ס פ ט מ ב ר 9 9 9 1
א י ז ו ב ל
ביום הראשון שאמה חזרה לעבוד, ביקרה איזובל בחוף סנדהובן.
לאחר מכן ביקרה בסקרבורו. קצת יותר רחוק, ועוד קצת לראות.
יום לאחר מכן אמה עבדה במשמרת של שתיים-עשרה שעות, כך שלאיזובל היה יותר זמן. היא התעתקה במנצ'סטר והסתובבה שם זמן מה בעיר, ביקרה ובמוזיאונים ובקתדרלות. היא קנתה גלידה מדוכן שוק והתיישבה איתה על מדרגות גלריה לאמנות, צופה בהמוני המוגלגים חולפים על פניה. ואז היא התייצבה לליברפול, וצפתה בשמש שוקעת מחוף חולי לבן.
היא ביקרה במקומות רבים, אך החליטה שהיא הכי אוהבת חופים. היה משהו קסום בעמידה בקצה המים כשאצבעות רגליה מסתלסלות בחול, גלים נעים הלוך ושוב סביב קרסוליה. בוהה במרחב העצום של האוקיינוס. איש כבר לא ידע עליה הרבה, אבל בוהה בעולם כה גדול, שנראה שלא היה חשוב. העולם היה גדול מספיק כדי לקיים חיים בשבילה איפשהו, אם כי היא עדיין לא ידעה את פרטי החיים ההם.
היא תצא מהבית זמן קצר לאחר שאמה הלכה לעבוד מדי יום, כדי לקנות לעצמה זמן רב ככל שתוכל להשיג. כשחזרה מחיפושיה הייתה מתחלפת למכנסי טרנינג, מתכרבלת עם ספר על הספה ומעמידה פנים שהיא הייתה שם כל היום.
בבוקר המשמרת הראשונה של מגי בקדוש מונגו, היא הושיבה את איזובל ליד שולחן המטבח.
"אל תצאי מהבית. בבקשה."
איזובל הביטה בעיניה המתחננות של אמה ושיקרה. "אני לא."
"ואל תורידי את השרשרת. לא בשום מצב, בסדר?"
"אני לא," ענתה איזובל וסגרה את אצבעותיה סביב הכוכב הכסוף בצווארה. החלק הזה, לפחות, לא היה שקר.
אבל היא עזבה את הבית. היא נסעה למקומות רבים ושונים ונבלעה בכל אחד מהם. התענגה על ההמונים שנסחפים על פני, האנשים, האדריכלות, הנופים. כל כך הרבה דברים חדשים לראות; כל כך הרבה שהיא החמיצה כל כך הרבה זמן.
היא נסעה להרבה מקומות, אבל לא הספיקה. היא רצתה ללכת רחוק יותר.
היום, אם כי, היא הרחיקה עד לחדר אמה, בפעם הראשונה מאז שהכניסה אותה למיטה לאחר שגילתה מה עשתה. היא הקריבה היום טיול נוסף לסקרבורו, כדי לחפש אחר אבקת פלו.
אמה הייתה הרבה יותר טובה בהתעתקות מאשר איזובל, ולא הייתה לה בעיה להתעתק הלוך ושוב ללונדון לעבודה. אבל איזובל למדה להתעתק בגיל שש עשרה, ועדיין לא הייתה טובה במיוחד. נראה שמרחקים ארוכים זה היה מסובך, והיא יכלה לחשוב על כמה דברים מפחידים יותר מאשר להידרדר לבדה. היא יכלה להתעתק למנצ'סטר, אבל לא הצליחה להמשיך ללכת הלאה.
אמה של איזובל אמרה לה שהיא לא מחזיקה שום אבקת פלו בבית. אבל מגי הייתה אישה חסרת אמון ופוחדת. הפחד שלה ממלחמה ואוכלי מוות חלף בכל היבט בחייהם, ואיזובל לא יכולה להעלות בדעתה שלמגי אין דרך בריחה מתוכננת מראש מהבית, אם יקרה מקרה חירום בלתי מתקבל על הדעת. הן שמרו על אבקת פלו בשפע בביתן הישן, השתמשו בזה לנסוע לכל מקום, והיא לא האמינה שאמה הייתה זורקת את כל זה ברשלנות, כדי לסמוך על התעתקות לנצח. אז, כשמגי יצאה לקדוש מונגו, איזובל התגנבה לחדר השינה שלה כדי לחפש את האבקה הירוקה.
YOU ARE READING
Dear Draco, pt.2 - דראקו היקר, חלק.2
Fanficאהובתי היקרה ביותר, ~ ~החלק השני ל'דראקו היקר,' (חלק 1 בפרופיל שלי) ~לא סיפור שלי אני רק תרגמתי אותו. ~כל הזכויות על הסיפור שמורות ל- @malfoyuh
