Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 5

נקודת מבט גסטין
היא שתקה במשך 5 דקות שלמות
עיניה היו חסרות הבעה
ויכולתי להרגיש באוויר את הלחץ והמתח
בשניה היא קמה על רגליה ויצאה לחצר יצאתי אחריה מהר סוגר את הויטרינה אחרי,
לא רוצה שמישהו ישמע יותר מיידי
״בייב״ לחשתי שם את ידי על כתף שלה
היא העיפה את ידי והתרחקה ממני
״ש...שון נפצע?״ היא שאלה לוחשת
״כן״ אמרתי ברוגע
״ולא חשבת להגיד לי? או ללוס???״ היא שאלה לא מאמינה
״לא יכולתי להגיד,המצב גם ככה שברירי,הוא גם לא היה רוצה ש..״ אמרתי אבל היא קטעה אותי
״אל תדבר בשם אחי! מאיפה לך לדעת! יש לי וללוס את הזכות לדעת,מה לא בסדר איתך גסטין?! היא האמא של הילד שלו! מה אתה מחליט החלטה מטומטמת כזאת על דעת עצמך?!״ היא שאלה צועקת
״את יכולה להפסיק לצעוק?״ שאלתי ברוגע
״אתה לא יאומן״ היא אמרה מצחקק מזיזה את ראשו מצד לצד
דמעות קלות ירדו על לחייה שהיו ורודות בגלל העצבים שלה
״בייב אל תבכי בבקשה תקשיבי לי לא רציתי שתגיבי ככה ש...״ אמרתי מנסה
״לא רצית שאני אגיב בכלל! כי לא היה בתכנון שלך להגיד לי נכון?״ היא שאלה בדרמטיות
״קים״ נאנחתי מגלגל עיינים
״איך יכולת לחשוב על לא להגיד לי בכלל? זה דבר הכי טיפשי שעשית עד היום גסטין״ היא אמרה בזעם
״הכי טפשי?! אני מנסה כמה שיותר לשמור עליכם ! על כל אחת ואחד ממכם! ועכשיו ישלי על הראש את הרצח של אביך כאילו לא חסרים לנו אוייבים כאן גם ככה,שמתי את כל הנשים בבית אחד ועזבתי את הילדים שלי וטסתי לצרפת כדי לפתור מקרה שקרה במשפחה שלך! ואת לא מתביישת לזלזל בי??״ שאלתי עצבני
היא גלגלה את עייניה ולא הסתכלה עלי
״תספיקי להתנהג כמו ילדה ותקשיבי לי!״ אמרתי מסובב את פניה שתסתכל עלי,באגרסיביות יותר ממה שציפיתי
״ישלך שניה להעיף את היד שלך ממני גסטין ״ היא אמרה במבט אפל
״אלוהים אדירים את פשוט...״ אמרתי נאנח בעצבים מחזיק את ראשי
תרגע גסטין תרגע
״פשוט מה??״ היא לחצה עלי
אני מתחנן לאלוהים ולכל הדברים הקדושים
שלא תדחוק אותי לקצה
״פשוט...את משחקת את עצמך הקורבן כאן,אני עושה את הכי טוב לשמור עליך ועל הילדים שלנו,אני לא רוצה שתפגעי לא פיזית ולא נפשית,אני צריך אותך מפוקסת!״ אמרתי
״מפוקסת?! והדרך הישרה והנכונה היא לשקר לי?! אתה רציני איתי?״ היא צעקה לי חזרה
״קים...״ אמרתי מאופק
״אחי פצוע,שוב,קשה! זה כאילו סרט רע שחוזר על עצמו!״ היא אמרה עצבנית
הרגשתי שאני מתפוצץ מעצבים
לקחתי את הדבר שהיה הכי קרוב ליידי וזרקתי אותו בעצבים על הריצפה
והדבר הזה היה אגרטל
היא זזה אחורה בכעס אפילו לא נבהלה
״אז מה? אתה תתחיל לזרוק כאן דברים? ״ היא שאלה באדישות וקרירות
״את מחרפנת אותי״ אמרתי מעביר את ידי בשיערי
״אה כן? גם אתה אותי אז למה לא בעצם?!״ היא שאלה מגחחת בזיוף
לקחה את הכד השני שהיה לידה וזרקה על הריצפה והוא נשבר לרסיסים
״גם אני יכולה לשחק אותה אגרסיבית גסטין,זה לא משנה את העובדה שאתה שיקרת לי! שיקרת לי על אחי! על הפחד שמה שקרה יקרה שוב! אין לך שום זכות עלי! אתה לא תחשוב בשמי או בשם אחי אתה לא תחליט החלטות בדעת עצמך,ואם המשפחה שלי ממש נטל אתה יותר ממוזמן...״ היא אמרה אבל עצרה את עצמה
״יותר ממוזמן מה?״ שאלתי עצבני
היא גנחה בעצבים
״תמשיכי את המשפט קים,יותר ממוזמן מה?!״ שאלתי בקול עצבני
״יותר ממוזמן להזדיין לי מהפרצוף״ היא צעקה
״את לא מתביישת״ אמרתי מצחקק בגועל
היא הביטה בי עצבנית כמו שלא ראיתי אותה עצבנית
כן היו לנו ריבים כי לא הכל מושלם ובמיוחד לא אצל אנשים מהסוג שלנו אבל עכשיו...
