hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם

פרק 2

בית, לואי חושב. בית. הוא פשוט לא יכול לחכות להגיע הביתה, איפה שהוא יכול להעיף את הג'ינס ולהתכרבל מתחת לשמיכות ולסגור את עיניו ולישון לשעה או אפילו עשר עד שהראש שלו לגמרי במצב מנוחה ולא מרגיש כאילו הוא הולך להתפרץ מחוץ לגולגולות שלו. אבל לעכשיו הוא לכוד במאחורה של הרכב עם הארי ונהג שככל הנראה לא מבין ששתיקה שווה זהב.

אם הוא היה במצב יותר טוב לואי אולי היה מתחיל איתו שיחה מדבר בהתלהבות וצוחק על הניסיונות העלובים שלו לספר בדיחות אבל כרגע הוא לא במצב רוח והארי שם לב. כמובן שהוא שם לב. הארי תמיד קולט הכל.

"הראש שלך שוב, אה?" הארי ממלמל, שפתיו צמודות לרקתו של לואי. לואי רק מהנהן קלות, מוציא יבבה חלושה ומתחפר לצד של הארי. ראשו עדיין הולם אבל עם פרצופו שקבור בתוך הג'קט עור היקר והמטופש של הארי זה טיפה יותר טוב בגלל שכל מה שהוא יכול להריח זה את הארי, כולו חמים ומוכר- בית. אלוהים, הוא לא יכול לחכות להגיע הביתה.

הם מגיעים לדירתם כשלואי מתחיל להרגיש מנומנם. הארי מודה לנהג, במהירות ובאדיבות- תמיד כל כך רשמי ומקצועי, הוא כך- לפני שהוא מלפף את ידו סביב כתפו של לואי וסוחב אותו לכיוון הדלת, מזרז אותו להיות מהיר. אף אחד לא יודע היכון הדירה הזו, אבל תמיד יש סיכוי שמישהו יחטוף מבטו עליהם ויעקוב אחריהם הביתה. הנהגים שלהם בדרך כלל טובים בלוודא שלא עוקבים אחריהם, עושים סיבובים סביב השכונה עד שכל מיני מעריצים מטורפים ייעשו מבולבלים, אבל הארי אוהב להיות בטוח, בכל מקרה.

לואי מחלץ ממנו את נעליו ברגע שהוא עובר את הדלת הראשית, בקו ישר אל הכורסה וקובר את פרצופו בכרית מרופטת ולא נוחה. הוא מרגיש את הכורסה שוקעת טיפה מתחת למשקלו של הארי כאשר הוא מתיישב לצידו, ידיו החמימות על גבו, יורדות מתחת לחולצתו ולואי מרגיש את כל הלחץ עוזב את גופו ופונה לתת להארי חיוך אסיר תודה.

הארי מחייך בחזרה, עם הגומות והשיניים שלו, מלטף את ירכו בהזמנה ולואי אוהב את זה כל כך שהוא יכול למות כשהוא מתחפר בחזרה ומניח את ראשו בתוך ירכו החמימה של הארי. ידיו של הארי עליו עוד אפילו לפני שהוא הספיק להסתדר, אצבעותיו חופרות בשערו ומגרדות את קרקפתו קלות. לואי מהנהן באישור ומתחכך בידו של הארי.

"טוב, בו (ה.מ: כאילו boo כינוי חיבה אין לי איך לתרגם את זה) ?" הארי שואל בעדינות , ידיו לוחצות בעדינות על הרקה ולואי מוציא קול חלוש אה אה לפני שהוא נרדם, עטוף במגעו וניחוחו של הארי, זה כמעט מפחיד אותו לחשוב שהוא אף פעם לא יהיה כל כך שמח כפי שהוא שמח בתוך ידיו של הארי.