hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם

פרק 17

לואי רגיל לספר להארי הכל, לוחש את מילותיו אל תוך הלסת של הארי או מייבב אותן אל תוך פיו או בוכה אותם אל כתפיו כשהוא מובך או עצוב או מפוחד. ישנם כמובן, כמה דברים שהארי אינו יודע, כמו באירועים הנדירים האלו כשהוא מתעורר לפני הארי הוא אוהב לבהות בפניו, עיניו סגורות ושפתיו פרודות ולפעמים הוא בוכה, גם בגלל שהארי כל כך נפלא ולואי לא יודע איזה כוח בעולם החליט שמגיע לו אי פעם מישהו כל כך מקסים, מכיל וסבלני.

ישנם עוד כמה דברים, אבל הם לא חשובים יחסית לעכשיו, עכשיו יש לו סוד גדול שמרחף מעל לליבו כמו פרפר, הכנפיים מרפרפות בכעס והוא מתחיל לאבד את המילים שלו.

הוא לא יכול.... הוא לא יכול להסביר את זה, כי זה לא הגיוני אבל לפעמים, הוא נמצא באמצע הסיפור ואיכשהו הוא פשוט שוכח, זאת אומרת הוא לא יכול פיזית ולא מנטלית לגרום ללשונו לעטוף עצמה סביב המילה הבאה שלו וזה פאקינג מבהיל. כאילו, הוא יכול לספר סיפור על התאומות או משהו שהוא ראה כשהארי לא היה או בדיחה מטופשת שנייל סיפר להם והוא ישכח את המילה משחק או לצפות או אפילו מצחיק והוא יקטע את עצמו, מכופף את ראשו כשפאניקה זוחלת במעלה עמוד השדרה שלו ואז הארי יאמר משהו שמזכיר לו את הסיפור והוא יהיה מסוגל להמשיך לספר אותו בפעם אחת.

זה בסדר. כמו שהרופא אמר- רע, אך לא חסר תקווה. הוא חוזר על המילים בראשו שוב ושוב כל לילה עד שהם מתחילים להתערפל במוחו והוא כמעט שוכח אותם לגמרי.

כשהוא בוהה בפניו הישנות של הארי, כל מה שהוא יכול לחשוב עליו זה אל תיתן לי לשכוח גם אותך.

מחר יוצא שיר חדש של זאין!!! 

אני בעקרון כבר הקשבתי לו כי השתמשתי ב VPN והוא פשוט מושלם 

 אני מאמינה שהוא יצא היום בחצות לספוטיפי בארץ