hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם

פרק 29

הארי מתעורר מוקדם בבוקר למחרת מסיבה לא ידועה, ובהתחלה הוא לגמרי מוכן לצלול חזרה אל מתחת לשמיכות ולחזור לישון עד שהוא קולט כי היום זהו יום הולדתו של לואי וליבו מזנק מקרבו, רק בשביל לצנוח חזרה כשעיניו נופלות אל הנער הישן לידו, נראה מותש אפילו בשיינתו, שקיות בצורת חצאי ירחים סגולים מתחת לעיניו הסגורות ועצמות לחייו כל כך חדות שהן יכולות לחתוך זכוכית.

הוא מעביר את ידו בחשש על צדו החם של לואי, אצבעותיו משתהות זמן רב על צלעותיו של לואי, כה בולטות אפילו דרך החולצה עד כדי כך שהארי צריך להילחם בעצמו כדי להעלים את הפאניקה שלו.

"לו," הוא ממלמל, מנמיך עצמו כדי שיגיע לגובהו של לואי ואפו על לחיו של לואי, מעביר את ידיו בעדינות על צדדיו וגבו. "זה היום הולדת שלך בייבי. קדימה, תתעורר."

זה לוקח כמעט חמש דקות ולא מעט שידולים אבל לבסוף ריסיו של לואי מתחילים להתנפנף כאשר הוא מציץ על הארי, אפו מתקמט טיפה והארי מחניק חיוך, מושיט יד כדי לחפון את הלסת שלו. "הנה אתה," הוא מניע את אפו שיגע בשל לואי ויוצר נשיקה אסקימוסית, מבריש את אפיהם האחד בשני כשריסיו של לואי נעים באיטיות כאשר הוא מתקרב אליו. "הנה הגבר שלי. זה היום הולדת שלך, בו."

"יום הולדת," לואי חוזר בזהירות.

"זה נכון," הארי אומר עם הנהון, מלטף את עצמות הלחיים של לואי עם אצבעותיו.

"יום הולדת שמח יקירי." עיניו משתהות על פניו של לואי כשההבנה שזו הולכת להיות היום הולדת האחרונה של לואי נוחתת עליו והוא יכול לחוש בגוש שנוצר בגרונו, אבל המחשבה גורמת לו לעצב והוא לא רוצה להיות עצוב ביום הולדתו של לואי, אז הוא מדחיק את המחשבה ומסתובב בכדי לתת תשומת לב ליצור הקטן והמתוק שמולו, כולו מכורבל בשמיכות צמר ונראה כמו ילד קטן וישנוני, שיערו מבולגן ופונה לכל מיני כיוונים. "איזה צבע אתה היום?"

לואי מבריש את שפתיהם, שוקל את העניין. "ירוק," הוא אומר לבסוף, אבל עם פנים נוטות כלפי מעלה כאילו הוא רק מחפש את הדבר שיגרום להארי להיות מאושר.

"אתה בטוח בייב?" הארי שאל, גבותיו מתקמטות בדאגה.

"אני בטוח," לואי אומר בפשטות, מקמט את אפו ומצמצם את עיניו כאילו מנסה לומר, 'איך אתה מעז לפקפק בי'.

מחשבותיו של הארי נודדות חזרה אל היום הולדת האחרונה של לואי, שם הוא התעורר ללואי מתפתל ושמח לאחר שנודע לו שהארי היה ער ולחש לו בהתרגשות, "תנחש של מי היום הולדת היום? שלי! תנחש מי אמר שהוא יכין לי פנקייקים עם שוקולד צ'יפס? אתה!" ובילה עשר דקות טובות בניסיון לגרור את הארי המאוד מנומנם מהמיטה. הם מצאו את עצמם על הרצפה, הארי נותן ללואי נשיקות יום הולדת על שפתיו, גרונו וחזהו לפני שהוא החל לטעום ממנו כשהשמש החורפית נחה עליהם דרך החלון.

הארי יודע שלואי טיפה שברירי כרגע בשביל הדברים הפרועים האלו, אבל זה לא עוצר אותו מלהנחית נשיקה רכה על פיו של לואי, שתי לחיו, קצה אפיו וללחוש לו "אוהב אותך, אוהב אותך, אוהב אותך," שוב ושוב.

"אני גם אוהב אותך," לואי עונה, קולו בהיר וברור, כן. זהו יום ירוק.