hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם

פרק 3

כאשר הוא מתעורר, השמיים מחוץ לחלון עדיין אפלוליים, ראשו עדיין בירכו של הארי, היומן (ה.מ: סרט – אחד האהובים על הארי) מתנגן בטלוויזיה והוא חייב להקיא.

זה כאילו ראשו הולם, הכאב אינו עוד עמום אך חזק ושורט כל סנטימטר מגופו והוא יכול להרגיש את זה, הוא מרגיש את זה עולה במעלה גרונו ואין לו זמן אפילו להזהיר את הארי לפני שהוא מתאווה, מדדה כלפי המסדרון בכדי להגיע לשירותים אך יודע שאינו יספיק להגיע לשם אז הוא מכוון עצמו אל הכיור במקום , פולט החוצה את כל ארוחת הבוקר והצהרים ואת התה הכל כך טעים ששתה במכונית אל תוך כיור השיש היפה והמפואר.

בקושי יש לו זמן להתאושש לפני שהוא שומע את צעדיו של הארי מתקרבים לכיוונו, רגליו על השטיח ואז יד גדולה מונחת על גבו, חום מתפשט דרך חולצתו והוא בא להתכרבל סביב גבו כמו חתול מנמנם.

"היי", הארי אומר ברכות, עובר קרוב יותר כך שמותנו מתנגש עם מותנו של לואי, מנגב את זיעתו של לואי ממצחו ולואי עדיין משתנק, חסר אוויר, פרקי אצבעותיו מחווירים כאשר הוא אוחז בקצה הדלפק. הכאב טיפה יותר טוב כעת, קטן לכאב עמום, כאילו ראשו נלחץ באיטיות , איטיות על ידי מלחציים במקום נגיד, נמחץ תחת משקלו של הסדן. "בייב", הוא מנסה שוב, אצבעותיו מושכות קלות את זרועו. " מה אני יכול לעשות?"

כאשר סוף סוף הוא מסוגל לנשום שוב, בחילה עדיין באה והולכת כמו גלים, לואי קורא בקול חלוש, "מים. בבקשה". הארי מהנהן בראשו מכיוון הדלת וממשיך ללכת במסדרון לכיוון המטבח לפני שלואי יוכל להשעין את גבו כנגד הקיר, מחליק בכדי לשבת על הרצפה הקרירה. זה מרגיש נפלא כנגד עורו הבוער והוא זז בכדי שיוכל לשכב, לוחץ על רקתו והוא צריך להתאפק בכדי לא לשחרר אנחת רווחה,עיניו מתחילות להיעצם. זה כל כך נחמד. זה כנראה יהיה יותר נחמד אם זה לא היה על הרצפה בשירותי האורחים שלהם, אבל הוא הולך לקחת את מה שהוא יכול לקבל.

הוא כל כך אבוד בתחושה של האריחים הקפואים אשר משככים את כאב ראשו הפועם כך שהוא אפילו לא שם לב כאשר הארי חוזר עד שהוא לצידו של לואי., קול מוכה בפאניקה חותך את הדממה כמו סכין ולואי מתגלגל לצד רק בשביל למצוא את הארי עם יד אחת אוחזת בכוס מים קרים והשנייה לוחצת על חזהו כאילו כמעט עבר התקף לב.

"סליחה", לואי ממלמל, מובך, אבל לא נבוך מדי מכדי לשלוף את הכוס מידו של הארי ולקחת לגימה גדולה כמעט עד כאב של מים. " רק נח. זה מרגיש נחמד לראש שלי"

עיניו של הארי עדיין רחבות, מנסות להתאושש מהפחד של מציאת החבר שלו שוכב ללא תנועה על רצפת חדר האמבטיה, אך חיוך עדיין מציץ מפניו בכל מקרה. "שובב" (ה.מ: goof אין דרך טובה לתרגם את זה) , הוא ממלמל, אצבעותיו מחליקות על גבי מצחו של לואי. לואי מבין שאצבעותיו של האיר מחפשות אחר חום, והוא מתענג על המחווה.

" אתה לא מרגיש חם", הארי לבסוף אומר, עומד ומושיט את ידו לכיוון לואי, מושך אותו כלפי מעלה ומיד מרים אותו מהרגליים ולוקח אותו בזרועותיו.

"הארי", הוא מוחה בחולשה, מטיח אגרופים זעירים על חזהו הרחב של הארי לשווא. " תן לי לרדת".

הארי רק מחייך, החרא הקטן, וסוחב אותו במעלה המדרגות, מניח אותו בעדינות על המיטה המשותפת שלהם כאילו הוא מטען יקר לפני שהוא זוחל אל המיטה בכדי לשכב לידו, שוכב על בטנו ובועט ברגליו קדימה ואחורה כמו ילד קטן. זה מקסים עד כדי גיחוך ולואי מרגיש צורך לנשק אותו.

"הארי", לואי חוזר על עצמו, מסתובב בכדי שיוכל טיפה להתרחק מהבחור המועדף עליו בכל העולם כולו. " אני חולה. אני עלול להעביר אלייך את כל החיידיקים שלי".

הארי מגחך בחיבה, מתגלגל בכדי להיות קרוב אל לואי כפי שהיה בהתחלה. " אל תדאג. אני אדאג לך, בו". הוא מניח יד חמה על בטנו של לואי וקיבתו מתהפכת בקירבו כאשר הוא קולט שוב פעם עד כמה ידיו של הארי גדולות, מכסות כמעט את כל פלגו העליון. הארי שם לב גם, ממלמל בחיבה " כל כך קטן, לו הקטן שלי".

וכן, לואי יכול להתרגל לזה.