pretty Eyes

part-34

" יום רביעי שמח לכולם , יוצאים היום." אין שום סיכוי בעולם. יעל נכנסת לכיתה באנרגיות קופצניות , "מה קרה את ככה שמחה?" שואל שון , ראשה מונח על ברכי ואני משחקת בשיער שלו שארך ואפשר לעשות לו אפילו צמה קטנה. "לא תאמינו" מתלהבת , "טוב שאת יודעת את זה." אני מסננת בשקט.
"אני יודעת איך להשיג אותו!" קפצה במקומה בחיוך , "את מי?" שואל שון , "את מי כבר היא יכולה? את קייל . שורץ לה במוח שתהיה בריאה." שקד אומרת בעצבנות.
משום מה כולנו קמנו היום עצבניים מהרגיל , תוקפנים ואגרסיבים.
כבר מזמן אין לי מה להגיד בכל פעם שהיא מדברת על תוכנית להשיג את קייל , כל תכנית יותר גרוע מהשניה ולא הגיונית.

"הרי שבוע הבא אנחנו הולכים לבלות איתו ועם עוד אלפי חיילים חתיכים במשך שבוע! אז החלטתי שאני בטעות אפול והוא יצטרך מהר להחזיק אותי לפני שאפול וככה אגיד תודה ונייצר שיחה." בחיים זה לא יקרה , היא חיה הפנטזיות.

הצלצול נשמע לפני שהיא ממשיכה לדבר וכולם חוזרים למקומות ."תזכרו , היום יוצאים." אומרת יעל ואז המורה נכנסת.

ענת ,ענת ,ענת. שהענת הזאת תהיה בריאה או שאני אקבל התקף . כל פעם רמת בעצבנות עולה שלב ואני רותחת עלייה יותר.
ומה הפעם? המראה והגישה שאני משדרת ללקוחות . אני חושבת שאני סבבה לגמרי אבל היא אומרת שאני אדישה תוקפנית מידי , ולפעמים נחמדה למי שמוצא חן לי בעין.
זה נכון חלקית.

"הוו יש פה ילד שחיפש אותך ושחכתי לומר לך , הוא יושב בשולחן עשר." ענת נזכרת ואומרת ואני מודה לכך שהשתחררתי ממנה.

אני נגשת אל שולחן עשר עם תפריט ביד כדי להביא ללקוח , "שלום אני המלצרית להיום." אני אומרת ומניחה את התפריט על השולחן בחיוך קטן. "היי," אני שומעת בקול מוכר ורואה מולי את גאי , נער מהשכבה , חבר טוב של אור , גם כן ערס טוב.
"הו היי גאי , אתה ביקשת שאבוא?" שאלתי בהרמת גבה. "כן." ענה.
"למה?" אני שואלת איפה בשוק , אף פעם לא באמת דיברנו שיחות רציניות , אנחנו זה רק שלום שלום.
'את יפה." אוי לא בבקשה.
"ישר ולעניין אתה." אני אומרת ומביטה לצד.
"רציני , אפילו עם מה שאת חושבת עליי אני עדיין חושב שאת יפיפה." לא , לא.
זה לא שגיא לא ילד טוב , או מכוער.
זו אני , אני זאת שלא רוצה מישהו.
לא רוצה חבר , רק ידיד .
ככה טוב לי לבנתיים , גם לסצוטים לא.
לשום דבר.
"אוקיי... הבנתי לאן זה הולך." אני נושמת בכבדות , "לא בנויה למה שאתה חושב שאני בנויה." אמרתי את זה הכי פשוט שאני יכולה.
"לא רציתי להתחיל שום דבר , רציתי שתדעי שאני חושב שאת יפיפה , לבנתיים." למה כולם באים עליי?
"יש לך החלטה למה אתה רוצה להזמין?" אני מניחה את הרגע שהיה כאן בצד. "כן." אני לוקחת את הפנקס ולוחצת על פקק העט שלי כדי שיכתוב.
"רביולי פעמיים , אור בא לפה עוד מעט." אומר ומעביר את ידו בשיער , "ושתיים קולה." מוסיף.ואז מושיט לי את התפריט חזרה ואני מודה לו והולכת.