״את באמת צריכה להתבייש ! את יודעת טוב מאוד כמה אני אוהב אותך וכמה אני לא יכול מולך וכמה אני זהיר איתך ולכל דבר שיש לך להגיד או כל דבר שאת מרגישה משפיע עלי בצורה מטורפת,כאילו אני עוטף אותך בצמר גפן רק שתיהיה שמורה וטהורה ואת זורקת זין גדול לפרצוף שלי ,אז תעני לי על השאלה את לא מתביישת?!״ שאלתי לא מאמין
״צמר גפן?! אתה חי באשליות גסטין ,אני יכולה להשבע לך שאתה חי באשליות״ היא אמרה מצחקק
״מה?״ שאלתי חסר סבלנות ,אין לי כח לשיחה הזו כבר
״אתה חושב שאתה הגיבור שלי כאן?! אתה כלום ושום דבר,לא שמרת עלי או הגנת עלי,אתה רוצה את הכנופיות רק לעצמך אז אל תשחק לי אותה תמיד קדוש״ היא אמרה
״אתה באמת אמרת את זה עכשיו? את האמת התכוונת לזה?״ שאלתי מצחקק לא מאמין שהיא הוציאה את השטויות האלה מהפה
היא לא ענתה לי
״אני מבין...״ אמרתי מתרחק ממנה
״אני רואה״ היא ענתה ביובש
נאנחתי בעצבים,היא באמת אמרה את זה?
חושבת שאני רוצה את הכנופייה לעצמי,למה שאהיה לי את האינטרס המזדיין הזה ?!
היא נאנחה בעצבים נכנסה חזרה לבית בסערת רגשות
נשמתי עמוק מנסה לרסן את העצבים שרק מבעבעים
נכנסתי מהר לבית לקחתי את המפתחות של הרכב ונסעתי למחסן ב
״בוס? הכל בסדר עדיין לא השתנה כלום״ אחד החיילים אמר אבל עברתי אותו במהירות
נכנסתי לחדר שבו הצרפתי המזדיין הזה היה
הוא נבהל מהכניסה הדרמתית שלי
״אוקי תקשיב לי בן זונה,ישלך בדיוק 10 שניות להתחיל לדבר״ אמרתי עומד מולו
״וויל שלח אותי רק כדי להפחיד אותך,היית בצרפת והמשפחה שלך כאן,והוא יודע את זה,אני נשבע לך שזה הכל״ הוא אמר מתחנן
״זה מה שרציתי לשמוע״ אמרתי מסנן בעצבים
הוצאתי את הסכין שלי
״בבקשה אני מתחנן ״ הוא אמר בוכה כמו תינוק שרק נולד
״אין לך למה להתחנן,חבל״ אמרתי מתחיל לשרוט את גופו
צעקות נשמעו ברחבי החדר
איכשהו זה הפך למוזיקה באוזני
לקחתי אלכוהול ושפכתי על גופו
הוא יבב באופן מחריד רוק יצא מהפה שלו
נשענתי על השולחן ולקחתי מהקופסאת הסיגריות שהייתה מונחת שם סיגריה אחת,
הדלקתי אותה ושואף לריאות את הרעל שלא טעמתי מזה שנים
״תמסור דש לשטן בשמי״ אמרתי זורק את הסיגריה עליו ותוך שניה גופו עולה באש

נקודת מבט קים
לעזעאל!!
עלתי במהירות לחדר שלי ושל גסטין נכנסתי למקלחת וסגרתי אחרי
התקשרתי ללואי
~שיחה~
״הלו?״ קולו של לואי נשמע אחרי כמה צלצולים
״מה עם אחי?״ שאלתי כמעט לוחשת
״עא..הוא לא נמצא כאן כרגע ו...״ לואי תירץ
״אני יודעת שהוא נפצע לואי״ אמרתי עצבנית
שמעתי את קולו של לואי נאנח מהצד השני של הפלאפון
״אני לא יודעת מה אתה וגסטין חשבתם לעצמכם אבל אתם שני מפגרים! עכשיו מה קרה לאחי ומה המצב שלו״ ניסתי כמה שיותר לא לצעוק
״הוא יציב פגע בו כדור קרוב לריאות אבל הצליחו לייצב אותו הוא בסדר קים״ לואי אמר
״לעזעאל אז למה גסטין אמר...״ אמרתי נאנחת ניגבתי מהר את דמעותי
״גסטיו יצא ברגע שלקחנו את שון לבית חולים,הוא רצה להגיע אליך כמה שיותר מהר לא חשב פעמיים״ לואי אמר
אכשהו הרגשתי רע על איך שדיברתי אליו
״אני מתחננת תתן לי כל כמה שעות דוח מצב״ אמרתי נושכת את השפה שלי מנסה לא לבכות
״אל תדאגי...״ הוא אמר
וניתקתי את השיחה