"שלוםם" נכנסתי למסעדה בחיוך די שמחה , אני חושבת שהשינה עזרה לי להירגע "מישהי פה שמחה" אמרה ענת כשראה פעם ראשונה נכנסת למסעדה שמחה , אני אף פעם לא שמחה כשאני פה "כן ישנתי צהריים" אמרתי והלכתי אל מאחורי הדלפק שמה את הסינר שלי ומתיישבת מחכה שיגיע לקוח.
"כן זה עוזר לישון , כל הכבוד שישנת ככה תהיה יותר ערנית במשמרת" אם תמשיכי ככה להיות לי עלוקה אני עוד ארדם, "כן..." , לקחתי את הטלפון שלי ושחקתי בו עד שמישהו יגיע , וואו זאת הולכת להיות משמרת ארוכה ומשעממת. "אני איקס" "טוב אז אני עיגול" , אני משחקת עם מורן ילדה שעובדת איתי איקס עיגול "שחקי" אמרתי לה אחריי שציירתי את האיקס על בדף "את" אמרה ושוב מיקמתי את האיקס באיזשהו מקום, אני לא כל-כך אוהבת את המשחק הזה אבל אין מה לעשות כי אין לקוחות אז אנחנו משחקות.
"איב לקוח" שמעתי את ענת אבל לא שמעתי את דלת המסעדה נפתחת "איפה?" הרמתי את ראשי אליה "שם" הצביע עם ידה אל הכניסה "איך לא שמעתי?" שאלתי את עצמי "גם אני לא שמעתי בגלל זה אמרתי לך , כנראה הפעמון של הדלת לא עובד" אמרה ושתתה מבקבוק המים הקבוע שלה "אוף" נאנחתי ולקחתי פנקס ועט והלכתי אל עבר הבן אדם שנכנס. "שלום ברוך הבא לי קוראים איב אני אהיה המלצרית שלך להערב" חייכתי אל גבר שהיה נראה בשנות החמישים לחייו, הוא היה לבוש לבוש בחליפה שחורה ועל ידן השמאלית שעון יוקרתית. אני לא מבינה, באמת שאני לא מבינה. למה אנשים שיש להם מלא כסף והם עשירים באים לאכול פה דווקא פה , יש מסעדות פי אלף יותר טובות ויותר טעימות מפה.
"הנה התפריט שלך , כשתחליט מה תרצה להזמין תקרט לי ואבוא לקחת ההזמנה שלך" אמרתי בנחמדות , הוא הנהן לי כמבין וסימן לי עם ראשו לחזור לדלפק. אוקיי זה היה טיפל'ה מלחיץ , אבל בסדר היו פה גרועים יותר ויותר מלחיצים ומפחידים.
"איזה טיפוסס" אמרתי כשהתיישבתי בבר בצד השני של הדלפק "מה קרה?" שאלה מורן בעודה מנקה את הדלפק עם סמרטוט וספריי "סתם איש מלחיץ" אמרתי והנחתי את ראשי על הדלפק "אוי מסכנונה" מורן אמרה בטון תינוקי "דייי" נזפתי בה.
"אני רוצה סטייק אנטריקות ותפוחי אדמה" אמר האיש המלחיץ "ולשתות?" שאלתי "סודה" ענה ורשמתי את ההזמנה "אוקיי , כמה דקות מוכן" אמרתי והלכתי להביא לטבח את ההזמנה , "ערב טוב נשמות שליי" נכנס שון בצעקה למסעדה "תגיד לי אתה מפגר" אמרתי והסדרתי את נשמתי "כן אני מפגר" אמר וקשר את הסינר שלו סביבו "מה אתה כל כך שמח?" שאלתי "סתם יש לי מצב רוח בשמיים" אמר . מה נהיה לכולם יש מצב רוח טוב היום, "הו הנה בא לקוח לך אליו" אמרתי כששמעצי את דלת המסעדה נפתחת "אהה זה החייל הזה" אמר שון וישר חשבתי לעצמי איזה חייל¿ "איזה חייל?" שאלתי "ההוא שהיה איתנו במסע הזה של הלוחמים" אמר וישר נפל לי האסימון , זה קייל. מה אין לו חיים שהוא כל שניה וחצי בא לפה, לא הבנתי.
