pretty Eyes

part-23

"נו באמת איב!" קייל אמר בחצי צעקה , סיפרתי לו למה אני לא בכיתה והדבר היחיד שהוא עשה זה לשלוח לי מבט מיואש. "מה אתה רוצה שאני אעשה, אני לא יכולה להיות עם הזבל זבל באותה כיתה" אמרתי והנחתי את כל ערמת המבחנים שסיימתי על השולחן "אל תגיד לניתאי על זה משהו" אמרתי לו, רק זה חסר לי עכשיו "אני לא אגיד לו" אמר "פיו" אמרתי בהקלה "בתנאי שאת נכנסת לכיתה אחריי שאני מסיים פה" הוסיף , מבט של גועל עלה על פניי, אין סיכוי! "בחיים לא." שילבתי את ידי "אני אכניס אותך לכיתה או שאת מעדיפה שאני אגיד לניתאי שאחותו לא לומדת ומסתובבת מחוץ לשיעורים כל היום" אמר בנינוחות "אוף" בן של זונה. אין לי ברירה "טוב".
"כשאת נכנסת לכיתה את מבקשת סליחה" קייל אמר בזמן שאנחנו מתקדמים אל הכיתה "ממש לא!" עצרתי במקום "מהיום הראשון שהיא ראתה אותי היא שמה עליי עין, היא מחפשת להאשים רק אותי, אני לא מבקשת שום סליחה ושום נעליים." קבעתי "נו איב, מה כבר יקרה" אמר "אסון זה מה שיקרה", "טוב, אני כבר אטפל בזה קדימה בואי" תפס בידי והלך במהירות שיא. קייל טקטק בדלת ולאחר מכן פתח אותה, "סליחה שאני מפריע, זה שלך?" הוא הצביע עליי "אני לא מוכנה לקבל אותך!" היא צעקה בכל הכיתה "את ילדה חסרת כבוד , רק אם תתנצלי אולי אחשוב על להכניס אותך" המשיכה לצעוק "אפשר להבין למה את מרימה את הטונים שלך? כלבתה" צעקתי עליה חזרה, הרגשתי יד מונחת על גבי עולה מלעה מטה "תרגעי" קייל ניסה להרגיע אותי, המגע שלו קצת ריקח אותי. "אני הרים את הטונים כמה שבאלי , תשקתי" חוררה לי את האוזניים "אוקיי זהו, תפסיקי ברגע זה!" קייל צרח ומשך אותי אליו "איך את מצפה שהיא תתנהג אליך בכבוד אם את בעצמך חסרת כבוד. עכשיו היא תיכנס לשיעור ואת לא תפני אליה בשום צורה !" עוד שניה הורידים שלו התפוצצו מרוב עצבים. "שתלך תשב" קולה של המורה נרגע,
"כנסי " קייל הכניס אותי לכיתה , אמר לי ביי והלך.
שמעתי מסביבי לחשושים של 'מה זה הדבר היפה הזה' 'מיזה בשבילה' 'יופי כזה לא רואים' ....
כל זה היה מצד הבנות , התיישבתי במקומי ואיכשהו הוצאתי מחברת והתחלתי להעתיק וללמוד, תודה לאל השיעור עבר בסדר , היה שקט כמו המוות.
"איבוש, איבב" שמעתי קול שהדבר היחיד שהוא גורם לי זה בחילה. "כן דני?" סגרתי את הלוקר אחריי ששמתי את כל מה שמיותר לי "אפשר לשאול שאלה?" "זריז" "מי זה היה הבחור הזה?" שאלה "ולמה זה עניינך?" שאלתי בהרמת גבה  "סתם את יודעת, לבדוק אם הוא רווק או לא" ענתה לי "מה אני המזכירה שלו, את רוצה לכי אליו תשאלי אותו הוא פה במזכירות. אל תשגעי אותי גם כן את " אמרתי לה בעצבנות והלכתי אל כיתת האם שלי , משאירה את דני מאחורה.
"מה החבר של אחיך פאקינג עושה פה?" שקד שאלה אותי בהתלהבות "הוא חותם על מסמכים אני חושבת" הסברתי לה "אה, ומה זה היה בכיתה?" ראיתי חיוך ממזרי על פניה "תירגעי, הסברתי לו מה קרה ולמה יצאתי אז הוא לחץ עליי להיכנס" אמרתי "ברור, מי לא ידאג לאהובתו" אמרה עם חיוך רחב "תרגעי כבר, אין כלום." עכשיו זאתי התחילה "בטוח?" קרצה לי "כן, בטוח" שלחתי מבט אדיש.
