pretty Eyes

part-14

"איככ איככ, דיי אני לא מסוגלת יותר " צעקתי ברחביי המטבח "מה עכשיו זאת הפעם הרביעית? שאת צועקת שאת לא מסוגלת" עומר שאלה "נכנס לי חומוס לתוך הסוודר" אמרתי בגועל "איפה הסינר שלך?" שאלה "אין סינר " עניתי "נו אז תורידי יש לך גופיה מתחת ובמילא זה רק אני ואת פה" אמרה , לרגע חשבתי עם כדיי , יש לי גופיה לבנה ואם שפריץ מים אחד או משהו ישר רואים הכל כי זה שקוף. "איפה יש סינר אבל , אני לא רוצה שיראו לי את הפאקינג חזה" אמרתי , בשניה יכול לקרות אסון כלשהו , "לכי תשאלי את גברת לחץ היא בטח יודעת" עומר התכוונה לענת "מה ככה?" שאלתי והסתכלתי על הגופיה "כן מי כבר יראה אותך" אמרה "אוקיי אני פשוט אעשה את זה מהר ואחזור" אמרתי ויצאתי מהמטבח לחפש את ענת.
יצאתי ולא ראיתי את ענת בשדא הראייה שלי , רק את המלצרים רצים משולחן לשולחן, היו שם שלושה שלוחנות ארוכים וכולם היו מלאים בגברים עם נשקים.בלב ברירה הלכתי לשאול את שון איפה ענת  כי הוא היחיד שאני יכולה לשאול אותו ולא את הפרחות שפה ממלצרות גם בקושי, "שון" קראתי בשמו בזמן שלקח הזמנה והתקדמתי אל השולחן שהיה שם "רגע איב" אמר וסיים לרשום את ההזמנה "מה רצ.... מזה זה?" פער את עיניו כשהסתכל עליי "מזה מה?" שאלתי אותו "מזה הגופיה הזאת?" הרים את קולו , כך שכמה מבטים מהשולחן הופנו אלינו "התלכלך לי הסוודר אז הורדתי אותו ואני מחפשת סינר כדי לחסות את זה " אמרתי והצבעתי על הגופיה שעליי "למה אני שומע כל מוכר?" שמעתי קול מוכר מאוד מוכר "אחי תגיד לאחותך שתלך מפה שהיא ככה" שון אמר. רגעע אחי פה? "ניתאי פה?" שאלתי "לא אז אח שלי" שון אמר בציניות מוחלטת "מזה הדבר הזה?" שמעתי מאחוריי , ממש פחדתי להסתובב "מה קורה ניתאי?" שאלתי ישר כשהסתובבתי אליו ולא ישים לב לגופיה הזאת "אני מעולה ואת?" שאל וראיתי שהוא חשק את שינו , לא זה לא עזר הוא עדיין שם לב. "אני סבבה , מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו ושמעו את הפחד בקולי "וואלה המפקדים רצו לצאת איתנו למסעדה טובה אז הצאתי את זאת כי את עובדת םה אבל עכשיו אני מתחרט , מה לעזעאל את לובשת?" צעק בלחישה "לא באתי ככה מהבית סבבה. באתי עם סוודר והוא התלכלך לי ועכשיו אני מחפשת את האחראית משמרת שלי שתתן לי סינר כי אני ממש לא רוצה להסתובב ככה ועוד בקור הזה שפה" אמרתי "תעופי לי מהעיינים ותפשי אותה" הוא סובב את גופי לצד השני כך שגבי אליו, כדי שאלך מפה לחפש אותה "עפה עפה" אמרתי והלכתי אל הדלפק אולי ם מישהו יודע.
"שי לי את יודעת איפה ענת?" שאלתי את שי לי שעמדה בצד השני של הדלפק והתעסקה בטלפון שלה. "אמ... נראלי היא בהפסקת סיגריה" היא לא עזבה את מבטה מהטלפון , מי יוצא לעשן בפאקינג גשם הזה ? מייי , אוףף. הורדתי את ראשי אל הדלפק בעצב , שמעתי את דלת המסעדה נפתחת וישר הרמתי את ראשי פוגשת בענת שמכניסה את קופסאת הסיגריות שלה לכיס הג'קט שלה. "ענת ענת ענת" רצתי אליה ישר ועל הדרך משכתי אחריי כמה מבטים, "כן איב?" "איפה יש סינר? אני פשוט חייבת " שאלתי אותה , שתתן לי כבר אני עוד שניה משתגעת והשארתי את עומר לבד במטבח עם מלא כלים. "אה אין לנו, נגמר." אמרה כיאלו זה משהו טוב , מה אני אמורה לעשות עכשיו! "למה?" שאלה "התלכלך לי הסוודר והורדתי אותו והגופיה שלי שקופה ואני מפחדת שהיא תתלכלך" הסברתי את זה כבר בפעם האלף. "לא נורא. את ילדה גדולה אני בטוחה שלא יקרה כלום" אמרה וליטפה את ידי, הטרדה! "יש אפשרות אוליי להחליף עם מישהו , אני רואה ששון כבר עוד שניה מרביץ פה למישהו, הוא ממש מאבד את העצבים." הפנתי את מבטי אל שון שעמד שם בחוסר סבלנות ופיהק בלי הפסקה. "אוקיי, ובלי בעיות!" הזהירה אותי. "תודה" הודתי לה וישר הלכתי לשון "שון לך." אמרתי בלי יותר מידי דיבורים ואני בטוחה שהוא לא הבין למה אני מתכוונת "מה לאן?" שאל "אתה מחליף אותי במטבח אני לא יכולה להיות שם, אני התלכלך ואז הלך עליי" אמרתי "אהה בגלל זה. טוב קחי את הפנקס" אמר והביא לי את הפנקס והעט שלו.
