Love & Crime ❤️⚔️

עונה 2 פרק 48

נקודת מבט קים
״אמא?״
״עשו מסיבת פיגמות ולא הזמינו אותנו״
״אולי....נחזיר להם״
״בסדר אבל בשקט רפאל ישן״
היה שקט של כמה שניות והקולות הפסיקו
תודה לאל אני כל כך עייפה
״שאני אגיע ל3 תעשו ביחד איתי בסדר?״
״אוקי״
״בסדר״
קדימה״
״1....2....3!!!״
אחרי שניה הרגשתי משהו רך על פני אבל הוא הוטח בחוזקה מה שגרם לי ישר לקום ולפקוח עיינים
״רגע!! זה לא פייר חשבתי 3 ואז זורקים,לא ב3 זורקים״ בן אמר מבואס
לוס ואד היו באותה תנוחה כמו שלי,הסתכלתי סביבי וראיתי כמה כריות זרוקות על הריצפה ובן מחזיק כרית בידו
״נו אז תעשה עכשיו״ אמילי אמרה משלבת ידיים
״אוקי״ בן אמר מחייך
״רגע מה קו...״ אבל ברור שאני לא אסיים את המשפט כמו שצריך,כרית עפה על פני גורמת לכולם לצחוק,גם לאד ולוס
״מה אתן צוחקות גם אתן קיבלתם כרית לפרצוף״ אמרתי גורמת לחיוכן לרדת
״אתה בצרות גדולות,מפלצת״ אד אמרה קמה מתקדמת אל עבר גקסון
״טיילור,בוא לכאן!״ לוס קמה גם היא
״אמא אמור קמה כשלקחתי את הכרית,היא בוכה״ גקסון אמר וברח
״בוקר טוב דודה קיי״ טיילור אמר וגם הוא ברח
אמילי ובן עמדו בכוננות של בריחה אבל קמתי מהמיטה אל עבר החדר אמבטיה לצחצח שיניים ולשתוף את פני
״רגע,מה איתך? את לא רודפת אחרינו?״ אמילי שאלה ואחריה בן
הסתכלתי עליהם מהמראה וצחקקתי לעצמי
שיערם היה מבולאגן עקב השינה
״מה השעה?״ שאלתי מנגבת את פי אחרי צחצוח שיניים
״עא...״ אמילי אמרה יוצאת לרגע מחדר האמבטיה
״8 בבוקר״ היא אמרה
״אוקי,איפה התאומים?״ שאלתי
״ישנים״ בן אמר
״לכו תעירו אותם תעזרו להם לצחצח שיניים ולשתוף פנים,ואז כולכם תרדו נארגן ארוחת בוקר״ אמרתי יוצאת מהמקלחת
״אוקי אמא״ בן אמר מחבק אותי ויוצא בריצה
״בוקר טוב״ אמילי אמרה מחייכת אלי ומכווצת את שפתיה
צחקתתי ונתתי לה נשיקה קטנה על השפתיים
היא יצאה בדילוגים מהחדר
האקדח שלי היה על השידה שמתי אותו בגומי של מכנס הפיגמה והלכתי אל רפאל שחייך אלי
״התעוררת מלאך?״ שאלתי מרימה אותו
הצמדתי אותו אל החזה שלי וחיבקתי אותו
ונשמתי אותו,ישלו ריח כל כך טוב