"מה אז ככה זה נגמר ?" שמעתי אותו מאחוריי וישר הסתובבתי "כמה זמן אתה פה לעזאזל?" פתחתי את עיניי לרווחה "מספיק זמן" ,"לא היית אמור לסיים כבר?" שאלתי "סיימתי עכשיו נסיכה, באתי לראות אם לא הייתה קטטה בינך לבין הבת שרלילה הזאת" ממתי קייל מדבר ככה ליידי, "ממתי אתה מדבר ככה?" שאלתי "מתמיד" קריצה "אף פעם לא ניבלת את הפה ליידי" אמרתי בפליאה "כי לא מנבלים את הפה לייד נסיכות" צבט בלחיי והלך , משאיר אותי בהלם קטנטן.
******
"ענת" אין תגובה "ענת" אין מענה "ענת" העצבים עולים , אין ברירה אני חייבת לצרוח אחרת איך החרשת הזאת תשמע "ענת!!" תודה לאל היא שמה לב לקיומי "למה את צועקת ככה?" שאלה "כי את לא שומעת ריבונו של עולם" הכתי על רגליי עם ידי "מה רצית?" הייתה עסוקה בקופה "אני יוצאת להפסקה" אמרתי , היא הנהנה לי ויצאתי.
"מה יש את כל המשמרת בהפסקה" אנאל התיישבה ליידי מאחורי המסעדה "דבר ראשון אני לא כל המשמרת בהפסקה, ודבר שני אני עייפה ואין לי כוח למסעדה הזאת כברר" אמרתי בעצבים "למה את כל כך עצבן היום?" אנאל שאלה "אני לא עצבן, פשוט אין כוח" אמרתי. "יש עלייך אש?" תום אחד מהבחורים שעובדים איתי במסעדה שאל "תמיד"  אמרתי והדלקתי לו את הסיגריה ,  למה יש לך אש אם את לא מעשנת?" שאל והתיישב ליידי על המדרגות , אנאל מדברת בטלפון בפנים. "כי תמיד בכל מקום שאני נמצאת מבקשים ממני" השבתי לו "ילדה חכמה" מלמל לעצמו וחשב שלא שמעתי , "ההפסקה נגמרה חבריםם" ענת צעקה מפנים "איכ" אמרתי בגועל ששמעתי אותה "מה איכ?" תום שאל והושיט לי יד כדי שאקום "ענת איכ" אמרתי והוא צחקק מה שגרם לי גם לצחקק.
"שלוםם" אמרתי בשמחה ורצתי אל כניסת המסעדה שראיתי את אור עומד שם , קפצתי עליו בשמחה והוא חיבק אותי חיבוק חם ואוהב.  "אה, פיצפונת מה קורה?" שאל ונדנד את ידי מצד לצד "בסדר , מה איתך ?" שאלתי חזרה "ווואלה גם בסדר , עוד שבועיים משתחרר מהדבר הזה שקוראים לו צה ל " אמר וראיתי חיוך קטן מתבצבצ לו בין הגומות  "שחרור נעים" אמרתי "תודה לך קטנה , אני עושה מסיבת שחרור ואת באה. אי אפשר בלי אחותי" אמר וחיבקתי אותו, לאור אין אחות יש לו שלושה אחים מה שאומר שאני האחות הקטנה שתמיד רצה "מה ברור, שאני לא אבוא למסיבת שחרור של אחי הגדול" אמרתי והרמתי את ראשי למלעה, "יש מצב את מארגנת לי ולמיה שולחן?" שאל "בטח, איפה מיה? הרבה זמן לא ראיתי אותה" אמרתי בהתרגשות , מיה היא חברה של אור כבר שלוש שנים , ואנחנו חברות די טובות אפשר לומר "היא מסדרת את האיפור שלה בשירותים" אמר ובא אחריי לשולחן שסידרתי להם.

"אז אור , אתה סטייק שיהיה וואל וואל דאןו לשתות קולה, מיה את רביולי בטטה ולשתות לימונענע" חזרתי על ההזמנה שלהם כדי להיות בטוחה "כן איבוש , תודה" אמרה מיה בחיוך "ברור מה, ההזמנות יגיעו תוך זמן קצר. אם משהו תקראו לי" אמרתמ והלכתי להביא לטבח את ההזמנה.