכנופיות בקנדה
״דיברת עם אביך?״ לואי שאל
״לא,לא שמעתי ממנו כלום״ אמרתי
״משהו כאן מסריח״ שון אמר שם את מרפקיו על השולחן ביאוש
״איך החבורה המזדיינת הזו יכולה לתקוף אימפריות שלמות?״ שון שאל לא מבין
״זה באמת מוזר״ לואי אמר
יריה נשמעה גורמת לכולנו לעמוד במכה
״מה לעזעאל?״ שאלתי יוצא מהר מהמשרד ויחד איתי הבנים יצאנו מהר לבחוץ מסתכלים סביב
קים החזיקה בידה אקדח וכיוונה אל עבר האופק אל הים לוס ואד עמדו והביטו בה בריכוז
״מה את עושה?״ שאלתי חצי צועק לעברה
קים הוריד את האקדח והביטה בי
״מעבירה שיעור לבנות״ היא אמרה בחצי אדישות
״מה?״ לואי שאל לא מבין
״לא שמעת מה אמרתי?״ קים שאלה
״אני לא אתן לה להחזיק אקדח״ לואי אמר עצבני מצביע אל אד
אד צחקקה והזיזה את ראשה מצד לצד
״אמרתי משהו מצחיק?״ לואי שאל
״כן״ אד אמרה משלבת את ידייה בעצבים
״ובכן,ספרי לי,אולי אני אצחק גם...״ לואי אמר
״אתה לא מבין...״ אד אמרה
״לא מבין מה?!״ לואי שאל מתחיל להתעצבן
״אתה לא מבין מזה להרגיש חסר יכולת,התינוקת הטריה שלנו שרק נולדה,הילד שלי,הילד הקטן שלי רעד מפחד,ואני רק התפללתי לאלוהים שאתה תדאג לעניין ותצא בחיים ... אני לא רוצה להרגיש את החוסר יכולת הזו...אני אגן על ילדי בגופי אם צריך,אני לא רוצה לחכות לך בזמן שאני מתחבאת בארון בגדים מזויין״ אד אמרה מתקדמת בעצבים ללואי
״אני לא חושב שאת ...״ לואי אמר בה להסביר לה
״לא,אין לך דעה בעיניין,אני רוצה לדעת איך להגן על עצמי,ועל ילדי, הם היו חמושים לואי,חמושים עם אקדחים,הייתי עם תינוקת ביידים שלי,אני אלמד להשתמש באקדח,ואני אקח אותו איתי לכל מקום״ אד אמרה
״אני לא רוצה שתיכנסי לזה יותר מיידי בייב״ לואי אמר ברוגע,הבין את אד ומאיפה היא באה
״אני כבר בתוך זה,ברגע שהסכמתי להתחתן איתך,אל תצפה ממני לשבת בשילוב ידיים בזמן שאני יכולה להגן על הילדים שלנו״ אד הסבירה ללואי
״ומה ישלך להגיד על זה?״ לוס שאלה את שון
״שקים היא מורה מצויינת ושיהיה לכן בהצלחה״ שון אמר מרים ידיים גורם ללוס לצחקק
״עכשיו,לכו תתעסקו במשהו ואל תפריעו״ קים אמרה באדישות מרימה את האקדח שוב
״איפה הילדים?״ שאלתי מרים גבה
״ישנים שנת צהריים״ קים אמרה מכוונת ויורה אל עבר הים
הזזתי את ראשי מצד לצד ונכנסתי חזרה לבית
״אני לא מאמין שאני נותן לה לגעת באקדח״ לואי אמר
״אפשר להבין אותן״ אמרתי נכנס שוב למשרד
לואי נאנח והעביר את ידו על פניו וביאוש
״הן צריכות הגנה גם אם אנחנו לא נמצאים שם,ואם אקדח זה כלי ההגנה שלהן אז שיהיה....״ שון אמר
״אל תשכח שאד הייתה בעצמה בת למשפחה עבריינית...״ אמרתי
״כן אני זוכר״ לואי אמר

נקודת מבט קים
״אתן תקבלו אקדח בשם גלוק 17,הוא לא כזה כבד 625 גרם,יש כל מיני סוג של מחסניות 1+17,1+10,1+33 ....״ אמרתי