נקודת מבט גסטין
לחצתי על הלחצן של החלונות מוריד את החלון של הרכב ומסתכל אל עבר השומר שעמד הכניסה לאחוזה של אבי
״אדון גיימס״ השומר אמר בהנהון
״צהריים טובים״ אמרתי ברצינות
״אביך יודע שאתה בא? לא קיבלתי שום הוראה״ השומר שאל קצת מבולבול
״אני לא צריך להודיע לאבי שאני בא,ישלך שניה וחצי לפתוח את השער״ אמרתי מסתכל אל עבר השעון שהיה על ידי השמאלית
״סליחה אדוני״ הוא אמר גורם לי לחייך
״אגב,אל תודיע לו,ישלי הפתעה בישבילו,הוא עומד להיות סבא בפעם השישית״ אמרתי את הדבר הראשון שעולה לראשי
״מזל טוב אדון גיימס״ הוא אמר והשער נפתח נכנסתי במהירות
״מה לעזעאל?״ שון שאל מהמושב האחורי
״באמת?״ לואי שאל
״לא,תרגעו״ אמרתי מצחקק
״זה מה שחסר לנו,הריון ״ שון אמר מזיז את ראשו מצד לצד
החנתי את הרכב ונכנסנו כולנו לאחוזה
״תפתחו את האוזניים שלכם טוב״ אמרתי להם ועלינו למשרד של אבי
לא טרחתי לדפוק פשוט נכנסתי ישר
״מ...גסטין?״ אבי שאל המום
״מה קורה אבא?״ שאלתי יושב בנוח שון ולואי עמדו מאחורי
״מ..מה אתם עושים כאן? קרה משהו?״ הוא שאל
״לא ענית מאז שעזבת,חשבתי קרה לך משהו״ אמרתי ברוגע
״אני רואה שלא קרה כלום״ אמרתי בשקט
״אני...פשוט עסוק״ הוא אמר מזיז את מבטו למסך
״לא שמעת כלום,ממשהו? מידע כלשהו?״ שאלתי
״אם הייתי שומע הייתי מודיע לך לא?״ הוא שאל מרים גבה
״צודק״ אמרתי קם ממקומי והסתובבתי במשרד שלו
״הכל בסדר?״ אבי שאל מסתכל עלי ואז על הבנים ששתקו
פתאום רעש נשמע ,של שעון מעורר
אבי הרים את הפלאפון השתיק את הרעש
״אני כבר חוזר,תשארו כאן,אתם צמאים רעבים?״ אבי שאל
״לא״ עניתי
״לא תודה״ לואי אמר ושון הזיז את ראשו לשלילה
״אוקי,תשבו בנוח אני כבר בא״ אבי אמר עוקף
את הבנים ויוצא מהמשרד דואג לסגור את הדלת אחריו
״גסטין מ...״ שון לחש אבל הרמתי את ידי ושמתי אצבע אחת על השפתיים,רומז לו לסתום
התקרבתי לדלת והצמדתי את אוזני
רעש של צעדים נשמעו והתרחקו
פתחתי את הדלת בשקט
״תשארו כאן״ לחשתי
יצאתי מהר מהחדר הולך אחרי רעש הצעדים עליתי לקומה מעל ממשיך לעקוב אחרי הצעדים עד שהם הפסיקו
הקשבתי בשקט מנסה להתרכז
רעש של דלת נשמע ואז טריקה חלשה
התקדמתי מהר מסתכל סביבי רואה כמה דלתות
פאק
הצמדתי את אוזני לדלת הראשונה שהייתה ליידי ולא שמעתי כלום,הלכתי בשקט לדלת השניה ושוב לא שמעתי כלום ,הלכתי לדלת השלישית והצמדתי את האוזן,היה שקט ,לעזאזל!
באתי להתקדם לדלת הרביעית אבל קול חלוש נשמע
״אני עדיין לא מבין למה אתה לא אומר לו״ קול נשמע
״אני לא יכול עכשיו,אמרתי לך כבר,הם יושבים לי על הזנב״
הקול של אבי נשמע
״אני כבר לא יודע למה להאמין כבר,אבא״
הלב שלי דילג על פעימה
לא יכול להיות
פתחתי את הדלת ישר ,ובאמת לא ציפיתי למראה שעומד מולי
״ד..דניאל?״ שאלתי בהלם
עייני עקצצו והדופק שלי עלה במהירות
דניאל ישב על מיטה ושליידו סלקל ושיין בפנים
פניו של אבי היו חיוורות
״אתה חתיכת בן זונה״ אמרתי מתקדם אליו מעיף לו אגרוף יש ללסת
אביו מעד אחורה אבל לא נפל
״גסטין״ הוא אמר בקול שם את ידו על הלסת שלו
״תן לי סיבה מספיק טובה לא להוציא לך את המעיים בזה הרגע״ אמרתי מתקרב אליו עצבני
״גסטין!״ דניאל קרא לי ועמד מהר ביני לבין אבי
״תזוז דניאל״ אמרתי עצבני
״לא! תקשיב למה שיש לו להגיד״ דניאל אמר בעצבים דוחף אותי
אבי סידרת את החליפה שלו ועמד מולי ישר
״ישלי מלא מה להסביר ,נשב במשרד כמו שצריך״ אבי אמר עוקף אותי ויוצא מהחדר
התנשפתי מקרב את דניאל אלי ומחבק אותו
״אלוהים,חשבתי...״ מלמלתי מחבק אותו חזק
הרגשתי חנוק מהתרגשות והקלה
דניאל חיבק אותי חזרה ואז שחרר
ניגבתי מהר את עייני שלא יראה את הדמעה שברחה לי,וזה היה מאוחר מיידי
״אם אתה מתרגש לראות אותי הייתי מזמן עושה דבר כזה״ דניאל צחק
״תסתום את הפה שלך״ אמרתי חצי עצבני חצי משועשע
התקרבתי לסלקל של שיין מרים אותה ומחבק אותה
״טוב לראות אותך יפייפה קטנה״ אמרתי מרחיק אותה ממני ומנשק את מצחה
שיין חייכה אלי חיוך מתוק שהמס את ליבי
״אבא מחכה לך במשרד״ דניאל אמר
שמתי את שיין חזרה בסלקל ולקחתי אותי בידי
״מה אתה עושה?״ דניאל שאל
״אתה לא יוצא מזווית העין שלי,אתה בא ביחד איתי״ אמרתי יוצא מהחדר ודניאל אחרי
הלכנו אל המשרד של אבי וברגע שפתחתי את הדלת שון ולואי כמעט נפלו מההלם
שון התחיל להשתעל
״הייתה לי הרגשה״ לואי אמר מחבק בזריזות את דניאל ואותו דבר שון
שמתי את הסלקל של שיין ליידי וישבתי מול אבי
״כדי לך להתחיל לדבר,וכדי לך שזה יהיה הגיוני ומספיק טוב ,חשבתי שאחי הקטן והאחיינית שלי נרצחו,כולנו איבדנו את זה,במיוחד קים,אז תתחיל לדבר,ואל תחסיר שום דבר קטן״ אמרתי עצבני מסתכל ישירות אל עיניו של אבי רואה איך הוא לוקח נשימה עמוקה