pretty Eyes

part-4

"איככ דיי דייי ימגעיל" צעקתי ברחביי הבית כאשר ליאון האחיין שלי בן החמש  רץ אחריי עם הטיטול של אחותו הקטנה ליאן  בת השנתיים "אתה רוצה עונש?" הפסקתי לרוץ וגם הוא "לא" ענה ויכולתי לראות עוד שניה דמעות בעניו "יופי אז לך תזרוק את הטיטול בבקשה לפח" אמרתי לו "טוב דודה" ענה לי והלך לזרוק את הטיטול המסריח. השעה עכשיו שש בערב , אנאל הלכה לפני חצי שעה היא עזרה לי איתם קצת ליאון ממש אוהב את אנאל יותר ממני אפילו אז זה דיי טוב שהיא הייתה פה וגם הןא מקשיב לה יותר ממה שהוא מקשיב לי , אמא שלי חזרה בשעה שתיים עשרה הביתה והלכה שוב לעבודה בשעה חמש , החברים של ניתאי עדיין אצלנו בחדר שלו ואני לבד עם שניי האחיינים שלי הילדים של אחי הגדול דניאל "ניתאייי" צרחתי את שמו כדי שישמע אותי מהסלון "אהה?" זה היה נשמע כמו שאגה של אריה "תביא לי טיטול מהחדר של אמא" צעקתי לו ,התיק של ליאן עם כל הטיטולים והדברים שהיא צריכה בחדר של אמא שלי "קחי לבד" צעק לי "אני לא יכולה מפגר אני בסלון וליאן בלי טיטול" צעקתי "תסתדרי" צעק לי , לא עד פה דיי נמאס לי ,עליתי לחדר של אמי לקחתי טיטול ומגבונים ולמזלי לניתאי יש חולשה לליאן הוא כל כך אוהב אותה , פתחתי את דלת חדרו של ניתאי עם ליאן החצי עירומה ביד וטיטול ומגבונים  וכולם התסכלו עליי יותר נכון על ליאן "מה אף פעם לא ראיתם תינוקת" ירקתי בערסיות "קח" הושבתי את ליאן על ברכיו של ניתאי ושמתי לו את הטיטול והמגבונים על השולחן "תחליף לה ותהיה איתה קצת היא לא תעשה כלום" אמרתי לו "טוב" אמר ונישק את ליאן בלחי , ליאן היא באמת תינוקת שקטה והכי חמודה ומתוקה שראיתי אי פעם , היא לא עושה באלגנים ושטויות היא פשוט יושבת בצד או שהיא משחקת בפזל או שהיא משחקת איתנו לעומת זאת ליאון הוא הילד הכי רעשן שאני מכירה הוא תמיד משאיר אחריו תמיד מגבונים מפוזרים בכל רחבי הבית  ,במבה על הרצפה וסימני ידיים על החלונות "ליאון רוצה להרכיב פזל?" שאלתי אותו בזמן שצפה בסמי הכבאי ואני סיימתי לנקות את הבית מכל הבאלגן שעה "כןן" אמר בהתלהבות "איזה אתה רוצה?" הבאתי לו שלושה קופסאות פזלים אחת של דינוזאורים השני של כלבים והשלישי של סמי הכבאי "זה זה דודה" הצביע בהתלהבות על הקופסא של סמי הכבאי "אוקיי בוא נתחיל" אמרתי ופיזרתי חלקים על השטיח בסלון והתחלנו להרכיב את הפזל.
"איב ליאן נרדמה היא יושנת בחדר של אמא" ניתאי ירד לסלון בלחישה ואחריו כמו צבא שלם כל החברים שלו "טוב תהיה בשקט כי גם ליאון נרדם" אמרתי והצבעתי על ליאן ששוכב בספה עם שמיכה שמכסה אותו הוא ישן כמו מלאך "מתי דניאל ואורית יבואו לקחת אותם?" ניתאי לחש "עוד עשר דקות" עניתי , אורית היא אשתו של דניאל, השמש  שקעה ממזמן השעה כבר תשע בלילה , אמא שלי חוזרת הביתה רק באחת עשרה ואני ממש מותשת ואני חייבת לגעץ לניתאי את המדים של הצבא "אתה יוצא ?" שאלתי אותו ופיהקתי "לא עוד לא אני אחכה שהם יקחו אותם ואז אלך שלא תישארי איתם פה לבד" ענה והתכוון לילידים "את אתה יכול לשבת פה כם ליאון ואני אלך לגעץ לך את המדים?" שאלתי אותו "כן לכי" אמר והלך לשבת לייד ליאון וגם חברו נמחרו על הספה.