"בוקר טוב" אני נכנסת לבית הספר שבוע לאחר שהשעו אותי , לא מרגישה שום חרטה על שום דבר. היה לי קצת חופש לזמן לעצמי לחשוב ולעשות דברים שאני אוהבת , קראתי ספרים שלא סיימתי , כישורי הציור שלי נהיו טובים ועיצבתי וסידרתי את החדר מחדש.
לעבודה לא הלכתי , לא רציתי הטפות מוסר מגברת ענת , חושבת שהיא הפסיכולוגית שלי שיכולה לומר לי מה לעשות ושאגיד לה מהי כל מחשבה שניה שלי.
אני נכנסת לכיתה ואף אחד עוד לא הגיע , הגעתי ראשונה , בשעה רק שבע וחצי וכולם מגיעים בכללי בשמונה אז אני זו שהקדימה , אני מוציאה ספר חדש שקניתי שקוראים לו 'הנער לסרט המשי הכחול' קוראת כדי להעביר את הזמן.
זה הספר המועדף עליי כרגע , אני ממש מסיימת אותו ועם זאת מרגישה עצבות , זה ספר קורע לב שלא השאירה לי את שום עין יבשה.
_
ההפסקה הגיע ואני יושבת לבד בחצר על הספסל לייד כמה קילומטרים מהשער , אמרתי לבנות שאני רוצה לצאת להפסקה כדי להיות קצת לבד ולחשוב , אני סתם רוצה להיות לבד כרגע , בלי שום סיבה מסויימת , אני פשוט רוצה.
בזמן האחרון אני מרגישה שאני נמצאת לבד , במעגל החברתי ומחוצה לו , לבנתיים אני חושבת שהכי טוב לי זה להיות מידי פעם לבד בהפסקות.
"איב , בואי אנחנו צריכות ללכת לספריה כדי להכין את העבודה באומנות , הבנות מחכות לנו שם. " שקד קוראת לי , אני מהנהנת אלייה וקמה מהספסל.
יש לנו עבודה באומנות לסיום מחצית כחלק ממה שאנחנו צריכות לעשות , מי שעושה את העבודה הזאת אלה שקד , אנאל , אמילי ואני , אנחנו הבנות שנמצאות גם במגמת אומנות.
"אני מסרטטת את הקרניים ואז אמילי תעבוד על זה עם צבע." אני מודיעה בקול למעשי , בחרנו לצייר על לוח ענק , איש רגיל שמסתכל בראי ובהשקפות שלו רואה את עצמו בתור שטן.
אנאל ציירה את האיש כדמות רגילה ואני עכשיו מסיימת לצייר אותו כשטן , ואז נשאר לצבוע אותו ואת הרקע.
"מה אתן אומרות שניסע היום לטיילת בערב?" אנאל הציעה "נשמע כיף" אמרתי, המון זמן שלא הייתי בים ובמיוחד בערב , שקד ואמילי אישרו הגעה גם.
"אוי ויי!" אמילי קמה בפתאומיות שלה לא ציפינו , "מה?" שאלה אנאל "זה קרה! זה היום בחודש!" צעקה כיאלו אנחנו היחידות בחדר , אנחנו לא , ממש לא. "אעעאעעא!" צעקה , לקחה את התיק שלה בזריזות ויתרה מהספרייה , "אמי" אני קוראת לה וקמה מהר לוקחת התיק שלי רוצה אחריה.
בדרך לצאת מישהו נתקל בי מאחור גורם לי ליפול אחורנית , וכך קורה , אני נופלת על הרצפה ומרגישה יד מאחוריי מה שאומר שנפל גם הוא , אני מרימה את ידי כדי להניח על ברכי אבל משום מה אני לא מרגישה את זה.
"מצטערת ,אני מגושמת" אני אומרת לילד שישב מאחוריי שגרם לנפילה , לפי המבט שלו ניתן לראות שהוא לא מקשיב , יש לו מבט מוזר ,מובך.
