פרק 41

463 50 27
                                    

ריסיו של לואי מתנפנפים. הוא חשב שהוא עייף, והוא היה. אבל הפעם, השינה לא נופלת עליו בבת אחת. זה מוזר.

קולו של הארי תופס אותו לא מוכן- זה נשמע קשה , שבור ועייף. הוא לא רגיל לשמוע את הארי ככה. מציץ מבעד לריסיו הוא קולט את הארי יושב בפינה של החדר, פניו מוארות באורו החלוש של מנורת השולחן, טלפונו לחוץ אל אוזנו, ראשו מורכן.

"פאק, אני לא יודע. הוא נעשה ממש רע. כאילו, גרוע מהרגיל. יש לו המון בעיות להבין את הדברים שאני אומר והוא לא אוכל או שותה כלום. פאק, זה יכול להיות הערב. זה כאילו הוא בקושי מחזיק מעמד." הפסקה רבת משמעות ואז, "פאק, לא. אני לא מוכן. אני באמת לא. אני מפחד לישון, כי אני לא רוצה... לפספס את זה. אני מפחד שאני אנמנם ואז כשאני אתעורר הוא לא הולך להיות פה. אני לא רוצה שהוא יהיה...כאילו, לבד. כשזה קורה, אתה מבין? אני רק רוצה שהוא יהיה בסדר."

זו לחלוטין לא שיחה שהוא היה מנהל אם ידע שלואי ער, ואיכשהו זה עושה את זה יותר גרוע.

הוא לא רוצה למות, חוץ מזה שהוא חייב.

אבל המחשבה מעציבה אותו, אז הוא רק מתגלגל ועוצם את עיניו הדולפות חזק חזק, מוחו קורס ומתפוצץ שוב ושוב והוא רק רוצה שזה ייגמר.

הוא מקווה שהארי יוכל לישון הלילה.

פרק חדש יעלה בתשיעי לחודש
עכשיו השאלה היא בוקר/צהריים/ערב?
מה יותר נוח

hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגםWhere stories live. Discover now