זה לא נגמר עם פיצוץ כמו שהארי התכונן אליו. זו יבבה ואנחה רכה, חזהו השברירי של לואי עולה פעם אחת, פעם שניה, פעם שלישית ואז הכל דומם, כאילו העולם עצר מלכת והפסיק להסתובב.
איכשהו הידיעה שזה מתקרב לא הופכת את זה לפחות כואב. אם כבר, זה הופך את זה לגרוע יותר- כאילו כל מקום שלואי נגע בו פעם בוער, להבות מלקקות ברעב את עורו ויוצרות עליו שלפוחיות .
זה לוקח לו זמן רב לזוז, ואפילו זמן רב יותר להתיר עצמו מלואי כי הוא מנסה להיות זהיר. כל כך כל כך זהיר - אל תעיר את לואי, אל תעיר את לואי הוא חושב. אצבעותיו רועדות כשהוא מחייג את המספר- הוא שינן אותו כבר בשלב הזה, הוא היה מוכן כבר שבועות- וקולו נסדק בקטנה כשהוא מסביר את הסיטואציה לפקיד הטלפוני.
לואי נראה בסדר לפחות- פחות עייף, פיו רפוי. הוא נראה כמו ילד שוב. הארי מקווה שכבר לא כואב לו יותר.
YOU ARE READING
hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם
Fanfic[גמור] "תישאר" , הארי לחש בנואשות, לוחץ את שפתו לרקתו של לואי כאילו הוא יכול איכשהו להפחית את הכאב שגודל שמה , אך הוא לא יכול לגרום לכאב להפסיק לא משנה כמה קשה הוא ניסה הוא לא יכול לגרום ללואי להישאר. פאנפיק מתורגם- לא אני כתבתי! תאריך התחלה: 25/10...