הוא מסתכל מטה ואני אחריו , "אאאעעע!" הפעם אני זו שצרחתי בהיסטריה ומייד העפתי את הידי מאיבר מינו שהיתה שם בטעות לגמרי.
אני קמה בבהלה "סליחה ,סליחה!" צועקת ויוצאת מהספרייה בריצה , ריצה!
"לא קרה כלום איב." שקד יוצאת אחריי "נגעתי לו באיבר!" זה לא משהו שאני רגילה לו , זה ממש מביך אותי , מגעיל , זה לא משהו שעושים ואני עשיתי את זה עכשיו.
"אין אני הסתובב כאן עכשיו?" אני מאטה את הקצב שלי להליכה מהירה "כמו שמקודם" אנאל אומרת. "כל כך לא נעים לי" אני אומרת וחובטת לראשי , " אני בטוחה שגם לו" אמרה אנאל ,אאוץ'.
"טוב... תלכו לאמילי , אני רוצה ללכת לדשא , לבד."
.
התבודדות , זה מה שקורה לי בזמן האחרון.
אני מתבודדת מכולם , בלי יוצא מן הכלל.
לא יודעת למה ,
פשוט אני מרגישה שכיף לי ככה. אוליי זו תקופה רעה שתעבור , אוליי זה סימן שאני צריכה לחשוב על דברים שקוראים מסביבי שקשורים לחיי , אני לא יודעת מה אבל פשוט מה שאני רוצה לעשות כל היום זה או לקרוא ספר , או לצייר או פשוט לשכב בגינה ולהסתכל על השמיים , וכל זה אני רוצה לבד.
דפיקה בדלת , ושניה לאחר מכן היא נפתחת , שקט נשמע ואז תריס דלת החצר נפתח וסול מופיע מולי , "היי" אני אומרת ומפסיקה לקרוא את הספר שקראתי , היא מתיישבת ליידי בכיסא.
"קרב משהו?" תמיד אני צריכה לנחש אם קורה משהו אנשים , פשוט דברו , אל תנעצו מבטים , אל תשתקו ושאנשים יכריחו אתכם לדבר ,פשוט דברו.
"באתי לדבר." הבעת פניה רציניות לחלוטין "על?",
"יעל וקייל" לא שובבבבב.
"מה איתם ?"
"תקשיבי , היא דיברה איתי היום ,יעל . היא אמרה לי שהיא ממש מתחילה לפתח אליו רגשות ודמעות יצאו ממנה , היא מפחדת."
וואו איזו דרמה...
"ממך , שאת תתפסי לה את המקום ותגנבי לה אותו" היא רצינית איתי כיאלו!?
"תגידו לי , מה אנחנו נמצאות בטלנובלה שאני לא מודעת אליה , מה זה תגנוב ומה זה מפחדת?
היא רצינית , ממתי היא בוכה מיזה
אחד , תגידי לה שלא תבכה ותפחד כי לי אין תכנונים לגביו בעתיד .
שתיים , שלא תכניס אותי לכל מה שקורה בינו לבינה.
אני לא אתאהב בבן אדם הזה. פשוט מה נעשה שאני צריכה אותו יותר זמן אז אנחנו יותר מכירים ויש לנו נושאי שיחה , ואני לא עלוקה עליו."
את כל זה אני רוצה שהיא תגיד לה , וכבר אני מבינה משהו אחד , יש לי בן אדם אחד שכרגע הבנתי שאני לא צריכה אותו בחיים יותר.
YOU ARE READING
pretty Eyes
Romanceהוא חייל שמשרת בתותחנים עם אחיה , טיפוס קר ואדיש לא מאמין באהבה וחושב שזו סתם שטות ובזבוז של זמן. היא תלמידת תיכון בכיתה יא ממלצרת כדי להשיג את הכסף שלה ולהיות עצמאית , קופצנית וחייכנית לא אוהבת להיות עצובה ו מאמינה שאהבה זה הכל. מה יקרה ששני הטיפוס...
