Love & Crime ❤️⚔️

19

הלכנו לעבר החדר שאד שוכב שם
דניאל התחיל להילחץ בזמן שגסטין חיבק אותו
נכנסנו בשקט רואים את אד צופה בטלוויזיה
"אבא?" דניאל אמר רץ לאביו
"היי קטנציק" אד אמר מחבק אותו
"היי פרינסס" אד חייך אלי
"חח היי אד,מה קרה?" שאלתי קצת לחוצה
"כלתי היפה אל תדאגי ,ירייה בירך וזעזוע מוח קטן,קרו בעבר דברים יותר גרועים" הוא הסביר לי
זרקתי לעברו חיוך
הוא הביט בי ואז בגסטין ואז שוב בי
ואז חזר להביט בגסטין ונאנח
"מה עשית?" הוא שאל אותו ואני גיחחתי
"היא דרמטית" גסטין אמר
"אני? לא ללכת בלעדיך לשום מקום!? מה אני כלב!? תודה אבל הסתדרתי בלעדיך!" אמרתי עצבנית
"זה מדאגה!" הוא ענה
"הבנתי אבל בוא תמשיך לצעוק ולהחליט עלי והכל! די" אמרתי נאנחת ומהר מנגבת את הדמעות לפני שהוא יראה
"כלתי,תתקדמי אלי שניה" הוא אמר מחייך
מה!?
התקרבתי ממש ליד המיטה שלו,הוא הרים את ידו ושם אותה על הבטן שלי,מה!?
הוא הרים את ראשו וחייך אלי
"מתי אתם מתכוונים לספר לי על הקטנה שגודלת כאן?" אד שאל
"קטן" "אמרתי לך קטנה" אני וגסטין אמרנו באותו זמן
"אני שמח בשבילכם" אד אמר
"איך ידעת?" שאלתי
"אותם ריבים עם אמא שלהם" הוא אמר נאנח
"עכשיו,בני קח את כלתך לבחוץ ותסדרו את זה" אד אמר גסטין גילגל עיינים ומשך אותי לבחוץ
עמדנו במסדרון בשקט הוא נשען על הקיר ואני עומדת ומתסכלת על הציפורניים,אגב אני חייבת ללכת למניקור.
אחרי ששתקנו בערך 5 דקות החלטתי אני לדבר
"אתה מתכוון לדבר או שפשוט נחזור לחדר?" שאלתי נאנחת
"בייב,זה מדאגה ,את בהריון,אני לא רוצה שיקרה משהו לקטנה" הוא אמר מתקרב ונוגע לי בבטן
חייכתי
"אני יודעת בייב,אבל שום דבר לא יקרה,אני ידעתי טוב מאוד להסתדר לבד" אמרתי ברוגע
"אני יודע,אני לא מזלזל פשוט עכשיו את צריכה לדאוג ל-2" הוא אמר
נאנחתי מחבקת אותו
"דרך אגב..." אמרתי לפני שנכנסנו לחדר
"זה קטן" אמרתי והוא צחק גלגל עיינים
נכנסנו לחדר
"ומה עם הצרות בגן עדן?" אד שאל מחייך בזמן שדניאל יושב על מיטה
"בקרוב גהנום" גסטין לחש
ודפקתי לו מבט