pretty Eyes

part 1

"איב בואי כבר שולחן 2 לא יזמין לעצמו אוכל" קראה לי ברוגז ענת אחראית המשמרת שלי , אני עובדת במסעדה פשוטה שנמצאת בשכונה שלי , "תמותי" לחשתי בשקט והלכתי לכייון שולחן מספר 2 . "שלום אני איב אני אהיה המלצרית שלכן להיום חשבתם כבר מה אתם רוצים להזמין?" הרמתי את ראשי כדי לראות מי יושב בשולחן וראיתי שלושה חיילים עם מדים בצבע ירוק , כל אחד שם היה נראה אחרת , היה שם אחד עם שיער בלונדיני ועייני דבש והשני שטני עם עיינים חומות ,השלישי היה עם שיער שחור ועיינים אפורות כאלה מיוחדות שלא רואים כל יום או בכלל, עצמות לחייו בלטו מאט באופן מושלם.
" עוד לא החלטנו אבל נשמח לבנתיים לקצת סלטים" הבלונדיני אמר " ולשתות מה אתם רוצים?" שאלתי והבטתי בעיינים אפורות " פפסי לכולם" ענה עוד פעם הבלונדיני "אין בעיה מייד יגיע" שלחתי להם חיוך זריז והלכתי להביא לטבח את ההזמנה זה בנתיים רק סלטים. עד שההזמנה תהיה מוכנה עמדתי בדלפק ומהשעמום בחנתי את החיילים שאותם אני ממלצרת , ראיתי שהחייל השטני אמר משהו ומייד לאחר מכן עיינים אפורות יש הזדקף במקומו והיה נראה כיאלו מתחיל להתעצבן , ורדיי ידיו בלטו נורא עוד שניה והם התפוצצו. "תנקי שלא יצא לך ריר" הקול של אנאל חברתי הטובה הקפיץ אותי במקום " דבר ראשון משוגעת , תפסיקי להבהיל אותי כל הזמן בסוף אני אקבל התקף לב" אמרתי לה והתנשמתי בכבדות, היא הורידה לי עכשיו שלושים שנה מהחיים "ודבר שני אני ממש לא בוהה אם לזה את מתכוונת" אמרתי לה והלכתי אל מקרר השתיה מוציא שלושה בקבוקי פפסי בשביל החיילים , "אנשים שמבינים עניין" אנאל אמרה כשראתה את בקבוקי הפפסי . אה ושחכתי לציין אנאל מכורה לפפסי , "איב מוכן" שמעתי את הטבח צועק לי " זה הסימן שלי " מלמלתי והלכתי כדי לקחת את הסלטים "בהצלחה לך" אנאל אמרה "תודה " הודתי לה שאני כבר הייתי לייד שולחנם של החיילים " הנה הסלטים שלכם" אמרתי והנחתי את כל סוגי הסלטים שהין על השולחן "והשתיה" אמרתי והבאתי לכל אחד כוס עם קרח קשית ובקבוק פפסי פתוח "כשתדעו מה תרצו להזמין תקראו לי ואבוא " אמרתי ובאתי ללכת אך מר שיער שטני עצר אותי "דווקא החלטנו" אמר , הנהנתי והוצאתי את ופנקס כדי לרשום את ההזמנה שלהם "אוקיי אז לי סטייק שהיה וואל וואל דן וציפס" השטני אמר "לי שני שיפודי פרגית ושיפוד אחד קבב" זו הייתה ההזמנה של הבלונדיני ועכשיו האחרון חביב עיינים אפורות "אני רוצה המבורגר וואל דן וציפס" איזו אדישות וקור אלוהים , הוא היה נשמע כיאלו אין לו כוח לחיים "אוקיי תרצו עוד משהו" סיימתי לרשום את ההזמנות שלהם והם הנידו לשלילה. "הזמנה חדשה" צעקתי והבאתי לטבח את ההזמנה , שוב פעם התיישבתי בדלפק והפעם לא בחנתי את החיילים אלה את המסעדה , היא הייתה דיי ריקה היו רק שלושה שולחנות תפוסים והיה דיי שקט אוליי כי זו שעת הצהריים והרוב בעבודה או בלימודים , תמיד מתמלא פה רק בערב. "איב" התיישבה ליידי ענת וניסיתי כמה שיותר לא להסתכל עלייה והסיבה לכך זה העיינים שלה אני לא יכולה להסתכל לה בעיינים , יש לה עיינים כחולות וגדולות , עיינה גם תמיד אדומות כיאלו לא ישנה בלילה כלל וזה נורא מלחיץ וקריפי וגם את האמת עכשיו אף אחד כאן לא סובל אותה אם מישהו בא לשניה עם מצב רוח לא טוב או שסתם עייפים היא ישר חושבת שקרה משהו בבית ויש לנו בעיות במשפחה והיא גם נורא נורא שתלטנית בצורה מתעצבנת. "כן?" "את יכולה לבוא איתי שניה אני רוצה לשבר איתך" אוי לא בבקשה לא שמישהו יציל אותי , למה דווקא עכשיו אנאל ממלצרת "אני לא יכולה אני מחכה להזמנה" רק שלא תיקח אותי " זו הזמנה גדולה נראלי שזה יקח זמן רב , קדימה בואי" קמה מהדלפק וסימנה גם למ לקום , התיישבו באחד השולחנות כל שהשמע מתי ההזמנה שלי מוכנה והיינו בדיוק שולחן לייד החיילים. "הכל טוב שקראת לי לדבר איתך?" שאלתי את ענת , שתגיע לעיקר כבר אין לי כוח לזה בשיט "לא לא, זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך הכל בסדר?" הניחה את ידיה על ידי כדי לנחם , היא חושבת שאני צריכה נחמה? , העפתי מבט זריז בשולחנות המסעדה כי אני מרגישה שמישהו נועץ בי עכשיו מבט "שיואו" בהלה קטנה יצא ממני כשראיתי את עיינים אפורות מסתכל עליי זה מלחיץ וכם לו יש עיינים מלחיצות " כן הכל בסדר למה שלא היה?" גבתי הורמה מאינסטינקט "אני פשוט רואה שאצ נורא תשושה ועייפה והעיינים שלך עוד שניה נסגרות יש משהי בבית שאני צריכ לדעת עליו?" שאלה ומללטף את ידי זה עבר ללאחוז לי את היד "כן פשוט זה תקופה של בגרויות את יודעת אז אני לומדת המון למבחנים" העפתי את ידיה ממני "אוקיי אם יהיה משהו את מבטיחה לספר לי?" שאלה עם טיפה של תקווה שאספר לה משהו קטן על החיים שלי "לא נראלי" קמתי ממקומי ובדיוק בתזמון ההזמנות מוכנות. "בתאבון" אמרתי לחיילים כשהגשתי להם את האוכל והם לא ראו בעיינים והתחילו לאכול ישר כיאלו לא אכלו כל ימי חייהם , אני עכשיו צריכה לסיים את המשמרת שלי אפילו שיש לי עוד שעה "ענת אני הולכת" הורדתי את סינרי והנחתי מתחת לקופה "עם אישור של מי?" שאלה כיאלו היא חושבת שהיא תעצור אותי מללכת "מהמנהל אמרתי לו שיש לי מורה פרטית עכשיו" אמרתי והנחתי את תיק בית הספר שלי על גבי "אוקיי ביי תהני" אמרה וחיבקה אותי ואני בלי שום ברירה הייתי צריכה לחבק אותה חזרה , לפני שיצאתי מהמסעדה הלכתי אל השולחן שלי ואמרתי להם שאני הולכת ומלצרית אחרת תמשיך לשרת אותם , הבלונדיני והשטני היחידים שהודו לי ,עיינים אפורות בכלל לא שם לב אני שם וזה קצת מעליב הייתי אומרת.

