לואי עושה מחקר רב, גולל דרך כתבות בטלפון שלו או במחשב מהרגע שהוא מתעורר עד לשעות מוקדמות בבוקר, האור מהמסך מכאיב לעיניו ובהחלט לא עושה דבר בכדי לעזור לכאב בראשו.
זה לא כאילו שמשהו יכול כבר לעזור בנקודה הזו.
והרופא צדק- אין הרבה דברים שהם יכולים לעשות. ישנן תרופות שהוא יכול לקחת שיכולות לעזור עם הגידול שגדל והם יכולים להוריד חלקים מהגידול אבל אפילו אם יסירו את רובו הוא עדיין הולך למות; הסרתו רק הולכת לקנות להם עוד משהו כמו שנה, אם יש לו מזל. שנה של הקרנות, כימו וביקורים בלתי פוסקים בבית החולים הוא לא רוצה את זה, הוא לא רוצה כלום מזה. הוא רוצה לראות את האחים והאחיות שלו גדלים, רוצה לקנות בית עם הארי, רוצה שיהיה לו מותר להחזיק את ידו ברחוב. הוא רוצה שוב ללכת לסיבוב הופעות שנה הבאה, רצה לטייל יותר, הוא רוצה כל כך הרבה ואין לו זמן לעשות את הכל, אפילו עם טיפולים.
אורך ההישרדות הממוצע עבור חולי גליובלסטומה ללא טיפול הוא ארבעה חודשים. אולי חמישה.
זה מפחיד את לואי כשמוחו התשוש לוחש לו שזה יותר ממספיק.
הוא פשוט עייף, זה כל העניין.
YOU ARE READING
hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם
Fanfic[גמור] "תישאר" , הארי לחש בנואשות, לוחץ את שפתו לרקתו של לואי כאילו הוא יכול איכשהו להפחית את הכאב שגודל שמה , אך הוא לא יכול לגרום לכאב להפסיק לא משנה כמה קשה הוא ניסה הוא לא יכול לגרום ללואי להישאר. פאנפיק מתורגם- לא אני כתבתי! תאריך התחלה: 25/10...