"פאק פאק לא אני לא מאמינה" אמרתי בהלם כשראיתי דרך המראה כתם אדום על מכנסיי "לא שמת לב שזה התאריך של המחזור?" אמילי שאלה "לא לא שמתי לב" אמרתי בעצבנות "יש למישהי ג'קט?" שאלתי ודממה סררה כנראה לאף אחת אין , מה אני הולכת לעשות עכשיו לעזעאל "בגלל זה הם צחקו עליי, ברצינות מה הם בני שנה" אמרתי "כנראה" אנאל אמרה ונשענה על הקיר. "הלוו פתחו את הדלת שזה שירותים רק שלכם פה" מישהי דפקה בדלת השירותים בחוזקה ונסתה לפתוח "זה פתוח" סול צעקה ושניה אחרי זה שי לי עמדה בכניסה לשירותים "למה סגרתן?" שאלה ונכנסה "מקרה חירום" מלמלתי , ראיתי ביד של שי לי ג'קט. ישר קפצתי על ההזדמנות ושאלתי אותה "שי לי יש מצב שתביאי לי את הג'קט שלך עד לסוף היום?" שאלתי אותה מצפה לתשובה חיובית "למה?" שאלה, לא עניתי פשוט הסתובבתי עם גבי אליה כך שתראה את הכתם על מכנסי ותבין למה. "אה, את צריכה לקשור כיאלו?" שאלה "כיאלו כן" אמרתי "סבבה קחי, אבל חסר לך אם את מלכלכת לי אותי" הזהירה אותי " מה שתגידי" אמרתי והיא נתנה לי את הג'קט שלה "תודה" הודתי לה וקשרתי את הג'קט סביב מותני "זה סבבה?" שאלתי "כן.לא רואים כלום " אנאל אמרה "טוב בואו נלך לשיעור , אפילו שהמורה לא תצעק עלינו כי היא אוהבת אותנו" קיבצתי גבות על מה שאמילי אמרה "צודקת צודקת , היא אוהבת אותי" אמרה נשפה אוויר "טוב מה זה משנה בואו כבר לכיתה" אמילי נשענה על הקיר "טוב יאאלה בואו" סול אמרה ופתחה את דלת השירותים. יצאנו מהשירותים ודממה הייתה בבניין , כולם בכיתות לומדים. לא שמתי לב מתי נשמע הצלצול בכלל. "סליחה על האיחור המורה זה היה מקרה חירום" אמילי פתחה את דלת הכיתה ואמרה למורה " זה בסדר סיפרו לי למה, ואיב אם את צריכה ללכת להחליף פד או טמפון את יכולה יש לך את האישור שלי" המורה אמר וישר גל של מבוכה עבר בי , המורה הזאת אני ארצך אותה יום אחד, "בנות אין לנו עוד הרבה זמן לכו תשבו ותוציאו ציוד" המורה אמרה וסגרה את דלת הכיתה. הלכתי למקום שלי לייד שון "מה עושים?" שאלתי אותו כהוצאתי את הציוד, "בנתיים מקשיבים ואחר כך מעתיקים כמו רובוטים" אמר ושילב את ידיו "אין לי כוח" אמרתי חסרת כוחות "ולמי כן יש" מלמל והתמתח " לאף אחד כנראה" אמרתי ופתחתי את המחברת מתחילה לצייר כל מיני קשקושים. "המורה אני יכולה לצאת?" שאלתי את המורה "כן" ענתה וקמתי ממקומי בזריזות לוקחת את הטלפון איתי, "מה?" עניתי לניתאי השתקשר אליי בלי הפסקה ובגלל זה יצאתי מהכיתה "מזו החוצפה הזאת , לא שואלים מה שלומך איך אתה , קשה לך?" ענה ויכולתי לנחש שחיוך מטומטם נמרך על פניו "נו אין לי זמן , יצאתי מהשיעור" אמרתי חסרת סבלנות "אה כן כן . תגידי לאמא שתכין לי קוסקוס ועוף כמו שאני אוהב" אמר ולא הבנתי למה אמר את זה "למה אתה בא היום?" שאלתי "לא אתן באות אליי" ענה "מהה, מתי ולמה אמא לא אמרה לי כלום" עייני נפקחו בהלם "כי לא היום אתן באות אלא ביום שבת כי אני נשאר בבסיס , אז רציתי להודיע כבר מעכשיו