אלו היו יומיים, שש שעות, עשרים ושתיים דקות ושתים עשרה שניות עד שלואי החליט את ההחלטה שלו.
זה מכה בו בדיוק בחזה כמו מכת ברק והוא מתיישב במהירות על המיטה עם גב זקוף. הארי מתעורר ישירות, מושיט את ידו לכיוונו.
"מה קרה, בו?" הוא שואל, קולו צרוד מהשינה נסדק מרוב דאגה. העובדה שהוא יודע שהוא הולך להתרגל לזה מעציבה את לואי.
אבל בהסתכלות על עיניו העייפות של הארי, הוא יודע שעכשיו אינו הזמן הנכון לספר לך.
אולי זה יותר נכון לספר לו בבוקר, כשהאור מחמם את פניו ומוחו לא כל כך מבולבל עם מחשבות וכאב- כל כך הרבה כאב. אז במקום הוא פשוט שוכב על הגב, מתחפר אל חזהו של הארי וממלמל, " כלום, אהוב. רק חלום רע זה הכל תחזור לישון עכשיו".
אם הארי שם לב לכמה שהוא רועד ומשקשק, הוא לא אומר כלום.
YOU ARE READING
hoping this cold Blue water scrubs me clean and spits me out again[L.S] - מתורגם
Fanfic[גמור] "תישאר" , הארי לחש בנואשות, לוחץ את שפתו לרקתו של לואי כאילו הוא יכול איכשהו להפחית את הכאב שגודל שמה , אך הוא לא יכול לגרום לכאב להפסיק לא משנה כמה קשה הוא ניסה הוא לא יכול לגרום ללואי להישאר. פאנפיק מתורגם- לא אני כתבתי! תאריך התחלה: 25/10...