"אוקיי לכולם קולה זירו חוץ מאחד סודה, וסלטים לשלוחן שתיים" שיננתי לעצמי את ההזמנה שהיתה רשומה וחיכתי שתצא. "אחות של ניתאי" מישהו פנה אליי "כן" "את יודעת איפה השירותים?" שאל "הפנים שלי הם פה למלע" אמרתי ועשיתי רעשים עם ההאצבעות כשראיתי שמבטו מופנה אל החזה שלי "מה אני אעשה זה מושך את צומת ליבי" הסביר את עצמו "יופי אז שימשוך" אמרתי בארסיות "והשירותים זה פה מאחורה" אמרתי לו והוא הלך ,בלי לומר תודה לפחות , חצוף. "אוקי, הנה בשבילכם הסלטים שהזמנתם" שמתי את כל הסלטים על השולחן ששם יושב אחי "תכף אביא לכם את השתייה ואם אתם צריכים משהו תקראו לי" אמרתי והלכתי משם אל המקקר מוציאה שמונה בקבוקי קולה זירו ובקבוק סודה אחד. "מי הזמין סודה?" שאלתי כשחזרתי אל השולחן "אני" אמר מישהו שישב בדיוק איפה שעמדתי "אוקיי קח" אמרתי והנחתי את הסודה על השולחן , גל של בושם גברי עבר באפי וזה היה ריח כל כך טוב ומוכר "תודה" הודה לי "אין על מה , וקולה זירו לכולם נכון?" רציתי להיות בטוחה "כןן" צעקו כולם במכה מה שגרם לי לחייך חיוך דבילי.
"מלצרית" מישהו קרא לי מהשולחן "כן?" הגעתי במהירות "אפשר בבקשה עוד משקאות כמו פעם קודמת?" "כן מייד" אמרתי , "שי לי תוכלי להוציא לי מהמקרר שמונה בקבוקי קולה זירו ואחד סודה?" שאלתי אותה, אני ממש לא הולכת לעשות סיבוב בדלפק ולקחת כזה התפקיד של שי לי לתת לי משקאות "כן שניה" אמרה וסוף סוף יצאה מהטלפון.
"תודה" הודתי לה כשהוציאה את כל המשקאות מהמקרר והניחה על המגש "בכיף" אמרה וחזרה להיות שקועה בטלפון , לקחתי את הפותחן והתחלתי לפתוח את הבקבוקים אחד אחריי השני , "נו איך הולך?" ענת הקפיצה אותי משום מקום מה שגרם לבקבוק הסודה שהיה בידי להישפך עליי ולגופיה שלי להפוך לשקופה "עד עכשיו היה מצויין" אמרתי עם חיוך מזוייף מנסה לשמור על סבלנות "שי לי תביא לי בקבוק סודה חדש בבקשה" ביקשתי ממנה וזרקתי את בקבוק הסודה לפח , אין בו כלום כי כולו נשפך עליי. הלכתי לשירותים והתחלתי לנגב את הסודה מהחולצה שלי איכשהו כדי שזה לא יהיה ממש שקוף ואז ניתאי יראה את זה וירצח אותי. "אוקיי הנה קולה זירו לכולם" אמרתי ועמדתי מאחורי אחד מהסועדים כדי שניתאי לא יראה כלום "וסודה לך" אמרתי לסועד "תודה ופרינסס לעמוד מאחוריי מישהו לא יעזור לך להסתיר את הנוף שאת מראה"לחד לי אותו אחד באוזן  ,ברגע ששמעתי רק את הפרינסס ידעתי שזה קייל. 'מה חשבת מטומטמת הוא משרת עם אחיך ביחד מה הוא לא יהיה פה'  הקול בראשי אמר , הוא גם היחיד ששותה סודה מה הפלא "אף אחד לא שם לב" אמרתי לו "כן גם אף אחד לא בוהה לך בחזה עכשיו נכון?" שאל אותי , ישר הרמתי את ראשי אל השולחן וראיתי שכולם בוהים בי , פאק!

:לאחר יומיים יום שלישי:

"את מתרגשת?" צרחה לי סול באוזן "ממה יש לי להתרגש זה דייט שלך ולא שלי והרגת לי את האוזן" אמרתי ושפשפתי את אוזני , עכשיו יש לנו שיעור מתמטיקה ובמקום ללמוד ואני וסול הברזנו , סול רצת לספר לי על בחור שהיום היא יוצאת איתו ששמו יובל ומי אני שאגיד לא לספר. היא סיפרה לי שהם הכירו במועדון שהיא מברמנת בו , הוא הזמין משקה ועל הדרך נדלק עלייה, סול היא ילדה ממש יפה עם יופי לא מהעולם הזה. יש לה שיער בלונדיני עם גוונים שצבע לאפור , עינייה כחולות ממש כמו הים, היא רזה כמו מקל ובגובה המושלם, בקיצור הבחורה המושלמת.