מה אני רוצה שאמא תכין לי לאכול" אמר וגלגלתי את עיני, " אז יכולת להתקשר לאמא פשוט טפשון" אמרתי "לא אני לא רוצה להפריע לה בעבודה" "אה ולהפריע לי בלימודים זה בסדר נכון" אמרתי "כן זה בסדר, תחזרי לשיעור יאאלה לא סובל אותך ביי." אמר ובלי ששמתי לב ניתק את הטלפון , אלוהים אם איזה אח נדפקתי. "שנה לקח לך" מאור ילד מהכיתה קם ממקומו ויצא מהכיתה כשאני נכנסתי "אשמתי שזה קשה להלחליף טמפון" אמרתי ברצינות וציניות "איב שבי לא כל הכיתה צריכה לדעת שהחלפת טמפון" אמרה המורה בקול ועכשיו באמת כל הכיתה שמעה, אין לי כוח ליום הזה בשיט. "עד שחזרת העתקנו והיא כבר מחקה את הלוח" שון אמר "אתה יכול להביא לי להעתיק?" שאלתי אותו "כן קחי" אמר והביא לי את המחברת שלו כדי שהעתיק לשלי, אני לא מבינה כלום מהכתב חרטומים הזה "יש לך כתב של קוף , אני לא מבינה כלום" אמרתי כבר מיואשת "תקראי את זה טוב ותביני" אמר ונשען אחורה כך שידיו משולבות מאחורי ראשו "נו באמת" אמרתי והתחלתי להעתיק מהמחברת איך שהבנתי, והבנתי רק חצי ממה שרשום שם.
"ליאן?" "פה" "שי לי?" "נוכחת" "איב?" "כאן" "אנאל?" "חיה" ...., עכשיו שיעור ספורט ואני לא ממש הולכת להשתתף , זה השיעור האחרון שלנו אנחנו מסיימים באחת עשרה וחצי היום . יום קצר יהיה יותר זמן לישון עד המשמרת במסעדה.
"טוב תתחילו בשתי סיבובים מסביב למגרש ותבואו" אמרה המורה וכל הבנות התחילו להקיף את המגרש "איב יקירה אפשר לדעת למה את לא רצה כמו כל הבנות בכיתה?" שאלה אותי המורה "אני עם ג'ינס זה לא נוח" אמרתי לה "לא נורא אני מסכימה לך"
אמרה , מה היא באה בכוונה לעצבן אותי לא הבנתי. "אני לא יכולה אני גם במחזור והג'ינס שלי לבן וכבר יש לי כתם אז אני לא רוצה עוד אחד" אמרתי "חבל זה יוריד לך בציון" הזהירה אותי "אני אתמודד עם הציון" אמרתי מתעסקת בציפורניי "חבל" אמרה "חבל חבל" חיכתי אותי בלחש כדי שלא תשמע.
********
"היי בית" אמרתי כשנכנסתי הבית "וכמובן שאני לבד" מלמלתי , הנחתי את התיק שלי בחדר והלכתי להחליף בגדים למכנס טרינג אפור וחולצה לבנה שגדולה עלי בארבע מידות. חיממתי לי לזניה שנשארה מאתמול בערב, בזמן שאכלתי התעסקתי בטלפון הייתי באינסטגרם והתכתבתי עם שון בווצאפ וגם עם אמילי. סיימתי לאכול ואז שטפתי את הצלחת, סידרתי את הסלון , שטפתי את הקומה התחתונה של הבית, שמתי לי שעון מעורר לשעה חמש , עכשיו השעה שתיים עשרה אז יש לי איזה חמש שעות טובות לישון, נכנסתי למיטה שמתי שירים רגועים בטלפון ושמעתי באוזנית , לאט לאט כבר הרגשתי את עייני נעצמות ולא שמעתי את השירים.
פרק דיי קצר...
מקווה שנהנתם ♡
YOU ARE READING
pretty Eyes
Romanceהוא חייל שמשרת בתותחנים עם אחיה , טיפוס קר ואדיש לא מאמין באהבה וחושב שזו סתם שטות ובזבוז של זמן. היא תלמידת תיכון בכיתה יא ממלצרת כדי להשיג את הכסף שלה ולהיות עצמאית , קופצנית וחייכנית לא אוהבת להיות עצובה ו מאמינה שאהבה זה הכל. מה יקרה ששני הטיפוס...
