part-47

2.3K 108 7
                                    

זה זבוב בתוך היוגורט שלך.", "לא , זה לא."   "ילדה , ללא ספק יש לך משהו מת בתוך האוכל."
"אין פה כלום." וכך התחיל לי הבוקר בבית הספר , כרגיל חייב להתווכח על כל דבר קטן.
התחלנו ללמוד היום בשעה עשר , ובנתיים עד שהמורה תגיעה לכיתה אנחנו יושבות בכיתה מדברות ואוכלות. כמו כל מפגש. 
"זה טעים לך לפחות?" אני שואלת את אמילי כשהיא מוציאה בעזרת הכפית את הזבוב ששרץ לה ביוגורט. "ממש נפלא." היא צוחקת.

"ומה איתך?" פונה אנאל אל שקד שיושבת ושקטה
יותר מהרגיל , היא חושבת יותר מידי ורואים את זה עלייה , " מה יש?" היא יוצאת מהמחשבות שלה וחוזרת אלינו. "את יותר מידי לא את היום." אני אומרת לה , היא רק נאנחת בחוסר אונים.  "אני חושבת על מה יקרה אם אראה את לוק שוב." היא אומרת , היא יותר מידי חושבת על זה , ממש אבל. היא דואגת יותר מידי. "את תוציאי נגדו צו הרחקה מצידי , את לא אמורה לפחד." אומרת אנאל ואני מסכימה עם כל מילה שלה. מאז שהוא פנה לשקד היא יותר מידי מתכנסת בתוך כצמה ושוקעת כל הזמן במחשבות.

"ואני רק מוסיפה ואומרת , שהחתיך שבגברים יהיה מוכן לעשות הכל בשבילך , לא קייל." היא מתכוונת לניתאי שדלוק לשקד על הצורה. "אויש , ממש לא. הוא אפילו לא מסתכל לכיוון שלי."  נפתחתנו קצת.

אין לי בעיה שהוא דלוק עליה והיא עליו , גם אם יהיו זוג לא יזיז לי שקד צריכה מישהו והיא כמו אחות בשבילי , היא לא מרגישה מספיק את הקרבה של אחיה, כי הוא דואג לה בכלל וניתאי דואג לה יותר מאדר כל המשפחה שלה. כי אוהב אותה ואכפת לו.

"אז כולנו סתם עיוורות , שאנחנו רואות שאיך שאנחנו נכנסות לבית של איב המבט הראשון של ניתאי זה אלייך." אמילי מציית עובדה נכונה וזה גורם לשקד להסמיק , היא כל כך חמודה שזה הורג אותי.

_

"תחממו קצת את הרגליים שלא תיפצעו וזה יפול עליי." קייל אומר ועושה תנועה שכולם חוזרים אחריו , הוא כל חתיך שאני מתאפקת שלא קפוץ עליו מול כולם. אני מסתכלת עליו ומשחזרת את האירועים של אתמול , איך שהוא נגע בי והעביר צמרמורת בכל פינה בגוף שלי.

הוא בא להעביר לנו שיעור ואז הוא ינסע לבסיס , בכל זאת יום ראשון. אבל לפני הוא רוצה להזיז אותנו קצת ושנעשה פעילות ספורטיבית כלשהי.  "אני הולכת למות ." אומרת דני בהתנשפות ולא יכולה לקפוץ יותר , " לא נורא , יותר נחת לכולנו." אומר שון לדבריה , " שון תסתום." אני מזהירה אותו , הו איודע שהיא דלוקה עליו אז הוא מרשה לעצמו לדבר אליה איך שהוא רוצה ולהשפיע עלייה.  אני לא סובלת את דני אבל בכל זאת זה לא דבר יפה לעשות.

"איב שאני לא אקרא את המחשבות שלך כאן מול כולם ." שון מזהיר אותי ומצחקק , הוא יודע שאני חושבת על קייל ולא את המחשבות הכי תמימות שיש. "על מה אני חושבת?" אני שואלת במבט תמים וממשיכה לקפוץ מצד לצד במטרה להתחם , גם ספוטיבית וגם ממזג האוויר , אם ני לו טועה יש כרגע ארבע עשר מעלות וקר לכולנו להיות בחוץ.
"את חושבת על-" הוא לא מצליח לסיים את המשפט כי אני רצה אליו , קופצת עליו ומפילה את שנינו על הרצפה. "רואה , אף אחד לא צריך לדעת מה את זוממת ." הוא צוחק . "עם מה אני מתמודדת אלוהים ?" אנאל באה אלינו ונשכבת עלינו. " קומו." אמילי באה ונשכבת עלינו גם. כולנו צוחקים. "מסתכלים עלינו." שקד גם נשכבת עלינו תוך כדי האמירה שלה. " יאאלה חאלס." פתאום דני אומרת ומצטרף גם לערמת ילדים הזאת.

pretty EyesWhere stories live. Discover now