hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם

פרק 14

וואן דיירקשן יוצאים להפסקה אחרי הפרסום של האלבום החדש שלהם. זה סרטון, באורך של דקה בלבד, והם כולם מחייכים עד הנקודה שזה כואב, מרימים את אצבעותיהם למעלה ומבטיחים אנחנו נחזור בקרוב (ה.מ: Promise 😊 ). מצבו של הטור שנה הבאה עדיין אינו ידוע.

"אתם צריכים ללכת, אתם יודעים," לואי אומר להם בשקט, ראשו נח בחיקו של הארי. כולם יושבים בישיבה מזרחית על השטיח מול הארי ולואי. "תעשו את הטור. ומוזיקה. עוד מוזיקה."

כולם מגיעים להחלטה בפה אחד שלא, הם לא יעשו אף אחד מאלה. "לא בלעדייך," הארי אומר בגסות, קולו נמוך עד מוות. "אף פעם בלעדייך."

לואי רוצה לבכות, כי הם לא יכולים פשוט לסיים את וואן דיירקשן ככה סתם בגללו. הם אמורים להתפוצץ לא לייבב.

הם לא יכולים פשוט לבטל את הטור, כי כל כך הרבה אנשים מחכים לזה וכולם מצפים לזה ואוי אלוהים, אנשים הולכים לכעוס והוא לא יכול לסבול את המחשבה שהוא מאכזב כל כך הרבה אנשים.

"הלהקה לא חייבת למות כשאני אמות," לואי לוחש, מושך באפו ומנגב את אפו עם השרוול, ובדיוק כך נייל קופץ כדי לכרוך את זרועותיו סביבו, מצמיד את פניו לתוך גבו של לואי.

"אתה הלהקה," נייל מתעקש, מחייך טיפה. "אנחנו אחים. קבוצה, ואנחנו לא משחקים בלעדייך."