pretty Eyes

part-46

אני יודעת שאני אמורה להיות שמחה מהעבודה שאני וקייל חזרנו אבל משום מה הדיכאון עדיין בתוכי ולא מוכן ללכת , זה מציק לי כי אני עצובה ולא מצליחה להתגבר. אני לא מרגישה כל כך בנוח עם הסיטואציה הנוחכית. ניתאי ראה היום את לוק כשהוא לקח אותי לבית הספר. איך שהוא ראה אותו הוא יצא מהאוטו והלך אליו , אפשר לומר שבצעד מאוד מאיים. הוא זעם כולו.

הוא תפס בלוק והטיח אותו על הקיר, ואמר לו שאם עוד פעם הוא יתקרב אל שקד או אליי זה יהיה חבל כי הוא יהפוך לאלים. ניתאי אמנם לא בן אדם של מכות אבל יש לו מראה מאיים. כזה שאם תראה אותו ברחוב ותצטרך לעבור ליידו אתה תעדיף לעבור כביש , זה משהו בפנים שהוא קביל מאבא שלנו. לעומת זאת אבא שלי לא רק היה נראה היה אלים הוא גם היה כזה , בלשון עבר כי כרגע הוא בתהליכי גמילה.
לוק נבהל מניתאי אוליי טיפה , ניתן היה לראות עליו שהוא חושש. אבל הסיטואציה הצחיקה אותו, אוחח כמה שהוא מעצבן אותי זה מחרפן.

" נו אז מה קרוה אתכם ילדודס?" שואלת אמא ונוגסת מהלחם הביתי שהכנו יחד. אנחנו כרגע אוכלים ארוחת שישי. "שום דבר מעניין בנתיים." אני אומרת ומסיימת לאכול . " כןן בכלל לא מעניין." אומר ניתאי בכוונה אבל הוא לא יודע מכך שאמא כבר יודעת הכל עליי ועל קייל . "חוץ מזה שאת וקייל ביחד , אין כלום?" שאלה בחיוך.
" נו באמת , אני האחרון כאן ששומע מה קורה?!" אומר ניתאי בקול וגורם לנו לצחוק.
"מה לעשות שאתה רוב הזמן בצבא ואי אפשר לתקשר איתך." אומרת אמא ואני מהנהת באישור.
פתאום נשמע דפיקה בדלת , "מי זה?" צועק ניתאי ולא קם מהשולחן . " אני." שמעתי את קולה של אנאל , היא תמיד נכנסת בלי לבקש , זה הבית השני שלה. "אז תפתחי את ההדלת יגנובה , מה את דופקת?" הוא צועק ואני נשבעת שאני רגע מלדמם מהאוזניים. " חתיכת מטומטם , אם זה היה פתוח הייתי נכנסת מזמן." אני שומעת אותה וקמה. "שלום שלום , "היא נכנסת לאחר שפתחתי לה .

" אני אביא לך צלחת." אומרת אמא כשאנאל מחבקת אותה לשלום ." לא לא , הרגע אכלתי." היא מבטלת אותה ומתיישבת לייד ניתאי , לא לפני שמעיפה לו סטירה לראש. "גם אני אוהב אותך." הוא מחייך אליה והם צוחקים. הם כמו אחרים שהופרדו בלידה , לפעמים הדבר הכי כיף הוא לשבת בצד ולראות אותם מתווכחים ולמות מכמה שזה מצחיק. "שמעת מה קרה ?" היא פונה אליי , "לא , מה?" מה כבר יכול לקרות , אין רגע של שקט בחים האלה. " היום כשיצאנו מבית ספר שקד , אמילי ואני אז ראינו את לוק. איך שהוא התקרב לכיוון שלנו שקד הלכה אליו ונתנה לו חתיכת מכה לביצים , אני נשבעת שלא אהיה בהלם אם לא יוכל להביא ילדים לעולם." היא אומר ברצינות רבה ונועצת בי מבט חשוד , " זה לא מתאים לה." אמא אומרת וקמה מהשולחן ,שקד לא מסוגלת לפגוע בזבוב גם אם הזבוב הזה הוא לוק ובמקרה הזה הוא צרעה.

אני לא ראיתי את זה קורה כי נשארתי עוד שעה בבית ספר כדי להמשיך מבחן במתמטיקה.
"ואני חשבתי ללעצמי , למה שהיא תעשה את זה הרי הוא לא בא לפגוע בה . כי אם כן יש מי שטיפל בו נכון? אחמ אחמ" היא מחייכת אל ניתאי בזמן שהוא מזמן איבד את חוש הטעם ברגע ששמע את שמו של לוק.
"תירגעי ילדה חמומת מוח , אני רק אמרתי זה מה שיש לי להגיד." הוא אומר באדישות רבה.
"מטומטם אחד , זה יתן לו רצון רק להציק ולהתקרב אליה יותר הוא חולני ברמות." אנאל זועפת בו , " הוא לא." ,"הוא כן." אנאל לא מקשיבה לו . "לא , הוא לא." "הוא ממש כן" "לא" , "כן" ואני רק צופה המצד.