pretty Eyes

part -37

השעה ארבע וחצי בצהריים ואנחנו מקימים אוהלים , אני ושקד ישנות ביחד באוהל אחד קטן , אנאל וסול ישנות ביחד עם  אמילי ויעל,  ושון ישן עם אחד הילידים מהכיתה . הקמנו
את האוהלים שלנו אחד לייד השני , תודה לאל אני מרגישה יותר טוב , מרחתי את המשחה שהרופא נתן לי  והיא הרגיע לי את הבטן והשאירה אותי רגוע ומפוקסת. "נו , החרא הזה כל שניה עף לנו" שמעתי את דני צועקת מהצד , האוהל שלה הוא לייד האוהל של אנאל וסול שזה קרוב אלינו "קייל , אתה יכול לעזור לנו " היא צעקה וכבר הבנתי מה היא מנסה לעשות . אני ושקד התיישבנו על המחצלת שהייתה ממש ליד האוהל וצפינו במחזה שהולך להיות בין דני לקייל.

"זה כל שניה וחצי מעופף לי" דני אמרה ואחזה באיזה משהו ממתכת שקשור לאוהל , קייל נאנח בתסכול והניח את ידו על מותיו ,  שיערו לא היה מסודר כמו תמיד הוא היה נורא פרוע , באותו הרגע הוא היה נראה דיי מושך לרגע  ועכשיו כשמים לב אז  כל הבנות של הכיתה והשכבה יושבות על מחצלות ובוהות בו. 

"כי את לא יודעת לשמור על זה , אם היית יודעת זה לא היה קורה" הוא אמר בקול קר ומנוכר "אתה יכול לעזור לי?" היא שאלה בקול שמנסה לגרות ,

קייל היה נראה מלא יאוש וחוזר סבלנות  שהצחיקה אותי , הוא נאנח בתסכול  , "כל הקטע הוא שאת צריכה להרקיב  לבד , את והשותפה שלך" הוא אמר "אבל אנחנו לא מצליחות" שי לי התערבה "אני הולך, אני אבוא עוד כמה דקות ואם אראה שאתן באמת לא מצליחות אז אעזור " הוא אמר והלך.

אאעע...אע..-" "אאע.. מה , דברו . " דני ושי לי רק התחילו לדבר ולהסביר לקייל למה הן לא הקימו עדיין אוהל , אבל הוא קוטע אותן.
הוא על סף עצבים גבוה .
"אתה רואה , ניסנו לא הצלחנו..." גם דני כבר הייתה מיואשת מעצמה , פשוט רצתה שהוא יקים להן את האוהל ויהיה שם ניצוץ כלשהו.
אבל אין , לא היה ולא יהיה.

בואו לכאן." הוא אומר והתכופף לקחת את הברזלים האלה שבעזרתם מרכיבים את האוהל , "עכשיו , תסכלו טוב טוב כי אני עושה את זה רק פעם אחת ואתן ממשיכות." אמר וחיכה לסימן מוסכם.
לאחר שהנהנו אליו בחיוב הוא התחיל להראות לנו ולהסביר כיצד ואיך כדי להן להרכיב את האוהל.

-

עכשיו השעה תשע וחצי בערב , כולם יצאו לפעילות שלהם ורק אני נשארתי פה באוהל , אני בקושי הולכת אז על המסלול ניווט ויתרתי , לא רוצה להתגרות בגורל.

יצאתי מאוהל , ראיתי רק את המורות יושבות בספסל שולחן רחוק מפה. היה נורא שקט , לפעמים היו צעקות ברקע של הילדים מהשכבה , התיישבתי על פוף שהיה לייד המדורה ,  בקושי.
אם מישהו עכשיו רואה אותי הולך הוא יחשוב על להביא לי כיסא גלגלים.
אני רואה מאחורי צל של אדם , הסתובבתי וראיתי שזה קייל עומד מעליי, הוא עדיין במדים ונשק. "בסוף לא אה?" אמר והתכופף אליי "לא." הנדתי בראשי , הוא חילק לפני כמה זמן את הילדים מהכיתה והסביר להם הכל וחילק מפות בשביל לנווט.