hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם

פרק 19

הארי מכין רשימה בטלפון שלו, רשימה קטנה שנקראת מילים ללו :), מלאה עם מילים שלואי שכח בתדירות גבוהה אבל הרשימה נדמת כגדלה בכל יום שעובר באופן מהיר מאוד, וקצת קשה לעקוב אחריה.

"אתה זוכר להאכיל את...את-" לואי עוצר, מצחו מתכווץ בריכוז כשהוא מלקק את שפתו והארי מרגיש גל של צער נוחת עליו כשלואי עומד שם, עיניו מצטמצמות עוד יותר, ידיו מתכווצות אל אגרופים קטנים כאשר הוא נאבק למצוא את המילה שאותה הוא מחפש.

"את הכלב, אהוב?" הארי ממלמל, עוטף בחוזקה את זרועותיו סביב כתפיו של לואי ומנחית נשיקה על חלקו העליון של ראשו שהוא רק יכול לקוות שמנחם.

לואי מסתובב אל תוך חיבוקו של הארי וקובר את פניו בעצם הבריח של הארי והארי מרגיש את ליבו צונח אל ברכיו כשהוא מרגיש את הרטיבות מציפה אותו.

"הי," הוא אומר בעדינות, מושיט יד בין חזהו של לואי לשלו ואוחז בסנטרו של לואי, מכריח אותו לפגוש בעיניו. עיניו של לואי מנצנצות ואדומות, הוא נראה כל כך פתטי וחסר תקווה שזה גורם לדמעות להיקוות גם בעיניו של הארי. אבל הוא לא יבכה-לא עכשיו, כי כרגע לואי צריך שהוא יהיה החזק ביניהם. והוא יהיה.

"בייבי," הוא ממלמל, הולך באיטיות אחורה עד שגבו חובט בקיר וגורר את לואי איתו, שוקע למטה עד הרצפה כדי שלואי יוכל להניח ראשו בין רגליו. אלו רק דקה או שתיים עד שנזלתו מפסיקה לנזול לגמרי, אבל תחושת חוסר הישע נותרת. "ז'בסדר," הוא אומר, לוקח את אחת מידיו של לואי- כל כך קטנטונת, תמיד היה כך; זה אחד מהדברים האהובים על הארי (ה.מ: מזכיר לי את Little things)-ועוקב אחרי קווי כף היד שלו עד שלואי נרגע לחלוטין ויושב ישר, משחק עם השטיח בידו הפנויה.

"מרגיש כל כך מטופש," לואי ממלמל, לחיו סמוקות כשהוא מרכין ראשו, כמעט בבושה. "כל הזמן."

"לא." הארי כמעט נוהם את זה, קולו מתקשח באופן שהוא לא רגיל אליו עם לואי. ראשו של לואי מתרומם בפתאומיות לאור הטון של קולו, נראה יותק מקצת מבוהל אבל להארי פשוט לא אכפת, כי הוא לא יודע מה לעשות והוא פאקינג שונא להרגיש חסר ישע. הוא רוצה ללחוץ את לואי אל תוך המזרן שלהם וללחוש אל תוך עורו את כל המילים שרצות במוחו אבל יש להם מקומות להגיע אליהם ואין להם זמן. אף פעם אין, ובטנו נעה בפתאומיות כי הזמן פאקינג אוזל להם ויש לו עוד כל כך הרבה דברים שהוא צריך לומר.

במקום זאת, הוא רק מושך את לואי קרוב כך שפניהם נוגעים ואפיהם מברישים אחד את השני. נשימותיהם רועשות כמעט בהומור בדירה השקטה. "אתה לא טיפש," הארי מתעקש, ידיו מחזיקות בחוזקה את פניו של לואי במקומן בכדי שלא יוכל לברוח משם. "אף פעם לא מטופש, בייבי. לא אוהב לשמוע אותך אומר דברים כאלה." מבטו של לואי מתנמך והארי יודע שהוא הולך להתחיל לבכות שוב, אז הוא מנשק אותו לפני שיוכל.

זה רק הברשה צנועה של שפתיהם, אבל זה מספיק.