״מזה 1 הזה....״ לוס שאלה
״כדור שאת מטעינה לקנה...״ אד אמרה מסבירה
״למה ישלך ידע יותר ממני?״ לוס שאלה מזעיפה
״ישלי ריקע משפחתי זוכרת?״ אד שאלה מרימה גבה
״נכון״ לוס אמרה
״ישלזה גם משתיק קול ואפשרות לירות מתחת למים,זה בדרך כלל אחד הנשקים הכי נגישים קלים ונגישים שיש לנו,אז אתן תקבלו אותו״ אמרתי
לוס ואד הנהנו
״אמא״ צעקה נשמעה מהבית גורמת לי ולכל הבנות להרים את ראשנו ולהביט אל עבר הבית
״רפאל התעורר ואבא במשרד ו...״ אמילי אמרה
״אני באה״ אמרתי מוציאה את המחסנית מהאקדח שמה בחוגרה המיוחדת ומתקדמת לבית
״כן ניכנס זה מספיק להיום״ לוס אמרה הולכת אחרי ואיתה גם אד
הילדים ישבו בסלון ודיברו בניהם
התקדמתי לסלקל של רפאל וראיתי אותו ער והוא משחק עם המוצץ שלו
״מלאך קטן שלי״ אמרתי מוציאה אותו מהסלקל ויושבת איתו על הספה
אד ירדה מהמדרגות עם אמור וישבה ליידי
״היא כזאת יפה ״ אמרתי מחייכת אל עבר אמור הקטנה שהייתה ערה
אד חייכה אל התינוקת שלה וגקסון ישר רץ לעברנו
״אמא אמור בסדר?״ גקסון שאל
״אמור בסדר גמור קטן שלי למה שלא תיהיה?״ אד שאלה
״כי פחדתי ממה שקרה,אני דואג לה״ גקסון אמר מלטף את ראשה של אמור
אד נאנחה וניגבה מהר דמעה ירדה שלה
״הכל יהיה בסדר אד״ לחשתי לה והיא הנהנה ישר
״אני יודעת״ אד אמרה בקול צרוד
״שיט״ קולה של לוס נשמע והיא ירדה מהר במדרגות
״מה קרה?״ שאלתי
״לא קיבלתי מחזור״ היא אמרה לחוצה
אני ואד הסתכלנו אחת על השניה והחזרנו את מבטנו ללוס שהייתה חיוורת כמו השלג
״מזל טוב״ אמרתי מחייכת
״לא!״ לוס אמרה לחוצה ויצאה מהר לחצר
״אמילי שימי עין על אחיך״ אמרתי לאמילי שמה מהר את רפאל בסלקל ויצאתי אחרי לוס
היא הלכה מצד לצד לחוצה
״לוס״ לחשתי לעברה אני יודעת בדיוק על מה היא חושבת
התקדמתי אליה מהר ותפסתי את ידיה גורמת לה לעצור ולהביט בי
״אני מפחדת״ לוס לחשה
״אני יודעת״ לחשתי לה בחזרה
בפעם האחרונה שלוס נכנסה להריון זה היה עוד לפני שהתאומים נולדו (הערת כותבת-בפרק של האפילוג למי שלא זוכרת מוזמנת לחזור לקרוא)
ההריון של לוס היה רגיל ובסדר,עד שהתינוק נפל ומת אמרו שההריון לא היה תקין,והתינוק נולד מחוץ לרחם, לוס נכנסה לדיכאון קצרצר ופחדה להיכנס להריון מאז,היא שמה התקן ריחמי כל כמה שנים בשביל לא להיכנס להריון,היא הייתה מאוד חרדתית לגבי זה ואני מבינה את התגובה שלה עכשיו
״הכל בסדר ,בנתיים נמשיך כרגיל כי אין לנו רופא כאן אנחנו באמצע שום מקום,אבל בהזדמנות הראשונה שתיהיה לי לתקשר עם רופא אני אעשה אתזה״ אמרתי
״אל תגידי לשון״ לוס אמר
״את בטוחה?״ שאלתי מרימת גבה
״כן בבקשה...״ לוס אמרה לחוצה
״הכל בסדר לוס,זאת בחירה שלך בכל זאת״ אמרתי
״אני יודעת אני יודעת,אני אגיד לאד״ היא אמרה נכנסת חזרה לבית