"אני רואה שאין לו ממש חיים" מורן ממש קראה את מחשבותיי "כן אה" אמרתי, "אני אלך לפני שהוא יהפוך למפקד "אמר שון והלך אל השולחן שלו. "איב הזמנה" קרא לי הטבח "הצילו" שמעו ממני את היאוש , לקחתי את ההזמנה ואז הוצאתי מהמקרר בקבוק סודה כי זה מה שרצה לשתות. "בתאבון אם תרצה משהו תקרא לי" הגשתי לאדם את ההזמנה "תודה לך , את יכולה ללכת" אמר , ישר הלכתי אל הדלפק וחיכתי בשעמום שהוא יסיים לאכול , כי בנתיים הוא הלקוח היחיד בשולחן שאני צריכה לשרת. "הוא בא בלי מדים" שון בא מאחוריי "תגיד לי אתה רוצה להרוג אותי היום , ומי בא בלי מדים?" שאלתי "החייל הזה" ענה "אהה , ופעם הבאה לא להבהיל אותי" אמרתי "נראה מה יהיה פעם הבאה" אמר והתיישב ליידי בדלפק. "מה קורה למה את לא עובדת?" ענת באה אליי "כי הבן אדם שאני לוקחת ממנו הזמנה אוכל וזהו" אמרתי "אז תוציאי את הזבל זה יעסיק אותך" אמרה "אני חייבת?" שאלתי "כן." ענתה , נאנחתי ביאוש וקמתי אל המבטבח מוציא את שקיות הזבל מהפח ויוצאת מהכניסה האחורית. "איכה איזה ריח" אמרתי בגעול כשפתחתי את פח הזבל וזרקתי את האשפה. בחוץ היה כבר חשוך ותהיתי לעצמי מתי החשיך בכלל , כשיצאתי מהבית היה עוד שמש בחוץ ועכשיו חושך עם כוכבים.
עכשיו אחת עשרה בלילה שעת הסגירה , כל הלקוחות התפזרו מפה כבר מזמן ועכשיו נשארנו רק אני שון וענת. אני עכשיו הולכת למלא מים בדלי כדי לשטוף את הרצפה ואז נסגור את המסעדה , "וואי איזה קור פה. לא קר לך?" נכנסה ענת לשירותים , מה היא לא תעזוב אותי היום. לכל מקום שאני הולכת אחריי כמה דקות היא מגיע אחריי, זה מציקקקק. "לא דווקא נעים לי" אמרתי וסגרתמ את הברז ולקחתי את הדלי "את מוזרה" אמרה "תודה" לקחתי את זה כמחמאה , "אני אלך לשטוף ולסיים עם זה כי אני מתה לישון" אמרתי "אוקיי לכי לכי ואל תמהרי" אמרה ויצאתי מהשירותים. "שון לך שב בדלפק ואל תזוז עד שיתייבש זאת הפעם הרביעית שאתה עובר לי ברטוב" אמרתי בעצבים לשון שכל שניה עובר ברצפה הרטובה, "הולך הולך תרגעי אישהה" אמר והרים את ידו כחף מפשע "אני לא ארגע" אמרתי וסחטתי את הסמרטוט "אז אל תרגעי" אמר "טוב" אמרתי "טוב" חיקה אותי, "דיי כבר" אמרתי "דיי כבר" עוד פעם חיקה אותי , הוא בכוונה רוצה לעצבן אותי. כולם רוצים לעצבן אותי היום אני לא מבינה, תודה לאל באמת שהיום כבר עומר להיגמר.
*********
"ילדים כולם עכשיו מתחלקים לזוגות ועושים ניסוי , קודם תראו איך אני עושה ואז תעשו לבד" אמרה המורה למדעים. אני לא סובלת את השיעור הזה ואין לי כוח לכלום אני הלכתי לישון בשעה שתיים וחצי בלילה כי הכנתי עבודה להגשה בפסיכולוגיה. בחרתי לעשות מקצוע מורחב בפסיכולוגיה כי אני אוהבת את זה כשאגדל אני אהיה פסיכולוגית ועכשיו אני עובדת דיי קשה בשביל זה ואני מקווה שזה יצליח. כי אם לא אהיה פסיכולוגית אני לא יודעת מה אהיה , זה המקצוע שבאמת מעניין אותי ואני באמת אוהבת אותו.
YOU ARE READING
pretty Eyes
Romanceהוא חייל שמשרת בתותחנים עם אחיה , טיפוס קר ואדיש לא מאמין באהבה וחושב שזו סתם שטות ובזבוז של זמן. היא תלמידת תיכון בכיתה יא ממלצרת כדי להשיג את הכסף שלה ולהיות עצמאית , קופצנית וחייכנית לא אוהבת להיות עצובה ו מאמינה שאהבה זה הכל. מה יקרה ששני הטיפוס...