******************

"אני בבית" צעקתי כאשר נכנסתי הביתה "איזה קול יש לך תהיה בריאה" ראיתי את אחי ניתאי יורד במדרגות "מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו בהלם, הוא לא אמור להיות פה עכשיו " גר פה את יודעת " אמר וחיבק אותי " אתה לא אמור לבוא רק ביום חמישי" התנתקתי מחיבוק "נו ואיזה יום היום" הרים גבה "חמישי¿"שאלתי לא בטוחה בעצמי "כל הכבוד גאון היום יום חמישי" צבט לי בלחי בחוזקה "אח דיי" הורדתי את ידו ממני ועליתי לחדר " אני עושה שיעורים" צעקתי כאשר עליתי.
מי שלא הבין אחי הוא בעצם חייל הוא משרת בתותחנים , הוא חוזר הביתה רק בימי חמישי לסופי שבוע. "הלו" עניתי חסרת כוחות לטלפון מבלי לדעת אפילו מיזה "איב" שמעתי את קולה של אנאל מהצד השני של הטלפון "תקשיבי ג'וי הזמין אותי לדייט במועדן מחר" אמרה וכבר ידעתי מה היא הולכת לומר "לא לא אין סיכוי אני לא באה" קבעתי "נו איב אבל את יודעת כמה זמן רציתי לצאת איתו עד שהוא בכלל שם לב אליי " אמרה , יש בזה משהו , ג'וי הוא הקראש של אנאל מכיתה ח' הוא שנה מעלינו עכשיו אנחנו בכיתה יא' והוא ב יב' " טוב יש לך מזל שכל החברים שלו חתיכים" צחקקתי לטלפון " יש תודה תודה, מחר בערב אני אבוא אלייך ואז נלך למועדון" קפצה משמחה "אין על מה משוגעת" אמרתי וניתקתי את הטלפון.

************

דינג דינג דינג דינג , זה היה השעון המעורר "אין לי כוח" הסתובבתי לצד השני של המיטה וכיסיתי את עצמי עוד יותר בשמיכה , לבסוף נכנעתי וקמתי מהמיטה , לקחתי גינס שחור עם קרעים וסוודר שחור כי קריר בחוץ ונעליי וואנס והלכתי לשירותים , צחצחתי שיינים שטפתי את פניי סירקתי את השיער וירדתי למטה , אחי בטח יושן , אמא בטח בעבודה כמו כל הזמן , הכנתי לי כוס תה עם נענע לקחתי את הילקוט ויצאתי לבית הספר.