"אחת שתיים אחת שתיים, שכבת יא' היקרים כאן המנהל אני מקווה שהיום שלכם בסדר. רציתי להודיע לכם ששיעור הבא לא לומדים אתם באים לחדר ההרצאות" שמעתי את המנהל מהכריזה ברחביי בית הספר. מה הוא רוצה עכשיו לבוא לחדר הרצאות, בשביל מה? "איב עוד מילה אחת ואני אפסול לך את הבחינה" צעקה המורה לאנגלית," אבל זאת לא אני. זה הם דיברו" אמרתי והצבעתי על הילדים שישבו מאחוריי ולא הפסיקו לקדוח במוח. "תפסיקי להאשים אחרים ותתרכזי כבר בבחינה שלך" לימור שזה שמה של המורה דפקה לי צעקה והטיחה את ידה בשולחן בכעס, מי ישמע לא עשיתי כלום!
"זה היה קשהה" אמרתי כשיצאתי מהכיתה לאחר המבחן "ארבע יחידות מה קשה" שון אמר , שון כל הזמן יורד עליי שאני ארבע יחידות אנגלית ישאני מתלוננת שקשה לי "לפחות אני לא שלוש במתמטיקה" עקצתי "אאו'ץ . למה ככה" אמר "כי ככה" אמרתי. "אתה בא יש לנו משהו בחדר הרצאות"אמרתי לו והוא הנהן לי והלכנו את התפוח פיס ששם נמצא חדר ההרצאות.
"בשביל זה הוא קרה לנו בשביל זה" שון יצא מהחדר הרצאות בהלם מזוייף כזה וכך גם אני, "בשביל להודיע לנו שעוד חודשיים יש לנו מסע ישראלי וואו" אמרתי, "שהיה אומר חודש לפני למה חודשים ולמה לבזבז לנו תזמן" שון מתעצבן סתם , כולה הרצאה מה יש לו , בזמן האחרון הפיוז שלו עולה ממש מהר מבדרך כלל , אני חוששת לומר לו אפילו שלום שלא יגיד לי איזה משהו.
"מה יש לך?" ישר שאלתי ולא יכולתי כבר לשתוק , "מה יש לי?" שאל לא מבין. "אתה מתנהג מוזר בזמן האחרון, מתעצבן מהר, אני כולה רוצה להבין מה יש לך" התרגזתי וקולי התחזק. "אין לי כלום פסדר ? לא עובר עליי כלום תפסיקי להיות עלוקה" צעק עליי והתסכל אל תוך עייני , הסתכלתי אל תוך עיינו וראיתי שהם אדומות ,לא מחוסר שינה לא מעייפות הוא מסומם או שאני מתחילה להזות "אתה לקחת משהו?" שאלתי "תגדירי משהו" אמר "נו אתה יודע למה אני מתכוונת" אמרתי בגלגול עיינים "מה סמים?" צעק "ששש" השתקתי אותו , רק זה חסר לי מישהו ישמע סמים ויחשוב שאנחנו לוקחים "כן" עניתי "אה אז לא" ענה והלך אל מאחורי בית הספר ואני אחריו "אתה מעשן את הסיגריות הרגילות שלך?" שאלתי אותו , כן שון מעשן אבל פעם ב כשהוא ממש עצבני "או שגיוונת?" שאלתי בהרמת גבה "לא לא גיוונתי" אמר והוציא סיגריה מכיסו "איפה המצית שלי עכשיו" העצבים שלו התחילו לעלות כשחיפש את המצית שלו בכיסים ולא מצא "אצלי" אמרתי והוצאתי את המצית שלו מכיס הג'קט שלי "אה נכוןן אמרתי לך שתשמרי עליה" אמר ולקח ממני את המצית בשיא הזלזול , הוא הצית את הסיגריה שהיתה בן שינו ושאף את הרעל הזה , לסיגריה הזאת היה ריח שונה לא כמו של סיגריה רגילה , הוא מעשן סמים "זה גו'ינט" קבעתי "לא מפגרת" אמרתי "אל תחרטט אותי. אין לזה ריח של סיגריה רגילה אני יודעת מזה" אמרתי "בגלל זה העיניים שלך אדומות כמו לא יודעת מה, ואתה מעשן פה ולא במחששה כדי שלא יתפסו אותך, אז אתה הולך ומעשן מאחורי הבית ספר איפה שאין אף אחד." אמרתי ופערתי את עייני כנפל לי האסימון "כל הכבוד לך גילית שאני מעשן גו'ינט, כפיים" ירק לעברי בזלזול שהתחיל כבר להגעיל אותי , מבט לא מאמין עלה על פני והנדתי את ראשי כלא מאמינה "טוב מה אני אגיד לך , שיהיה לך בהצלחה בחיים החדשים שלך " אמרתי ואספתי את תיקי והלכתי , לא מוכנה להיות ליידו לשניה אפילו "איב" צעק לי , לא התייחסתי. "נו איבב" עצק שוב ואני ממשיכה בדרכי "נו תעצרי כבר כוסראבק" צעק "לך תזדיין" שלחתי לו אצבע שלישית והתקדמתי במהירות לכניסת בניין של השכבה שלי.
"מה יש עכשיו?" צעקתי ברחבי הכיתה כשהמורה לפיזיקה יצאה מהכיתה , וכולנו מחכים לשיעור הבא שיגמר כבר "של ח" רוני ילדה מהכיתה צעקה . ישר התאפסתי על עצמי והוצאתי את המחברת של ח מהתיק לפני שהמורה יגיע , המורה שלנו של ח הוא לא מפחיד אלא מעצבן אף ילד לא סובל אותו פה. אם אתם נכנסים לכיתה שניה אחריו לשיעור הוא שולח אותכם למנהל, אם אתם מדברים בלי אישור ישר מכתב לתיק האישי. הוא מתנהג אלינו כיאלו אנחנו החיילים שלו והוא המפקד מה שלא נכוןן , הוא חיי בסרט קשה!
"הוא בא ,הוא בא" שון צעק כנכנס לכיתה בריצה , אני כל כך כועסת עליו שהוא לא סיפר לי אני החברה הכי טובה שלא ואני גם מאוכזבת שהוא הדרדר ככה , זה לא אותו שון של פעם , הוא השתנה ממש.
"כולם יכולים לשבת" אמר המורה לשל ח והתיישבנו "לפני שנתחיל בשיעור אני רוצה להודיע ששבוע הבא נצא ליום שדה, בסוף השיעור אחלק לכם חוזר.....".
טוב פרק קצת קצר...
מקווה שתהנו💘
YOU ARE READING
pretty Eyes
Romanceהוא חייל שמשרת בתותחנים עם אחיה , טיפוס קר ואדיש לא מאמין באהבה וחושב שזו סתם שטות ובזבוז של זמן. היא תלמידת תיכון בכיתה יא ממלצרת כדי להשיג את הכסף שלה ולהיות עצמאית , קופצנית וחייכנית לא אוהבת להיות עצובה ו מאמינה שאהבה זה הכל. מה יקרה ששני הטיפוס...
