pretty Eyes

part-27

תחילת שבוע , יום ראשון היום ואני מוצאת את עצמי בעשר בבוקר בבסיס של סיירת גבעתי איפשהו בדרום, כל החברים של אור שהם גם של ניתאי עומדים מסביב לאור וכך גם אני. מחכים לרגע בו הוא יגזור את החוגר ואז לקפוץ עליו בחיבוקים והבנים במכות, "סוף סוף הוא יהיה חופשי" אמרה מיה בהתרגשות "חיכית לזה אני רואה יותר ממנו" צחקתי "אכן כן " אמרה וצחקה גם, "נו יאאלה כבר , יש כאלה שהם עדיין חיילים ויש להם בסיס לחזור אליו" ניתאי צעק "תודה לאל הגענו לרגע הזה" אור צעק וגזר את החוגר שלו. ברגע אחד כולם קפצו עליו בבעיטות "עולההההה" "עולהה" כולם הריאו "אתה כבר לא שייך למנייאק" אמרתי לו וחיבקתי אותו. "את באה היום בערב אה, תזהרי אם לא" אור אמר "ימשוגע! נראלך שאני לא אבוא" אמרתי וסטרתי לראשו "יופי , אני שמח לשמוע זאת בעניין. אם את רוצה תביאי חברות שלא תרגישי בודדה" הוא אמר "תודה לך" אמרתי עם הבעה מוגזמת ומזוייפת.

__

"נו אז מה אתן אומרות?" שאלתי את הבנות לאחר שהצאתי להן לבוא איתי בערב למסיבת שחרור של אור, הגעתי לפני לבית הספר בשעה שתיים עשרה וחצי, הייתי יכולה להישאר בבית אבל לא כי יש לי מבחן באנגלית היום ואני לא יכולה לפספס אותו בגלל שאין מועדי ב. "אין לי בעיה" אנאל אמרה "אבל מה , אנחנו לא כזה קשורות" אמילי אמרה וראיתי שהיא לא כל כך בעיניין "אתן כן , אם אתן איתי אז אתן כן" אמרתי "אני כמו אחותו וכולם יודעים את זה" הוספתי "טוב..." אמרה אמילי , סול במילא באה כי יובל חבר טוב של אור. "נו מה איתכן יעל , שקד?" שאלתי , אני לא יודעת אם שקד תרצה לבוא בגלל מה שקרה פעם שעברה במועדון "אין לי בעיה כל עוד החתיך הזה מהמועדון יהיה שם" יעל אמרה והתכוונה לקייל "בלי להלעיב או משהו, לא נראלי שהוא כל כך בעניין" שקד אמרה "למה בגלל יותר קטנה ממנו?" יעל שאלה לא מחכה לתשובה " בגלל שאני לא הטעם של-" " כן , הוא בעצמו אמר לך את זה ובואי אגיד לך משהו, אני מכירה את הבן אדם אם הוא יראה שאת עוד תמשיכי לפרטט איתו הוא יעליב אותך שתציאי עם דמעות לא יהיה לו אכפת בכלל." התפרצתי לדברייה, "בדיוק" שקד מלמלה "תודה על האזהרה באמת" יעל זרקה בזלזול, שתעשה מה שבא לך כבר רק שלא תבוא לבכות אצלי אחריי זה שהחרא הזה העליב אותה או השפיל אותה.
הצלצול נשמע ברחביי בית הספר ועכשיו הגיע הזמן להיכנס לכיתה לשעתיים של מדעים מהגיהנום ואז שעה של מבחן באנגלית, "צהריים טובים תלמידים, יורדים למעבדה אז תקחו את הציוד ובואו" זה מה שהמורה למדעים אמרה שנכנסה צעד וחצי לכיתה ואז יצאה. "אני לא הולכת לעשות את זה!" אמרתי בהחלטיות "איב, ירד לך ציון" אמילי אמרה "לא אכפת לי, אין סיכוי שאני נוגעת בדבר הזה" שילבתי את ידי. אנחנו עושים עכשיו ניסוי והמורה שחכה לציין שניסוי כולל איברים פנימים של בהמות, ואני ממש לא הולכת לגעת בכבד של תרנגולת.

סיימתי בדיוק עכשיו את הבמחן באנגלית ואני מודע לאלוהים על כך שהוא היה קל ולא לקח לי שנה כמו תמיד אלא רבע שעה וגמרתי. כל מי שסיים את המבחו השתחרר הביתה "יום טוב" אמרתי לשומר כשיצאתי , הוא החזיר לי חיוך ואיחל לי גם יום מוצלח. חיברתי את האוזניות לטלפון והפעלתי את הפלייליסט האהוב עליי שמרגיע אותי, זימזמתי לי את השירים במהלך כל הדרך הביתה ולא שמתי לב וכבר הייתי מול החנייה של הבית. "אמא?" צעקתי כשנכנסתי הביתה "אמא" צעקתי שוב, זה מוזר השעה כבר ארבע והיא אמורה להיות בבית , הסתובבתי כששמעתי שמישהו מכניס את הפתח לדלת "איב" אמא שלי אמרה כשנכנסה "מתי הגעת מתוקה?" שאלה וחיבקה אותי "הרגע" אמרתי וחיבקתח אותה גם "את הולכת היום למסיבת שחרור של אור?" שאלה תוך כדי ששמה את תיקה על מטלה המעילים "כן , איך את יודעת?" שאלתי "שאני לא אדע, אור הוא הילד הנוסף שלי" אמרה "נכון, זה בסדר שאלך נכון?" פחדתי לרגע שהיא לא תסכים "כן כן, רק תקחי איתך מפתח ואל תחזרי מאוחר מידי כי אני עובדת לילה ואחזור רק מחר בשבע בבוקר" אמרה, אמא שלי אחות בבית חולים ובגלל זה יש לה כל כך הרבה שעות. ניתאי ממש רצה להגיע למסיבה היום אבל הוא לא יכל , צץ לו איזה משהו מהבסיס והוא היה חייב להיות שם אז ככה שהוא לא יהיה נוכח, מה דיי יבאס את אור.