"מתי את מתחילה לעבוד היום?" שאלתי את אנאל בזמן שאנחנו מעתיקות מהלוח את הנושא הנלמד. "חמש, מתי את?" שאלה אותי "שבע" עניתי לה "בדיוק שאני מסיימת את מתחילה" אמרה וגיחוך נפלט מפי "בנות שם מאחורה תפסיקו לדבר בבקשה" אמרה רעות המורה לאנגלית "אין לי כוח לענת הזאת " אמרתי כנזכרתי שאני צריכה לראות אותה כל יום שאני עובדת ,כל יום של סיוט " למה מה הפעם?" שאלה אנאל "היא חושבת שמשהו עובר עליי כי אני עייפה והיא לא מבינה שזה כי אני לומדת עד מאוחר , היא חושבת שזה בגלל שיש לי בעיות בבית המטומטמת הזאת" נזכרתי בשיחה שהייתה לנו והעצבים עלו לי , אני לא מתעצבת כל כך מהר אבל ממנה רק שאני רואה אותה אני מקבל כל של עצבים סליחה לא גל. צונאמי של עצבים. " יש לי רעיון" אנאל אמרה " מה מה?" שאלתי " בואי נעשה לה את החיים קשים" אנאל אמרה " מה זאת אומרת ?" לא הבנתי אותה כל כך "נעצבן אותה בכוונה עד שהיא כבר לא תוכל לעבוד במסעדה יותר ותרצה להתפטר" וואי זה אכזרי , אבל חייבים לעשות את זה אי אפשר לעבוד עם הבחורה הזאת יותר "סבבה" אני הולכת לעצבן אותה עד המוות.
"שוןןן" קפצתי על גבו של החבר הכי טוב שלי שון, אנחנו מכירים מהחטיבה שהיינו אותה כיתה ועד עכשיו "איי שמנה" תפס אותי ועשה לי שק קמח "איפה אנאל?" שאל אותי והתחיל לסתובב בקומה של שהכבה כשאני עליו והוא נושא אותי "בשיחה עם אנה" אנה זאת המורה לפיזיקה והיא ואנאל לא סובלות אחת את השניה, היא כל הזמן נותת לה נכשלים אפילו שהיא עושה הכל נכון , סתם כי בא לה אז היום אנאל החליטה שנמאס לה וצעקה על אנה שהיא לא תעז לתת לה עוד נכשלים כי כל הכיתה מקבלת ציונים טובים ורק היא נכשל , זה נגמר בזה שהן בשיחה עם המחנכת עכשיו. "בגלל מה שקרה בשיעור?" שאל "יאפ" עניתי לו . שון הוריד אותי והתיישבנו בספה אחת שיש לנו על יד הכיתה "מתי המשמרת שלך?" שאלתי אותו , שון גם עובד איתנו במסעדה ואין סיכוי שאני אהיה שם לבד עם ענת החולת נפש הזאת לא לא אין סיכוי!. "שש" ענה "עד איזה שעה?" "תשע" ענה "יששש יש יש " קפצתי עליו בחיבוק "משוגעת את משוגעת"מחץ אותי בחיבוק ונדנד אותי מצד לצד "אני לא אהיה לבד אני משבע עד עשר" בסדר שעה אני אהיה לבד "אה בגלל זאתי עם העיינים " התכוון לענת "כן בגללה" העפתי לו סטירה קטנה ללחי "אוליי תתגלח לא יגדל לך זקן" ליטפתי את הזיפים השטנים שלו "למה אני אוהב את זה ככה" ליטף גם הוא את הזיפים "אם אתה אוהב את זה אז תשאיר , אתה חתיך בכל מצב במילא" אמרתי לו "אני יודע" איזה נרקיסיסט הוא אני לא יכולה.
'עוד רבע שעה ומסיימים עם החרא הזה' חשבתי בראשי, באלי כבר לסיים את הלימודים אין לי כוח וסלבנות לזה, ביום חמישי יש לי בגרות באזרחות דווקא במקצוע שאני הכי לא סובלת והכי מתקשה.
ציירתי לי במחברת סתם דברים מתוך שעמעום שיגמר כבר השיעור הזה , תנ"ך זה משעמם אבל קל ממש. "מזה מה את מציירת?" שון הזיז את המחברת שלי לאמצע כדי לראות מה ציירתי "קקי" ציירתי קקי "ועוד מחייך" שון חייך וחשף את גומותיו "כן קקי מחייך" אמרתי ולקחתי את המחברת חזרה אליי , ממשיכה לצייר קקי מחייך זה הדבר היחיד שאני יודעת לצייר יפה וגבות , קקי וגבות אלה הדברים היחידים שאני יודעת לצייר יפה.
YOU ARE READING
pretty Eyes
Romanceהוא חייל שמשרת בתותחנים עם אחיה , טיפוס קר ואדיש לא מאמין באהבה וחושב שזו סתם שטות ובזבוז של זמן. היא תלמידת תיכון בכיתה יא ממלצרת כדי להשיג את הכסף שלה ולהיות עצמאית , קופצנית וחייכנית לא אוהבת להיות עצובה ו מאמינה שאהבה זה הכל. מה יקרה ששני הטיפוס...
